דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם יש לבן איש חי ספר על הש"ס [מס' סוטה] ??

2024
4 3 0 1
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2024 08:44 הספר אכן יצא ע"י הרב שמואל לוריא ב-יום שלישי, 12 במרץ 2024 בשעה 00:46:04 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2024 10:14 יש גם על זה וגם על זה. ד' פרשיות מעורב בנת"ש על התורה. ופורים בקונטרס מיוחד.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2024 13:02 אתה מתכוון לשו"ת של הרב גרוסמן? מאת: [email protected]
  • מעשה אבות סימן לבנים, האם יש לזה מקור מהש"ס?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 23:25 מקורות לפתגם הפתגם מבוסס כנראה על דברי חז"ל בבראשית רבה https://www.hamichlol.org.il/בראשית_רבה: "אמר לו הקב"ה (לאברהם): שב, אתה סימן לבניך!". הרעיון מופיע בכמה אגדות חז"ל הדורשות רמז לעתיד במעשי האבות. הרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן בפרושו על ספר בראשית https://www.hamichlol.org.il/בראשית מרחיב את עקרון זה לכלל, שעל פיו מפרש את מטרת סיפור כל מעשי האבות שבתורה[1] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-1, שם כותב: "כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים" ובמקום אחר: "לא נפל מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים..."[2] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-2. על פי הרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/הרמב"ן מעשי האבות מלמדים אותנו בשלושה רבדים שונים:[3] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-3 : האבות מלמדים אותנו כיצד להתנהג במצבים מסוימים, מתוקף היותם אבות האומה. ה' קובע את עתיד הבנים על פי מה שקרה לאבות. מעשיהם של האבות יוצרים את עתידם של בניהם. הרמב"ן מבאר שמצינו בנבואות שונות שהנביא מצטווה לעשות מעשה של המחשה לנבואתו. לפי הסברו מטרת ההמחשה היא להתחיל בהוצאה לפועל של החזון ובכך לתת לקיומו משנה תוקף[4] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-4 . הכלל הוא חלק מפירוש התורה על דרך הרמז https://www.hamichlol.org.il/פרדס_(יהדות)#פשט,_רמז,_דרש,_סוד, לפיה כל החכמות והעתידות רמוזות בתורה[5] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-5; כך למשל ששת ימי בראשית https://www.hamichlol.org.il/ששת_ימי_בראשית רומזים על פי הרמב"ן לששת אלפי שנות קיום העולם[6] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-6 . ניסוח הכלל על אף שהרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן עצמו לא ניסח את כללו כך, השתמשו בכלל זה פרשני מקרא יהודיים רבים אחריו, ולימים התגלגל שמו לביטוי המצוי בימינו: 'מעשה אבות - סימן לבנים'[13] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-13. בפעם הראשונה שמופיע בצורה זו היא בפירוש המהרש"א https://www.hamichlol.org.il/מהרש"א לתלמוד הבבלי https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_הבבלי . ביטוי ביהדות המתכתב עם ביטוי זה הוא "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה https://www.hamichlol.org.il/אבות_אכלו_בוסר_ושיני_בנים_תקהינה ". וויקיפדיה / המכלול
  • האם יש דרך לעשות "מברשת עיצוב" על ידי המקלדת ?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 16:16
  • האם יש דרך לעשות "מברשת עיצוב" על ידי המקלדת ?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 16:26 זה מה שקיבלתי: קונטרול+שיפט + c/v
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 17:50 אינני כל כך בקי, אבל מסתבר שמכללא איתמר. כי יראת הרוממות מגיעה אחרי אהבת ה', וממילא זדונות נעשו זכויות כבר כשהיה בדרגה נחותה מדרגתו העכשוית. ראה לדוגמא במאור ושמש פ' תולדות, וכן הוא בנוע"א שם: 'אבל באמת שאר בני אדם צריכים מתחלה לעבוד את השי"ת ביראה תתאה, היינו יראת העונש, ואחר כך יוכל לבוא לאהבה. ומאהבה יבא ליראה עילאה, שהיא יראת הרוממות'.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 00:55 מישהו שאלני באישי, וסבורני שיהיה זיכוי הרבים לפרסם השאלה ששאל והתשובה שהשבתי, ובפרט שגם אולי תהיה מזה פריה ורביה בתורה אם אחרים יחוו דעתם. *שאלה: *ומה עם החומר עצמו? [סברות. מראי מקומות.] *תשובה: *לגבי מראי מקומות, פשיטא שאפשר להעתיק, כי מה משנה אם אעתיק או אחפש בעצמי עד שאמצא. (אמנם בהעתקה הרבה פעמים מעתיקים גם טעויות במראי מקומות, ולכן עדיף לבדוק כל דבר. אבל אני מדבר מצד זכויות יוצרים). לגבי מהלכים של קושיה תירוץ וראיה לתירוץ וכיו"ב, או חידושים של סברא וכיו"ב, לענד"נ שאם מדובר במהלך מורכב או סברא שאינה פשוטה, אזי צריך לציין את שם אומרה. אבל מלבד זאת אין בעיה של זכויות יוצרים, אם תביא הדברים בסגנון ובלשון שלך. ואם מדובר בחילוק או יישוב פשוט וכדו' אז גם א"צ לציין שם האומר.