דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקש אנטר לחוץ. המקש לחוץ על הזמן ויורד שורות לבד (לכן כתבתי הכל בנושא) האם יש לזה פיתרון?

2024
6 4 0 1
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 01:25 התגובה של א. שושנים בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/06/2024 00:16 אם אני מבין נכון השואל התכוין אם שייך לעשות הערת שולים על הערת שולים. אם יש כזו אופציה גם אני אשמח לדעת. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2024 10:14 יש גם על זה וגם על זה. ד' פרשיות מעורב בנת"ש על התורה. ופורים בקונטרס מיוחד.
  • מעשה אבות סימן לבנים, האם יש לזה מקור מהש"ס?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 23:25 מקורות לפתגם הפתגם מבוסס כנראה על דברי חז"ל בבראשית רבה https://www.hamichlol.org.il/בראשית_רבה: "אמר לו הקב"ה (לאברהם): שב, אתה סימן לבניך!". הרעיון מופיע בכמה אגדות חז"ל הדורשות רמז לעתיד במעשי האבות. הרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן בפרושו על ספר בראשית https://www.hamichlol.org.il/בראשית מרחיב את עקרון זה לכלל, שעל פיו מפרש את מטרת סיפור כל מעשי האבות שבתורה[1] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-1, שם כותב: "כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים" ובמקום אחר: "לא נפל מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים..."[2] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-2. על פי הרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/הרמב"ן מעשי האבות מלמדים אותנו בשלושה רבדים שונים:[3] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-3 : האבות מלמדים אותנו כיצד להתנהג במצבים מסוימים, מתוקף היותם אבות האומה. ה' קובע את עתיד הבנים על פי מה שקרה לאבות. מעשיהם של האבות יוצרים את עתידם של בניהם. הרמב"ן מבאר שמצינו בנבואות שונות שהנביא מצטווה לעשות מעשה של המחשה לנבואתו. לפי הסברו מטרת ההמחשה היא להתחיל בהוצאה לפועל של החזון ובכך לתת לקיומו משנה תוקף[4] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-4 . הכלל הוא חלק מפירוש התורה על דרך הרמז https://www.hamichlol.org.il/פרדס_(יהדות)#פשט,_רמז,_דרש,_סוד, לפיה כל החכמות והעתידות רמוזות בתורה[5] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-5; כך למשל ששת ימי בראשית https://www.hamichlol.org.il/ששת_ימי_בראשית רומזים על פי הרמב"ן לששת אלפי שנות קיום העולם[6] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-6 . ניסוח הכלל על אף שהרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן עצמו לא ניסח את כללו כך, השתמשו בכלל זה פרשני מקרא יהודיים רבים אחריו, ולימים התגלגל שמו לביטוי המצוי בימינו: 'מעשה אבות - סימן לבנים'[13] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-13. בפעם הראשונה שמופיע בצורה זו היא בפירוש המהרש"א https://www.hamichlol.org.il/מהרש"א לתלמוד הבבלי https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_הבבלי . ביטוי ביהדות המתכתב עם ביטוי זה הוא "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה https://www.hamichlol.org.il/אבות_אכלו_בוסר_ושיני_בנים_תקהינה ". וויקיפדיה / המכלול
  • האם יש לזה מקור מחז"ל או מראשונים

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2024 22:48 עי' ויק"ר א, ו.
  • האם יש ביטוי "לאמיר דער לעבן משיח"? או משהו דומה לזה?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2024 00:31 יש איחול זאלס'ט דערלעבן משיח'ן. הכוונה, שתזכה לחיות עד ביאת המשיח.
  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2024 02:45 https://mail.google.com/mail/u/0/?tab=rm&ogbl#sent/FMfcgzGsnLNNjDMlngXXNnXpsxVzCpsx
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 17:50 אינני כל כך בקי, אבל מסתבר שמכללא איתמר. כי יראת הרוממות מגיעה אחרי אהבת ה', וממילא זדונות נעשו זכויות כבר כשהיה בדרגה נחותה מדרגתו העכשוית. ראה לדוגמא במאור ושמש פ' תולדות, וכן הוא בנוע"א שם: 'אבל באמת שאר בני אדם צריכים מתחלה לעבוד את השי"ת ביראה תתאה, היינו יראת העונש, ואחר כך יוכל לבוא לאהבה. ומאהבה יבא ליראה עילאה, שהיא יראת הרוממות'.