שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
כיצד הכהן שואל את האב במאי בעית טפי - הרי האב חייב לפדותו שנאמר אך פדה תפדה, ואין כאן שתי ברירות!?
2024
11
פוסטים
7
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 14:58
ראה רמ"א יו"ד שה, י
ופתחי תשובה שםפתחי תשובה יורה דעה סימן שה ס"ק טו
(טו) בעית טפי - ע' בת' חוט השני סימן צ"ב שכתב דאין הפירוש שנותן לו הברירה
שהרי אם רצה האב להניח הבן לכהן אינו יוצא בזה כמ"ש הרמ"א בסמוך אלא כדי לחבב
הפדיון על אביו אומר כן לעשות לו חשק לפדותו דאולי לבו מהסס לפדותו בממון כולי
האי כאילו נאנס לכך ע"פ הדבור ואז אין בנו פדוי כדא"ר חנינא לההוא גברא
(בבכורות דף נ"א ע"ב) לא גמרת דיהבת מידעם ביש עבדת הילכך אין בנו פדוי לכן
כדי שיתן ברצון א"ל הכהן במאי בעית טפי משום שנאמר כי לי כל בכור ואם יחפוץ
האב שלא לפדותו יש לו לחוש שמא יחזור הקדוש ברוך הוא ויקחנו ממנו כו' ע"ש
(ולע"ד צ"ע מ"ש דאם האב נותן המעות כאילו נאנס ע"פ הדבור אין בנו פדוי חידוש
זה לא שמענו וע"ל סימן ס"א סכ"ד שם איתא שמנדין אותו כו' ויש לחלק. ומה שהביא
ראיה מר' חנינא לא הבנתי דשם דעת האב היה ע"מ להחזיר ור' חנינא לא רצה לזכות
אלא במתנה גמורה כמ"ש בתוס' ובאשר"י שם הילכך אין בנו פדוי משא"כ הכא) וכתב
עוד שם בפשיטות דאין כופין את האב לפדות בנו דכיון דגמרינן מדכתיב תפדה תפדה
דאם לא פרקיה אבוה חייב לפדות עצמו הוי כאילו נתנה לו התורה ברירה שיכול לסלק
מצות פה"ב מעליו ולהניחו לבן עצמו ודומה כלאו הניתק לעשה עכ"ד וכבר השיג עליו
בתשובת ח"צ הובא לעיל סק"א. ופשוט דאם הגדיל הבן ודאי גם לדעת חוה"ש כופין את
הבן לפדות עצמו: -
תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 14:58
ראה רמ"א יו"ד שה, י
ופתחי תשובה שםפתחי תשובה יורה דעה סימן שה ס"ק טו
(טו) בעית טפי - ע' בת' חוט השני סימן צ"ב שכתב דאין הפירוש שנותן לו הברירה
שהרי אם רצה האב להניח הבן לכהן אינו יוצא בזה כמ"ש הרמ"א בסמוך אלא כדי לחבב
הפדיון על אביו אומר כן לעשות לו חשק לפדותו דאולי לבו מהסס לפדותו בממון כולי
האי כאילו נאנס לכך ע"פ הדבור ואז אין בנו פדוי כדא"ר חנינא לההוא גברא
(בבכורות דף נ"א ע"ב) לא גמרת דיהבת מידעם ביש עבדת הילכך אין בנו פדוי לכן
כדי שיתן ברצון א"ל הכהן במאי בעית טפי משום שנאמר כי לי כל בכור ואם יחפוץ
האב שלא לפדותו יש לו לחוש שמא יחזור הקדוש ברוך הוא ויקחנו ממנו כו' ע"ש
(ולע"ד צ"ע מ"ש דאם האב נותן המעות כאילו נאנס ע"פ הדבור אין בנו פדוי חידוש
זה לא שמענו וע"ל סימן ס"א סכ"ד שם איתא שמנדין אותו כו' ויש לחלק. ומה שהביא
ראיה מר' חנינא לא הבנתי דשם דעת האב היה ע"מ להחזיר ור' חנינא לא רצה לזכות
אלא במתנה גמורה כמ"ש בתוס' ובאשר"י שם הילכך אין בנו פדוי משא"כ הכא) וכתב
עוד שם בפשיטות דאין כופין את האב לפדות בנו דכיון דגמרינן מדכתיב תפדה תפדה
דאם לא פרקיה אבוה חייב לפדות עצמו הוי כאילו נתנה לו התורה ברירה שיכול לסלק
מצות פה"ב מעליו ולהניחו לבן עצמו ודומה כלאו הניתק לעשה עכ"ד וכבר השיג עליו
בתשובת ח"צ הובא לעיל סק"א. ופשוט דאם הגדיל הבן ודאי גם לדעת חוה"ש כופין את
הבן לפדות עצמו: -
תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 16:36
היה איזה אבא אחד שבא אלי לפדיון הבן (אני כהן) וכששאלתי במאי בעי טפי הוא ענה
בכסף...אגב, מישהו יכול להפנות אותי למ"מ מהיכן מתחיל המנהג לפדות את הבכור אצל כהנים
רבים?מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 16:36
היה איזה אבא אחד שבא אלי לפדיון הבן (אני כהן) וכששאלתי במאי בעי טפי הוא ענה
בכסף...אגב, מישהו יכול להפנות אותי למ"מ מהיכן מתחיל המנהג לפדות את הבכור אצל כהנים
רבים?מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 16:42
מעשה שהיה בתלמיד של הגרא"י הלוי סולובייציק שליט"א שפדה את בנו, ושאלו הגרא"י
האם חשש לפדותו שוב פעם אצל כהן מיוחס?!ושאלו התלמיד אם צריך לחוש שמא הכהן שפדה את בנו אינו כהן, מדוע שהגרא"י שהוא
בכור והוא לוי לא יחוש לפדות את עצמו (כי אולי אין ייחוס לזה שהוא לוי ) ועפ"י
השמועה נהנה הגרא"י מטענה זו.אולם לכאורה יש לדון בזה, מאחר והגרא"י הוא בחזקת פטור, בעוד בנו הבכור של
התלמיד הוא בחזקת חיוב.ועוד שהישראל יכול לחוש שמא הכהן אינו כהן, ואילו הכהן והלוי אינם יכולים
לחוש שמא אינם כהנים ולויים, כדי שלא להוציא לעז על הוריהם ויחוסם, [ולכאו' יש
מקום לחלק בין חשש שאינו כהן לחשש שאינו לוי, שבחשש שאינו כהן ישנה אפשרות
לביטול חזקת הכהונה ע"י זה שהוא בן גרושה וחלוצה, וא"כ מוציא לעז על אחד
מזקניו שאולי נשא גרושה באיסור, מה שאין כן יחוס של לוי, אינו נשלל בשום אופן,
וא"כ כל החשש הוא שמא מעולם לא היה משבט לוי, ולא שייך בזה לעז כ"כ]ועוד יל"ד בזה עפ"י המעשה שהיה עם הגרי"ד הלוי סולובייציק זצ"ל [אביו של
הגרא"י סולובייציק זצ"ל ] שהגיע לחזו"א עם אתרוגים, ושאלו החזו"א האם הופרש
מעשר ראשון, וענה לו הגרי"ד שהוא לוי ואינו צריך להפריש מעשר ראשון, ואמר לו
החזו"א שהרי קי"ל שכל מה שמחזיקים בזמן הזה כהנים ולויים היינו לגבי דרבנן ולא
לגבי דאורייתא.ואמר ע"ז הגרי"ז שכ"ז היינו דווקא ביחס של הישראל לכהן וללוי, אבל ביחס של
הכהן והלוי כלפי עצמם, דנים את עצמם ככהנים ולויים אף לגבי דאורייתא, [עי'
קובץ ישורון ח"ח עמ' קס"ח, שהביא את פרטי המעשה], ויש שגרסו במעשה זה שהגרי"ז
אמר שמדין המוציא מחברו עליו הראיה אינו מחויב להפריש מעשר ראשון, ולפי זה
תליא במה שדנו האחרונים האם דבר שהוא שלו מחמת משפטי הממון, נחשב "לכם" ואכמ"ל
בזה, ועכ"פ רואים שיש הבדל גדול בין לוי שאינו מחויב אפילו מצד חומרא לפדות את
עצמו, לבין בכור ישראל. -
תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 16:42
מעשה שהיה בתלמיד של הגרא"י הלוי סולובייציק שליט"א שפדה את בנו, ושאלו הגרא"י
האם חשש לפדותו שוב פעם אצל כהן מיוחס?!ושאלו התלמיד אם צריך לחוש שמא הכהן שפדה את בנו אינו כהן, מדוע שהגרא"י שהוא
בכור והוא לוי לא יחוש לפדות את עצמו (כי אולי אין ייחוס לזה שהוא לוי ) ועפ"י
השמועה נהנה הגרא"י מטענה זו.אולם לכאורה יש לדון בזה, מאחר והגרא"י הוא בחזקת פטור, בעוד בנו הבכור של
התלמיד הוא בחזקת חיוב.ועוד שהישראל יכול לחוש שמא הכהן אינו כהן, ואילו הכהן והלוי אינם יכולים
לחוש שמא אינם כהנים ולויים, כדי שלא להוציא לעז על הוריהם ויחוסם, [ולכאו' יש
מקום לחלק בין חשש שאינו כהן לחשש שאינו לוי, שבחשש שאינו כהן ישנה אפשרות
לביטול חזקת הכהונה ע"י זה שהוא בן גרושה וחלוצה, וא"כ מוציא לעז על אחד
מזקניו שאולי נשא גרושה באיסור, מה שאין כן יחוס של לוי, אינו נשלל בשום אופן,
וא"כ כל החשש הוא שמא מעולם לא היה משבט לוי, ולא שייך בזה לעז כ"כ]ועוד יל"ד בזה עפ"י המעשה שהיה עם הגרי"ד הלוי סולובייציק זצ"ל [אביו של
הגרא"י סולובייציק זצ"ל ] שהגיע לחזו"א עם אתרוגים, ושאלו החזו"א האם הופרש
מעשר ראשון, וענה לו הגרי"ד שהוא לוי ואינו צריך להפריש מעשר ראשון, ואמר לו
החזו"א שהרי קי"ל שכל מה שמחזיקים בזמן הזה כהנים ולויים היינו לגבי דרבנן ולא
לגבי דאורייתא.ואמר ע"ז הגרי"ז שכ"ז היינו דווקא ביחס של הישראל לכהן וללוי, אבל ביחס של
הכהן והלוי כלפי עצמם, דנים את עצמם ככהנים ולויים אף לגבי דאורייתא, [עי'
קובץ ישורון ח"ח עמ' קס"ח, שהביא את פרטי המעשה], ויש שגרסו במעשה זה שהגרי"ז
אמר שמדין המוציא מחברו עליו הראיה אינו מחויב להפריש מעשר ראשון, ולפי זה
תליא במה שדנו האחרונים האם דבר שהוא שלו מחמת משפטי הממון, נחשב "לכם" ואכמ"ל
בזה, ועכ"פ רואים שיש הבדל גדול בין לוי שאינו מחויב אפילו מצד חומרא לפדות את
עצמו, לבין בכור ישראל. -
תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 17:04
המנהג לפדות אצל כהנים רבים, לא יודע אם שייך לקרוא לזה מנהג.
אבל כן מובא שנהג הגר"א, שלא נחה דעתו עד שפדה אצל רפפורט.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 16:42
מעשה שהיה בתלמיד של הגרא"י הלוי סולובייציק שליט"א שפדה את בנו, ושאלו הגרא"י
האם חשש לפדותו שוב פעם אצל כהן מיוחס?!ושאלו התלמיד אם צריך לחוש שמא הכהן שפדה את בנו אינו כהן, מדוע שהגרא"י שהוא
בכור והוא לוי לא יחוש לפדות את עצמו (כי אולי אין ייחוס לזה שהוא לוי ) ועפ"י
השמועה נהנה הגרא"י מטענה זו.אולם לכאורה יש לדון בזה, מאחר והגרא"י הוא בחזקת פטור, בעוד בנו הבכור של
התלמיד הוא בחזקת חיוב.ועוד שהישראל יכול לחוש שמא הכהן אינו כהן, ואילו הכהן והלוי אינם יכולים
לחוש שמא אינם כהנים ולויים, כדי שלא להוציא לעז על הוריהם ויחוסם, [ולכאו' יש
מקום לחלק בין חשש שאינו כהן לחשש שאינו לוי, שבחשש שאינו כהן ישנה אפשרות
לביטול חזקת הכהונה ע"י זה שהוא בן גרושה וחלוצה, וא"כ מוציא לעז על אחד
מזקניו שאולי נשא גרושה באיסור, מה שאין כן יחוס של לוי, אינו נשלל בשום אופן,
וא"כ כל החשש הוא שמא מעולם לא היה משבט לוי, ולא שייך בזה לעז כ"כ]ועוד יל"ד בזה עפ"י המעשה שהיה עם הגרי"ד הלוי סולובייציק זצ"ל [אביו של
הגרא"י סולובייציק זצ"ל ] שהגיע לחזו"א עם אתרוגים, ושאלו החזו"א האם הופרש
מעשר ראשון, וענה לו הגרי"ד שהוא לוי ואינו צריך להפריש מעשר ראשון, ואמר לו
החזו"א שהרי קי"ל שכל מה שמחזיקים בזמן הזה כהנים ולויים היינו לגבי דרבנן ולא
לגבי דאורייתא.ואמר ע"ז הגרי"ז שכ"ז היינו דווקא ביחס של הישראל לכהן וללוי, אבל ביחס של
הכהן והלוי כלפי עצמם, דנים את עצמם ככהנים ולויים אף לגבי דאורייתא, [עי'
קובץ ישורון ח"ח עמ' קס"ח, שהביא את פרטי המעשה], ויש שגרסו במעשה זה שהגרי"ז
אמר שמדין המוציא מחברו עליו הראיה אינו מחויב להפריש מעשר ראשון, ולפי זה
תליא במה שדנו האחרונים האם דבר שהוא שלו מחמת משפטי הממון, נחשב "לכם" ואכמ"ל
בזה, ועכ"פ רואים שיש הבדל גדול בין לוי שאינו מחויב אפילו מצד חומרא לפדות את
עצמו, לבין בכור ישראל.תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 21:00
לעצם הדברים בבית אפרים האריך להסביר מדוע חזקת הכהנים אינה ברורה כ" בזה"ז
וע"פ זה לימד זכות על המנהג לא לשאת כפים כל יום. הוא עשה שם חילוק בין יהודי
אירופה (אשכנזים וכן יוצאי ספרד ופורטוגל וכד'), לעומת אלו שגרו סביבות א"י,
שלא הלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר.. ע"ש באורך (צריך לפַנות לזה ליל
שישי..)לגבי מה שכתבת כאן
[image: image.png]
החזו"א אחז שתרומות ומעשרות בזמן הזה דאורייתא, נגד הרמב"ם?זו לשון הרמב"ם:
התרומה בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזרא אינה מן
התורה אלא מדבריהן שאין לך תרומה של תורה אלא בא"י בלבד, ובזמן שכל ישראל שם
שנאמר כי תבואו ביאת כולכם כשהיו בירושה ראשונ' וכמו שהן עתידין לחזור בירושה
שלישית, לא כשהיו בירושה שנייה שהיתה בימי עזרא שהיתה ביאת מקצתן ולפיכך לא
חייבה אותן מן התורה, וכן יראה לי שהוא הדין במעשרות שאין חייבין בזמן הזה אלא
מדבריהם כתרומה (רמב"ם פ"א מהל' תרומות הכ"ו) -
תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 21:00
לעצם הדברים בבית אפרים האריך להסביר מדוע חזקת הכהנים אינה ברורה כ" בזה"ז
וע"פ זה לימד זכות על המנהג לא לשאת כפים כל יום. הוא עשה שם חילוק בין יהודי
אירופה (אשכנזים וכן יוצאי ספרד ופורטוגל וכד'), לעומת אלו שגרו סביבות א"י,
שלא הלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר.. ע"ש באורך (צריך לפַנות לזה ליל
שישי..)לגבי מה שכתבת כאן
[image: image.png]
החזו"א אחז שתרומות ומעשרות בזמן הזה דאורייתא, נגד הרמב"ם?זו לשון הרמב"ם:
התרומה בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזרא אינה מן
התורה אלא מדבריהן שאין לך תרומה של תורה אלא בא"י בלבד, ובזמן שכל ישראל שם
שנאמר כי תבואו ביאת כולכם כשהיו בירושה ראשונ' וכמו שהן עתידין לחזור בירושה
שלישית, לא כשהיו בירושה שנייה שהיתה בימי עזרא שהיתה ביאת מקצתן ולפיכך לא
חייבה אותן מן התורה, וכן יראה לי שהוא הדין במעשרות שאין חייבין בזמן הזה אלא
מדבריהם כתרומה (רמב"ם פ"א מהל' תרומות הכ"ו) -
-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות