שאלות קצת בעניני קבלה

[נפתלי רייך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2024 23:48

יש לי כאן כמה דברים שאיני ברור בהם [הם בצבע תכלת ואפרש כאן:

1] ככשמציינים לעשר ספירות 'מלכות היא השביעית או העשירית

2]האם נכון מה שכתבתי שהתוספת שיעקב מדתו תפארת מפריע להבנת הדברים

3] האם מה שביארתי בהערה 4 זה שטויות או שכן מוסיף?

4] האם אכן אין ממש מפורש בזוהר שרחל רומז למלכות?

פירש הרב 'חומת אנך' (- החיד"א, לעיל פסוק יח) [1] <#_ftn1>, דיעקב ורחל יכלו
מספרם שבעה שבעה[2] <#_ftn2>. ונראה לי כוונתו דידוע יעקב [מידתו] תפארת (זוהר
ח"א פרשת וישלח דף קעב ע"ב) [זה שיעקב מדתו תפארת מפריע לוורט כאן ועדיף
לכאורה למוחקו או אולי צריך לומר 'על אף שיעקב מדתו תפארת'] ורחל [רומזת
ל]מלכות (זוהר ח"ב פרשת וירא דף כט ע"ב, ח"ג פרשת ויקרא דף כ ע"א רעיא מהימנא,
ח"ג פרשת פנחס דף רמד ע"א[3] <#_ftn3>), ומלכות בעשר ספירות היא שביעית[אין לי
ידיעה ברורה בזה אבל נ"ל שמתוך העשר ספירות מלכות היא האחרונה ומתוך השבע
מידות [כשסופרים רק שבע] היא השביעית אם כן צריך לשנות ל'מתוך השבע מידות] ,
לכך 'ויאהב יעקב את רחל' שהיא מידתו[4] <#_ftn4>, זהו שאמר יכלו שבעה שהיא
שביעית למידתו של יעקב, נאות לו להיות שניהם יחד.

כנ"ל אם אפשר, ואם אפשר שכך למדתי מרבותי.

---

[1] <#_ftnref1> על הפסוק "ויאהב יעקב את רחל" [שם כט, יח] וז"ל: שראה שהיתה
נאותה לו, כי ראה כי שם יעקב ורחל במאזנים ישאו יחד, כי יכלו ז' ז' במספרם, לא
כן לאה, לזה אהב את רחל, עכ"ל.

[2] <#_ftnref2> היינו ששמו של יעקב וכן שמה של רחל מתחלקים בספרה שבע בדיוק,
בשם יעקב יש 26 פעמים שבע, ובשם רחל יש 34 פעמים שבע. ורבנו ביאר באופן אחר.

[3] <#_ftnref3> איננו ממש בפירוש בזוהר שם אבל כן מפרשים שם מפרשי הזוהר
ובכלל שרחל רומזת למלכות נכתב אלפי פעמים אצל המקובלים.

[4] <#_ftnref4> כיון שיעקב הוא כו פעמים שבע הרי שהוא רומז ביותר למדת שבע
כיון שזהו בגימטרי שם הוי"ה אם כן רחל שהיא המדה השביעית - מלכות, תואמת לו,
לבדוק אם מתאים או שטויות

[צבי ליזרוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 00:12

לענ"ד, יש הרבה דרכים לחשבון עשר ספירות ומידות.
באופן כללי יש עשרה ספירות, כשמתוכם שלש הראשונות הם בחינות השכל - חב"ד,
ושבעה מידות - חג"ת נהי"ם.
מעל עשר ספירות יש את ספירת הכתר, שלפעמים אף נחשבת מתוך העשר (על חשבון הדעת).
כך שספירת המלכות היא תמיד השביעית במידות.
ולגבי תפארת - אם נתחיל לחשב מהכתר היא השביעית.
ולפי"ז א"צ לפירושך המחודש שיעקב בגימ' וכו' , כי עולה יפה שיעקב ורחל שניהם
כנגד השבע.
ומשמע שמפורש בזוהר שרחל כנגד מלכות, ובגדול אין זה משנה כ"כ כי כן דרך הדיבור
בקבלה, הרבה ברמזים.

[Yehuda - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 11:16

השבתי על השאלות אחד אחד..

1. אינו צריך לשנות הלשון לשבע מידות ואפשר לבאר שהכוונה שמלכות היא השביעית
   מהמידות
2. אינו מפריע להבנה לכתוב מידתו ולכאורה כוונתו לז"א (תפארת הכוונה לפעמים
   לפרצוף ז"א דהייני דכר כלפי מלכות)
3. לא יודע
4. שטיות לדעתי

מאת: On Mon, Sep 9, 2024 at 12:12 AM צבי ליזרוביץ

[א. ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 11:20

4. שטיות לדעתי
   כן יש משמעות בספרי הקבלה, שהשכינה נקראת לפעמים 'רחל'.
   והשכינה היא 'מלכות'.
   ב-יום שני, 9 בספטמבר 2024 בשעה 11:16:59 UTC+3, Yehuda כתב/ה:

[Yehuda - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 11:23

סליחה
החלפתי בטעות בין שאלה 3 ל4

מאת: On Mon, Sep 9, 2024 at 11:20 AM [email protected]