דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בקשת ספר - עמק ברכה ברכות התורה

2024
5 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 16:57

    ..באישי

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 16:57

    ..באישי

    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 17:03

    איזה סימן?

    --
    ההדרה ועריכת ספרים

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 17:03

    איזה סימן?

    --
    ההדרה ועריכת ספרים

    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 17:04

    את הכל,
    בברכות התורה יש 3 קטעים
    תודה רבה!

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 17:04

    את הכל,
    בברכות התורה יש 3 קטעים
    תודה רבה!

    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 17:07

    עמק ברכה ברכת התורה סימן א
    ברכות ד' י"א: אר"י אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא קריאת שמע צריך לברך מאי
    מברך אשר קדשנו במצותיו לעסוק בד"ת וכו'.
    בתוס' ר"י החסיד (וכן הובא בחי' הרשב"א) הביא דברי רבינו שמעי' תלמידו של רש"י
    שכתב על רש"י וז"ל: כשמשכים רבי לעסוק בתורה מברך ברכת התורה וכשהולך אח"כ
    לבית הכנסת ואומר ברכות חוזר ומברך ברה"ת ונותן טעם לדבר שכמו שהקורא בתורה
    מברך על התורה ולא חשיבא ברכה לבטלה אף על פי שכבר בירך ברה"ת ה"ה נמי הכא דלא
    חשיבא ברכה לבטלה. עכ"ל. והביא שם בשם ר"י בעל - התוספות, שתמה ע"ז, דמדלא נתן
    טעם לדבריו שבשביל שהפסיק הוא שחוזר ומברך, כדעת הירושלמי, משמע דסבר דלא הוי
    הפסק, א"כ קשה דלמה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לקורא בתורה, דהתם אפי' בירך
    על עסק התורה שעסק בפ"ע צריך לחזור ולברך על קריאתו בצבור, שכך תקנו לברך
    לפניה כמו שתקנו ברכה לאחריה.
    ולענ"ד נראה בדעת רש"י, שסבר, דברה"ת אינה על המצוה של למוד התורה, דהא גם
    נשים חייבות בברה"ת, כדאיתא בשו"ע סי' מ"ז, ונשים הרי אינן חייבות במצות לימוד
    התורה; ואף שצריכין ללמוד הדינים השייכים להן, מ"מ לא בתורת מצות תלמוד תורה,
    אלא משום ידיעה, לידע מה לקיים. אלא עיקר חיובא דברה"ת הוא משום התורה גופא,
    דתורה צריכה ברכה, וזהו דילפינן מ"כי שם השם אקרא הבו גודל לאלקינו", לקמן ד'
    כ"א, דתורה צריכה ברכה וכל מי שלומד או קורא בתורה צריך לברך. וכן שמעתי מכ'
    מו"ר הגאב"ד דבריסק שליט"א בשם אביו מרן הגר"ח הלוי ז"ל [ותירץ בזה קושית
    הטו"א במגילה ד' כ"ג, בהא דאשה עולה למנין שבעה קרואים אפי' בסוף שבעה, שחותמת
    בתורה ומברכת לאחריה ומוציאה בברכתה את כל הקרואים, והקשה, הרי אשה פטורה מת"ת
    ואיך מוציאה אותם, הא כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים; ולפי הנ"ל ניחא,
    דכיון דברה"ת אינה על המצוה אלא על התורה גופא דצריכה ברכה, וע"כ גם נשים
    חייבות בברה"ת מן התורה ושפיר מוציאות בזה את האנשים]. וכן כתב ג"כ המנ"ח מצוה
    ת"ל [אלא שנתקשה שם בנוסח "אשר קדשנו וכו' לעסוק בד"ת". אך גירסת הרי"ף היא
    "אשר קדשנו וכו' על ד"ת" ואינו גורס "לעסוק"].
    ונ"ל ראיה לזה, מהא דפליגי כאן בגמ' אם דוקא למקרא צריך לברך או דלמדרש משנה
    וגמרא נמי צריך לברך, ורבינו יונה כתב, דאפי' מאן דסבר דלמשנה גמרא ומדרש נמי
    צריך לברך, ג"כ אינו אלא משום המקרא שבהם, שהם מפרשים פסוקי התורה, ואם נימא
    דחיובא דברה"ת הוא על המצוה של לימוד התורה, א"כ אדרבה היה צריך להיות החיוב
    ברכה על תורה שבע"פ יותר מעל תורה שבכתב, דהא עיקר לימוד התורה הוא תורה
    שבע"פ, שממנה הוראה יוצאה. וע"כ מוכח מזה כמש"כ, דהחיוב ברכה הוא משום התורה
    גופא, ולא מיקרי "כי שם השם אקרא" אלא תורה שבכתב ממש.
    וזהו כוונת רש"י. דאם הברכה היתה על המצוה של לימוד התורה, כיון דסבר דלא הוי
    הפסק, א"כ הוי הכל מצוה אחת, ושתי ברכות על מצוה א' הוי ברכה לבטלה; אבל כיון
    דהברכה היא על גוף התורה, א"כ כל לימוד ולימוד של תורה הוי דבר בפ"ע, ואין כאן
    ב' ברכות על דבר א' ולא חשיבא ברכה לבטלה. וזהו שהביא ראיה מברה"ת על קריאה
    בצבור, משום דסבר דגם ברכה זו אינה על מצות הקריאה בצבור, דהא אינו מברך "אשר
    קדשנו במצותיו כו'", אלא "אשר בחר בנו וכו'", ועיקר הברכה אינה אלא על גוף
    התורה, אלא דחכמים תקנו וחייבו בשעת קריאת הצבור לברך על גוף התורה עוד הפעם,
    וא"כ, מדמצינו תקנה כזו, מוכח דלא הוי ברכה לבטלה, דאל"ה לא היו חכמים מתקנים
    תקנה כזו.
    עמק ברכה ברכת התורה סימן ב
    ברכות ד' י"ג: למימרא דסבר רבי כל התורה כולה בכל לשון נאמרה וכו' למימרא
    דסברי רבנן דכל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה וכו'.
    הש"מ הביא דברי הראב"ד שכתב וז"ל: הא דדייקינן מרבנן על התורה אם נאמרה בכל
    לשון לא על הכתיבה שכתב משה נאמרה שהכל יודעים שלא נכתבה בספר אלא בלה"ק אלא
    על התלמוד שלמדו הקדוש ברוך הוא למשה ומשה למד אותה לישראל לפי שהיו בהם גרים
    משאר לשונות אם היה מלמדה לכל או"א בלשונו וכן כל אחד יוצא ידי שינון בלשונו
    או שמא לכולם שונה בלה"ק ואין אדם יוצא ידי והגית בו אלא בלה"ק. עכ"ל
    וקשה לי, דהא במצות תלמוד תורה אינו צריך דיבור, דהא גם בהרהור יוצאין ידי
    המצוה, כדכתיב: "והגית בו יומם ולילה", והיינו בלב, כדכתיב: "והגיון לבי". וכן
    כתב בביאור הגר"א באו"ח סי' מ"ז, ומה"ט כתב שם דגם בלימוד ע"י הרהור צריך לברך
    ברה"ת. וא"כ למה אינו יוצא ידי "והגית" בשאר לשונות אפי' אם בלה"ק נאמרה, הא
    שאר לשונות לא גרעי מהרהור. וכן כתב הרשב"א בפ"ב דברכות, דבמקום שיוצאין
    בהרהור לא שייך בזה דינים באיזה לשון יהרהר. וצ"ע.
    עמק ברכה ברכת התורה סימן ג
    מסכת סופרים פי"ד ה"ג: ברות ובשיר השירים ובקהלת באיכה ובמגילת אסתר צריך לומר
    על מקרא מגילה ואף על פי שכתובה בין הכתובים הקורא בכתובים צריך לומר בא"י
    אלקינו מה"ע אקבמ"ו לקרות בכתבי הקודש במגילת אסתר אמרו שצריך להזכיר בה זמן.
    הנה דעת הגר"א, הובא ב"מעשה רב", דמה שקורין שיר השירים בפסח ורות בעצרת וקהלת
    בחג היא תקנה גמורה וצריך לברך עליהן על מקרא מגילה ושהחיינו, ומקורו מהמסכת
    סופרים הזה, כמו שכתב בביאורו על או"ח סי' ת"צ. הרי דמפרש, דמה שצריך לברך על
    מקרא מגילה הוא משום דהוי מצוה לקרות המגילות האלה כל אחת בזמנה, ולפיכך מברך
    עליהן גם שהחיינו, כדין מצוה הבאה מזמן לזמן.
    וקשה, דהא מבואר במסכת סופרים דגם על כתובים צריך לברך "אקבמ"ו לקרות בכתבי
    הקודש", ובכתובים לא מצינו שום תקנה שיהא צריך לקרותם באיזה זמן מן הזמנים [אך
    לפי דעת ר"ת בשבת ד' כ"ד דבשבת במנחה היו מפטירים בכתובים, ניחא שפיר, דאפשר
    דאז לא היה המפטיר אומר ברכות ההפטרה אלא הברכה לקרות בכתבי הקודש], וע"כ
    דהברכות האלה אינן אלא ברכת התורה, וסובר המסכת סופרים דלכתובים ומגילות תקנו
    לכל א' נוסח ברכה בפ"ע, וכשקורא בתורה קתני התם דמברך: "אשר נתן לנו תורה מן
    השמים חיי עולמים ממרומים" ופליג בזה המסכת סופרים על תלמודא דידן; ועוד, דהא
    מסיים המס' סופרים: "במגילת אסתר אמרו שצריך להזכיר בה זמן", משמע דוקא במגילת
    אסתר צריך לברך שהחיינו אבל לא בשאר המגילות. ומזה לכאורה משמע דלא כדעת
    הגר"א, דבשאר המגילות אין שום תקנה לקרותם בזמנם, וע"כ לא שייך שהחיינו, וע"כ
    דהברכה היא משום ברכת התורה לבד, וכמש"כ. ודעת הגר"א צ"ע.
    שוב מצאתי בתשו' הרמ"א סי' ל"ה, שכתב ג"כ כעין זה בביאור המס' סופרים. עיין
    שם.

    --
    ההדרה ועריכת ספרים

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 17:07

    עמק ברכה ברכת התורה סימן א
    ברכות ד' י"א: אר"י אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא קריאת שמע צריך לברך מאי
    מברך אשר קדשנו במצותיו לעסוק בד"ת וכו'.
    בתוס' ר"י החסיד (וכן הובא בחי' הרשב"א) הביא דברי רבינו שמעי' תלמידו של רש"י
    שכתב על רש"י וז"ל: כשמשכים רבי לעסוק בתורה מברך ברכת התורה וכשהולך אח"כ
    לבית הכנסת ואומר ברכות חוזר ומברך ברה"ת ונותן טעם לדבר שכמו שהקורא בתורה
    מברך על התורה ולא חשיבא ברכה לבטלה אף על פי שכבר בירך ברה"ת ה"ה נמי הכא דלא
    חשיבא ברכה לבטלה. עכ"ל. והביא שם בשם ר"י בעל - התוספות, שתמה ע"ז, דמדלא נתן
    טעם לדבריו שבשביל שהפסיק הוא שחוזר ומברך, כדעת הירושלמי, משמע דסבר דלא הוי
    הפסק, א"כ קשה דלמה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לקורא בתורה, דהתם אפי' בירך
    על עסק התורה שעסק בפ"ע צריך לחזור ולברך על קריאתו בצבור, שכך תקנו לברך
    לפניה כמו שתקנו ברכה לאחריה.
    ולענ"ד נראה בדעת רש"י, שסבר, דברה"ת אינה על המצוה של למוד התורה, דהא גם
    נשים חייבות בברה"ת, כדאיתא בשו"ע סי' מ"ז, ונשים הרי אינן חייבות במצות לימוד
    התורה; ואף שצריכין ללמוד הדינים השייכים להן, מ"מ לא בתורת מצות תלמוד תורה,
    אלא משום ידיעה, לידע מה לקיים. אלא עיקר חיובא דברה"ת הוא משום התורה גופא,
    דתורה צריכה ברכה, וזהו דילפינן מ"כי שם השם אקרא הבו גודל לאלקינו", לקמן ד'
    כ"א, דתורה צריכה ברכה וכל מי שלומד או קורא בתורה צריך לברך. וכן שמעתי מכ'
    מו"ר הגאב"ד דבריסק שליט"א בשם אביו מרן הגר"ח הלוי ז"ל [ותירץ בזה קושית
    הטו"א במגילה ד' כ"ג, בהא דאשה עולה למנין שבעה קרואים אפי' בסוף שבעה, שחותמת
    בתורה ומברכת לאחריה ומוציאה בברכתה את כל הקרואים, והקשה, הרי אשה פטורה מת"ת
    ואיך מוציאה אותם, הא כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים; ולפי הנ"ל ניחא,
    דכיון דברה"ת אינה על המצוה אלא על התורה גופא דצריכה ברכה, וע"כ גם נשים
    חייבות בברה"ת מן התורה ושפיר מוציאות בזה את האנשים]. וכן כתב ג"כ המנ"ח מצוה
    ת"ל [אלא שנתקשה שם בנוסח "אשר קדשנו וכו' לעסוק בד"ת". אך גירסת הרי"ף היא
    "אשר קדשנו וכו' על ד"ת" ואינו גורס "לעסוק"].
    ונ"ל ראיה לזה, מהא דפליגי כאן בגמ' אם דוקא למקרא צריך לברך או דלמדרש משנה
    וגמרא נמי צריך לברך, ורבינו יונה כתב, דאפי' מאן דסבר דלמשנה גמרא ומדרש נמי
    צריך לברך, ג"כ אינו אלא משום המקרא שבהם, שהם מפרשים פסוקי התורה, ואם נימא
    דחיובא דברה"ת הוא על המצוה של לימוד התורה, א"כ אדרבה היה צריך להיות החיוב
    ברכה על תורה שבע"פ יותר מעל תורה שבכתב, דהא עיקר לימוד התורה הוא תורה
    שבע"פ, שממנה הוראה יוצאה. וע"כ מוכח מזה כמש"כ, דהחיוב ברכה הוא משום התורה
    גופא, ולא מיקרי "כי שם השם אקרא" אלא תורה שבכתב ממש.
    וזהו כוונת רש"י. דאם הברכה היתה על המצוה של לימוד התורה, כיון דסבר דלא הוי
    הפסק, א"כ הוי הכל מצוה אחת, ושתי ברכות על מצוה א' הוי ברכה לבטלה; אבל כיון
    דהברכה היא על גוף התורה, א"כ כל לימוד ולימוד של תורה הוי דבר בפ"ע, ואין כאן
    ב' ברכות על דבר א' ולא חשיבא ברכה לבטלה. וזהו שהביא ראיה מברה"ת על קריאה
    בצבור, משום דסבר דגם ברכה זו אינה על מצות הקריאה בצבור, דהא אינו מברך "אשר
    קדשנו במצותיו כו'", אלא "אשר בחר בנו וכו'", ועיקר הברכה אינה אלא על גוף
    התורה, אלא דחכמים תקנו וחייבו בשעת קריאת הצבור לברך על גוף התורה עוד הפעם,
    וא"כ, מדמצינו תקנה כזו, מוכח דלא הוי ברכה לבטלה, דאל"ה לא היו חכמים מתקנים
    תקנה כזו.
    עמק ברכה ברכת התורה סימן ב
    ברכות ד' י"ג: למימרא דסבר רבי כל התורה כולה בכל לשון נאמרה וכו' למימרא
    דסברי רבנן דכל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה וכו'.
    הש"מ הביא דברי הראב"ד שכתב וז"ל: הא דדייקינן מרבנן על התורה אם נאמרה בכל
    לשון לא על הכתיבה שכתב משה נאמרה שהכל יודעים שלא נכתבה בספר אלא בלה"ק אלא
    על התלמוד שלמדו הקדוש ברוך הוא למשה ומשה למד אותה לישראל לפי שהיו בהם גרים
    משאר לשונות אם היה מלמדה לכל או"א בלשונו וכן כל אחד יוצא ידי שינון בלשונו
    או שמא לכולם שונה בלה"ק ואין אדם יוצא ידי והגית בו אלא בלה"ק. עכ"ל
    וקשה לי, דהא במצות תלמוד תורה אינו צריך דיבור, דהא גם בהרהור יוצאין ידי
    המצוה, כדכתיב: "והגית בו יומם ולילה", והיינו בלב, כדכתיב: "והגיון לבי". וכן
    כתב בביאור הגר"א באו"ח סי' מ"ז, ומה"ט כתב שם דגם בלימוד ע"י הרהור צריך לברך
    ברה"ת. וא"כ למה אינו יוצא ידי "והגית" בשאר לשונות אפי' אם בלה"ק נאמרה, הא
    שאר לשונות לא גרעי מהרהור. וכן כתב הרשב"א בפ"ב דברכות, דבמקום שיוצאין
    בהרהור לא שייך בזה דינים באיזה לשון יהרהר. וצ"ע.
    עמק ברכה ברכת התורה סימן ג
    מסכת סופרים פי"ד ה"ג: ברות ובשיר השירים ובקהלת באיכה ובמגילת אסתר צריך לומר
    על מקרא מגילה ואף על פי שכתובה בין הכתובים הקורא בכתובים צריך לומר בא"י
    אלקינו מה"ע אקבמ"ו לקרות בכתבי הקודש במגילת אסתר אמרו שצריך להזכיר בה זמן.
    הנה דעת הגר"א, הובא ב"מעשה רב", דמה שקורין שיר השירים בפסח ורות בעצרת וקהלת
    בחג היא תקנה גמורה וצריך לברך עליהן על מקרא מגילה ושהחיינו, ומקורו מהמסכת
    סופרים הזה, כמו שכתב בביאורו על או"ח סי' ת"צ. הרי דמפרש, דמה שצריך לברך על
    מקרא מגילה הוא משום דהוי מצוה לקרות המגילות האלה כל אחת בזמנה, ולפיכך מברך
    עליהן גם שהחיינו, כדין מצוה הבאה מזמן לזמן.
    וקשה, דהא מבואר במסכת סופרים דגם על כתובים צריך לברך "אקבמ"ו לקרות בכתבי
    הקודש", ובכתובים לא מצינו שום תקנה שיהא צריך לקרותם באיזה זמן מן הזמנים [אך
    לפי דעת ר"ת בשבת ד' כ"ד דבשבת במנחה היו מפטירים בכתובים, ניחא שפיר, דאפשר
    דאז לא היה המפטיר אומר ברכות ההפטרה אלא הברכה לקרות בכתבי הקודש], וע"כ
    דהברכות האלה אינן אלא ברכת התורה, וסובר המסכת סופרים דלכתובים ומגילות תקנו
    לכל א' נוסח ברכה בפ"ע, וכשקורא בתורה קתני התם דמברך: "אשר נתן לנו תורה מן
    השמים חיי עולמים ממרומים" ופליג בזה המסכת סופרים על תלמודא דידן; ועוד, דהא
    מסיים המס' סופרים: "במגילת אסתר אמרו שצריך להזכיר בה זמן", משמע דוקא במגילת
    אסתר צריך לברך שהחיינו אבל לא בשאר המגילות. ומזה לכאורה משמע דלא כדעת
    הגר"א, דבשאר המגילות אין שום תקנה לקרותם בזמנם, וע"כ לא שייך שהחיינו, וע"כ
    דהברכה היא משום ברכת התורה לבד, וכמש"כ. ודעת הגר"א צ"ע.
    שוב מצאתי בתשו' הרמ"א סי' ל"ה, שכתב ג"כ כעין זה בביאור המס' סופרים. עיין
    שם.

    --
    ההדרה ועריכת ספרים

    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 17:08

    תודה עצומה וברכת הצלחה בכל!

  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 10:47 ב"ה נעזרתי כבר על ידי אחד מידידי חובשי בית המדרש הלזה. ייש"כ לו ולכל מי שרצה לסייע. שבוע טוב ומבורך. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 04.02.24, 10:46:48
  • בקשת ספר

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 20:25 ספר ישמח משה - פרשת וישב דף פט/ב יצילהו השי"ת, לכך אמרו ונראה וגו' והבן, והשתא אתי שפיר דאמרו מה יהיה לשון עתיד. והנה כך דרכו של היצר הרע פותח בקל ומסיים בקשה, והנה מזה היה מקום להתיעץ ולהרגו בידים, וראובן הבין את זה, וזהו (בראשית לז כא) וישמע ראובן, כי שמיעה משמשת שני לשונות, לשון שמיעה ממש ולשון הבנה, (כמו שמע [דברים ו ד] , בכל לשון שאתה שומע [ברכות י"ג ע"א], וכמוהו רבים), דהיינו ששמע מה שדברו והבין את הנולד, ולכך תיכף ויצילהו מידם. והא דלא שמרם השי"ת מדרכי הטעות כל כך, היינו כדי להשלים הגזירה עצה העמוקה הניחם על בחירתם, ודי בזה התנצלות לשבטי ישורון, ומיושבים כמה קושיות ודקדוקים בס"ד: ברש"י ויתנכלו (בראשית לז יח), נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו כמו אתו עמו, כלומר אליו. וכבר כמה דיו נשתפכו לפרש דברי רש"י הנ"ל. וגם אני אענה חלקי דכיון לדברים עמוקים, ומקודם נפרש הפסוק דתיבת אותו הוא מיותר, דהיה די באמרו ויתנכלו להמיתו ולא דבר ריק הוא. אבל הענין הוא, דלכל יש מסית מלאך הידוע הנברא לכך, רק אין מניחין אותו מן השמים להתגבר על האדם בכל כחו, כי מי יוכל לעמוד נגדו, כי בודאי אין כח האדם כמו כח המלאך, רק כפי כח שיש לאדם ללחום עמו, ככה יש לו רשות להתגבר עליו להסיתו, והאדם יש לו בחירה או ללחום עמו או למשוך אחריו, והיינו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"א) כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, דלכאורה אינו מובן דמהיכי תיתי. ולפי מ"ש אתי שפיר, דכל מה שכחו יותר גדול לעמוד בקשרי המלחמה, יש לו רשות יותר, וזה נכון ואמת בס"ד. ואף כי הוא ברשעו רוצה להתגבר בכל כחו ואונו עד שלא יהיה באפשרי בשום אופן לעמוד נגדו, אבל אין מניחין אותו יותר מכנגד יכלתו של אדם, והיינו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"ב) צופה רשע לצדיק וגו' (תהלים לז לב), ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו'. והנה לפעמים לאיזה סבה בהדי כבשא דרחמנא, נותנין לו רשות להתגבר בכל כחו יותר מכדי יכלתו של אדם, ואז בודאי האדם מנוצח, אבל הוא כאנוס שאינו בבחירתו שלא יקרא חוטא בבחירה, רק אם יש לו כח לעמוד נגדו ואינו עומד. וגם הוא לפליטה גדולה, כי בודאי לא יעזוב את חסידיו למגנא, ומעין זה מעשה יהודה ותמר, והמסית אינו מבין זה, ושש ושמח שפעל דבר גדול להחטיא צדיק גדול, ולא ידע כי בנפשו הוא שעל ידי זה יתגבר הקדושה ויתמעט כח הסט"א, כמו ביהודה ותמר שנשתל ממנו מלכות בית דוד. והיינו שאמרו רז"ל (ב"ר פפ"ה ח') רמז הקב"ה למלאך הממונה וכו', וכמו שכתבתי להלן ברמז הגדי. ולדעתי זהו מה שאמרו (תנחומא וירא סי' כ"ב) דנעשה נהר גדול לפני אברהם כשהלך לשחוט את בנו, וכשבא עד צוארו במים אמר הושיענו אלהים כי באו מים עד נפש (תהלים סט ב), ר"ל שהתגבר בכל כחו אליו לבטלו מן המצוה, ואברהם עמד נגדו בקשר המלחמה ונלחם עמו בכל כחו עד הגיע לגבול כלות הכח, התחיל לצעוק אל ה' שיעזרהו, ועזרו הש"י כנ"ל, ומעין זה מה שאמרו (ע"ז דף ד' ע"ב) לא היה דוד ראוי לאותה מעשה וכו'. וכן היה בכאן, דאין זה מטבע השכל ששבטי ישורין יהרגו או ימכרו נפש ומה גם אחיהם, ולצער כל כך אביהם הצדיק על נקלה בשביל משקל שני סלעים מלת (עיין שבת י' ע"ב), אבל היה כעין זה שחייבה חכמתו ית"ש שלא גער בשטן להשלים עצה עמוקה (סוטה י"א ע"א). ועוד טעם כמוס כמו שאבאר להלן (בד"ה בילקוט) במדרש כשנמכר יוסף היה יעקב בוכה וכו', עיין שם. ואם כן לא חטאו מבחירתם ואנוסים היו, ובאמת היה זה לרעתו, וכל הערמה שב עליו עמלו בראשו, כי על ידי זה לקטו כל ניצוצי קדושה מערות הארץ מקור הטומאה וילקט יוסף וגו' (בראשית מז יד), וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב לח) כנודע, ונתקדש שמו הגדול בצאתם, וכן טעם הכמוס שאבאר, היה גם כן לטובת יעקב שעל ידי זה נתוסף לו י"ז שנים, וזה הוא רעת עצמו שהוא שרו של עשו וכשזה קם זה נופל. והיינו דאמר הקרא ויתנכלו, נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו בלא וא"ו שהוא כמו אתו דפירושו עמו, דיש אם למסורת, דר"ל דאין זה בבחירתם שיערימו להרוג נפש וכל שכן אחיהם, רק דזה היה אתו, דהיינו עם הידוע המסית הגדול בכחו שהוא יותר מכדי יכלתם המתייחס לו ולא להם, ונאמר אותו ולא אתו, דיש אם למקרא גם כן שהוא כמו אליו, לומר דהערמה היה אליו דשב עמלו בראשו כמ"ש. וזה הוא דברי רש"י ויתנכלו, נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו קשה דהוא מיותר, לכך כתב רש"י כמו אתו דיש אם למסורת, וכדי שלא נטעה בין אותו לאתו, ביאר טפי ואמר עמו, ור"ל כמ"ש, ושמא תאמר אם כן יהיה הקריאה אתו, לכך כתב כלומר אליו, ר"ל דיש אם למקרא גם כן, דאליו היו הנכלים והערמימיות, כנ"ל נכון. והיינו דכתב רש"י נתמלאו נכלים כדבר מלא שאין בו ריקות ואין מקום לנטות, וגם שנתמלאו מזה, אם כן לא היה בהם חלק הסותר כלל והבן, כל זה נ"ל ברור: וישמע ראובן ויצילהו מידם (בראשית לז כא). במדרש (ויק"ר פל"ד ח') אלמלא היה יודע ראובן שעתידה התורה לכתוב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם, על כתפו היה מוליכו לאביו. והנה המדרש הזה אומר דרשוני וכי ראובן הצדיק היה חושק להתפארות. עוד במדרש (ב"ר פפ"ד ט"ו) אמר ראובן אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותה מעשה, והוא מונה אותי עם אחי, שנאמר (בראשית לז ט) ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ואיני מצילו. וגם זה אומר דרשוני, דלמה לא נימא דתכוון ראובן לשם שמים. והנ"ל בהקדים הא דאיתא במדרש (פליאה) ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא (שם שם בראשית לז ל), ממעשה בלהה. כי הנה ידוע מ"ש המזרחי והפרשת דרכים שאכלו מפרכסת, כי השבטים סברו דדין ישראל להם שכבר יצאו מכלל בני נח, ויוסף היה סובר שלא יצאו, ועיין מ"ש לעיל מזה בפסוק (שם שם בראשית לז ב) והוא נער וגו' נשי אביו ויבא יוסף את דבתם, בהמשך הדברים דמשום שהחזיק את בלהה וזלפה לנשי אביו כדין בני נח דבאישות תליא מילתא ולא בקדושין, לכן הביא דבתם שאכלו אבר מן החי, עיין שם. והפוך בה דיש לומר להיפך, על פי מ"ש הרמב"ם (פ"ט מהל' מלכים הי"א) דבן נח אינו מוזהר על אבר מן החי דעוף, והם אכלו אבר מן החי דעוף דסברו דלא מאת: [email protected] -- נפתלי מרדכי ראזענבוים ארץ ישראל - 058-322-4930 ארה"ב - 917-722-5393 לונדון - 4420-3769-3070
  • בקשת ספר

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 14:34 האם יוכל מאן דהוא מחו"ר הקבוצה דהכא לשלוח לי באישי ספר מנחה חריבה להגר"פ אפשטיין, הערות ומילואים עמ' ט"ז. אמור להיות שם משהו בעניני שומע כעונה בברכת כהנים ומובאה מהגרש"ז ריגר בעניין. אולי זה במהדורה חדשה. כמו כן דרוש לי מאמר בשם עשתונות צו"ר מקובץ יגדיל תורה שנדפס באודסה, שנת תרמ"ה, קונטרס י' סימן קנ"ג וסימן קנ"ד. [הוא מהאדר"ת ונדפס בעלום שמו.] תודה רבה!!
  • בקשת ספר

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/02/2024 13:19 אתה בטור שכך קוראים לזה? באוצר החכמה יש כמה וכמה ספרים שלו אך אין ספר בשם פאר משה. מאת: [email protected]
  • בקשת ספר - עמק ברכה ברכות התורה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 16:57 מישהו יכול לשלוח לי מוקלד מתוך פרויקט השו"ת?
  • בקשת חומר - עמק ברכה שמחת יום טוב אות ב

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2024 18:14 אודה למי שיכול לשלוח לי את הקטע מוקלד מתוך פרוייקט השו"ת לצורך המועד
  • בקשת ספר

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 23:04 תודה רבה עד מאוד! ב-יום חמישי, 12 בספטמבר 2024 בשעה 23:01:27 UTC+3, ש כתב/ה:
  • בקשת ספר

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 07:52 כותב ההודעה נחסם. סורי, אני רואה שזה לא הולך אחרת. נא עיינו פה https://docs.google.com/document/d/1LaOi2OXJs4usmhGNLwHdPxM-5i-XtyR1/edit ב-יום ראשון, 22 בדצמבר 2024 בשעה 20:45:57 UTC+2, שמואל קוט כתב/ה: --

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים