שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
סקר עומק בתחום העריכה
2024
77
פוסטים
18
כותבים
1
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 12:00
אם יורשה לי...
באמת הסקר הזה מעורר ענין רב, האם הוא משקף מציאות, האם בכלל יש מה ללמוד
מהנתונים הלכה למעשה, או שלנצח תחום העריכה ישאר מופשט ותלוי במזלא.. וללא
כללים מוגדרים.
אומר בבירור מתוך ראייתי הפרטית. זה לי 23 שנה בעולם העריכה, והייתי מעורב
בעריכת הפרוייקטים הכי משמעותיים בעשורים האחרונים, התמקצעתי בכל סוגי העריכה
ברמה הגבוהה ביותר
בכל תחום עבודה, אדם בעל נסיון ויכולת, היה באופן טבעי מבוקש יותר, ושמו עובר
בין הנצרכים לעבודה שכזו. אך נוכחתי לדעת במאה אחוז, שגם לאחר כל
הנסיון והיכולת, מה שיקבע את המשך קבלת העבודות הוא עדיין הרבה סייעתא דשמיא.
או קשר עם האנשים שכבר הכירו אותך ועבדו איתך וחפצים ביקרך. מקומות עבודה
חדשים לא מחפשים כלל וכלל נסיון או יכולת, כך התרשמותי. ואם נכונים הדברים,
אין שום דרך ליצור דירוג שכר לפי רמת ויכולת עריכה..--
צבי קופמן עורך תורני מומחה
כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית
[email protected]
0584005027תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 12:04
דבר אחד ברור,
נסיון כמעט לא משמעותי, יכולות כן.
כלומר, בודקים בפועל מה התוצר אתה מספק, ולפי זה ירצו אותך, אין נפק"מ כמה
נסיון יש לך (למרות שזה בודאי תוספת מעלה)
אדרבה, לפעמים בעלי נסיון ארוך הם הכי קשים, כי הם מתקשים להתאים את עצמם
לכללי ודרישות הלקוח החדש והייחודי -
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 12:04
דבר אחד ברור,
נסיון כמעט לא משמעותי, יכולות כן.
כלומר, בודקים בפועל מה התוצר אתה מספק, ולפי זה ירצו אותך, אין נפק"מ כמה
נסיון יש לך (למרות שזה בודאי תוספת מעלה)
אדרבה, לפעמים בעלי נסיון ארוך הם הכי קשים, כי הם מתקשים להתאים את עצמם
לכללי ודרישות הלקוח החדש והייחודי -
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 12:04
דבר אחד ברור,
נסיון כמעט לא משמעותי, יכולות כן.
כלומר, בודקים בפועל מה התוצר אתה מספק, ולפי זה ירצו אותך, אין נפק"מ כמה
נסיון יש לך (למרות שזה בודאי תוספת מעלה)
אדרבה, לפעמים בעלי נסיון ארוך הם הכי קשים, כי הם מתקשים להתאים את עצמם
לכללי ודרישות הלקוח החדש והייחודיתאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 12:09
דברי הרב ארי במסתרים נכונים לכשעצמם, והדברים נכתבו אחר שקלולם... עדיין הדגש
הוא על כך שבשונה משאר תחומי העבודה בהם השכל נותן שאדם המחפש נותן שירות,
יחפש את הטובים בתחום, על מנת שיצא מוצר מוגמר ברמה הגבוהה ביותר ולא יזדקק
להסתבך בטעויות ושאר עניינים של מתחילים, בתחום העריכה לא נוצר מאליו מבנה
ברור לעוסקים בתחום, של מי הם העורכים היותר מפורסמים ובעלי יכולת וכו'.
הבחירה בדרך כלל תהיה על דרך המקרה.. עד כמה שניתן לומר זאת.--
צבי קופמן עורך תורני מומחה
כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית
[email protected]
0584005027 -
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 12:09
דברי הרב ארי במסתרים נכונים לכשעצמם, והדברים נכתבו אחר שקלולם... עדיין הדגש
הוא על כך שבשונה משאר תחומי העבודה בהם השכל נותן שאדם המחפש נותן שירות,
יחפש את הטובים בתחום, על מנת שיצא מוצר מוגמר ברמה הגבוהה ביותר ולא יזדקק
להסתבך בטעויות ושאר עניינים של מתחילים, בתחום העריכה לא נוצר מאליו מבנה
ברור לעוסקים בתחום, של מי הם העורכים היותר מפורסמים ובעלי יכולת וכו'.
הבחירה בדרך כלל תהיה על דרך המקרה.. עד כמה שניתן לומר זאת.--
צבי קופמן עורך תורני מומחה
כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית
[email protected]
0584005027תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 12:20
הייתי שמח לו הרב "במיעוט שיחה" היה מעלה קישור אל הגיליון ובו התוצאות כי אז
היה קל יותר לנתח אותן.ואם בסקרים עסקינן, ברצוני להסב את תשומת לב החברים החשובים לכשל קבוע שמופיע
בסקרים רבים - הערכת יתר עצמית:
ישנן שתי שאלות על רמת השכר האישית: מהו שכר המינימום ומהו שכר המקסימום.כן ישנה שאלה נוספת *"*מהו לדעתך המחיר הממוצע בשוק לשעת עריכה (לעורך מקצועי
ובעל ניסיון)?".
השאלה מנוסחת בלשון מעורפלת מעט, מה הכוונה עורך מקצועי? מה הכוונה בעל ניסיון?
אך היות רוב העונים השיבו שהם אינם בשוק העריכה למעלה משלוש שנים -
אני מניח שרובם אינם חושבים את עצמם עדיין כמי שהגיעו לפסגת המקצועיות
ולניסיון משמעותי.אך ראו זה פלא. למעלה ממחצית העונים השיבו כי שכר המינימום שלהם הוא 70 ₪
לשעה, ושכרם המקסימלי של למעלה ממחצית העונים הוא 100 ₪ לשעה.
מה שמעורר תמיהה רבתית כי למעלה ממחצית העונים סבורים ששכר ממוצע בשוק לשעת
עריכה עבור עורך מקצועי ובעל ניסיון שווה ל- 80 ₪זאת אומרת שרוב ציבור העורכים חושב שהוא מרוויח במקסימום *25% יותר *מהממוצע
של עורך מקצועי ובעל ניסיון...
הפרדוקס בהתגלמותו. -
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 12:20
הייתי שמח לו הרב "במיעוט שיחה" היה מעלה קישור אל הגיליון ובו התוצאות כי אז
היה קל יותר לנתח אותן.ואם בסקרים עסקינן, ברצוני להסב את תשומת לב החברים החשובים לכשל קבוע שמופיע
בסקרים רבים - הערכת יתר עצמית:
ישנן שתי שאלות על רמת השכר האישית: מהו שכר המינימום ומהו שכר המקסימום.כן ישנה שאלה נוספת *"*מהו לדעתך המחיר הממוצע בשוק לשעת עריכה (לעורך מקצועי
ובעל ניסיון)?".
השאלה מנוסחת בלשון מעורפלת מעט, מה הכוונה עורך מקצועי? מה הכוונה בעל ניסיון?
אך היות רוב העונים השיבו שהם אינם בשוק העריכה למעלה משלוש שנים -
אני מניח שרובם אינם חושבים את עצמם עדיין כמי שהגיעו לפסגת המקצועיות
ולניסיון משמעותי.אך ראו זה פלא. למעלה ממחצית העונים השיבו כי שכר המינימום שלהם הוא 70 ₪
לשעה, ושכרם המקסימלי של למעלה ממחצית העונים הוא 100 ₪ לשעה.
מה שמעורר תמיהה רבתית כי למעלה ממחצית העונים סבורים ששכר ממוצע בשוק לשעת
עריכה עבור עורך מקצועי ובעל ניסיון שווה ל- 80 ₪זאת אומרת שרוב ציבור העורכים חושב שהוא מרוויח במקסימום *25% יותר *מהממוצע
של עורך מקצועי ובעל ניסיון...
הפרדוקס בהתגלמותו.תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 13:26
זה הקישור לתוצאות
https://docs.google.com/forms/d/1FslN9zFnN6-GOdUtTrbjIU7RDk_wZVIm7BhobWzk9hU/viewanalytics?pli=1&pli=1&pli=1&pli=1&edit_requested=trueאני חושב שהתשובה להרבה מהתמיהות וגם לחקירות הנ"ל, זה שיש חלוקה ברורה בין
עורכים חדשים לוותיקים. נכון שכפי שאמרו לא הניסיון הוא הכי משמעותי, אבל יש
שתי נקודות שמשתנות בהחלט בין חדשים לוותיקים, וזה לכאורה גם ההסבר לפערים
שהוזכרו, ואידך זיל גמור
א. עורכים ותיקים יודעים יותר על השוק, על צורת התנהלות וכו' תמחור נכון וכו',
וגם מוּכָּרים אצל מעסיקיהם לשעבר, מה שגורם אוטומטית להעלאת המחיר. ב. עורכים
ותיקים שאכן התנסו בדברים שונים והתקדמו עם הזמן, בהחלט מרשימים יותר כשהם
מציעים את מרכולתם.
אך אליה וקוץ בה, כשיש הרבה עורכים חדשים שעושים את העבודה הבסיסית בצורה טובה
וזולים בהרבה, אצל רבים (או רוב) מהמעסיקים המחיר בסוף יכריעבקיצור, אני חושב שאחר כל מה שנאמר ושרואים בסקר (וגם בסקרים קודמים), אפשר
לומר שאכן ישנם מעין שני שווקים שונים. שוק העורכים הבסיסיים–חדשים, ושוק
העורכים המתמחים–ותיקים. לכל שוק כללים משלו וסטנדרטים משלו -
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 12:00
אם יורשה לי...
באמת הסקר הזה מעורר ענין רב, האם הוא משקף מציאות, האם בכלל יש מה ללמוד
מהנתונים הלכה למעשה, או שלנצח תחום העריכה ישאר מופשט ותלוי במזלא.. וללא
כללים מוגדרים.
אומר בבירור מתוך ראייתי הפרטית. זה לי 23 שנה בעולם העריכה, והייתי מעורב
בעריכת הפרוייקטים הכי משמעותיים בעשורים האחרונים, התמקצעתי בכל סוגי העריכה
ברמה הגבוהה ביותר
בכל תחום עבודה, אדם בעל נסיון ויכולת, היה באופן טבעי מבוקש יותר, ושמו עובר
בין הנצרכים לעבודה שכזו. אך נוכחתי לדעת במאה אחוז, שגם לאחר כל
הנסיון והיכולת, מה שיקבע את המשך קבלת העבודות הוא עדיין הרבה סייעתא דשמיא.
או קשר עם האנשים שכבר הכירו אותך ועבדו איתך וחפצים ביקרך. מקומות עבודה
חדשים לא מחפשים כלל וכלל נסיון או יכולת, כך התרשמותי. ואם נכונים הדברים,
אין שום דרך ליצור דירוג שכר לפי רמת ויכולת עריכה..--
צבי קופמן עורך תורני מומחה
כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית
[email protected]
0584005027תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 20:53
אחזק במעט את דבריך, פניתי למכון בחו"ל שמעסיק עורכים רבים והצגתי את עצמי. זו
היתה פגישה פנים אל פנים. המכון לא יוזם פרוייקטים אלא מספק שירות עריכה
ללקוחות. הראיתי לו עבודה שלי וציפיה לשכר, והוא השיב לי שהם לא מעסיקים
עובדים ברמת שכר כזו.
בדרך כלל רק בשוק הפרטי זה מהווה מעלה, או במכון שיוזם פרייקט משלו.
במכון מהסוג הראשון, הוא מחייב את הלקוח בסכום מסויים ואין לו אינטרס לקחת
עובד ותיק יותר.
רק אם יש נישה מיוחדת והוא מתקשה למצוא עובדים, הוא עשוי לשלם יותר.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 20:53
אחזק במעט את דבריך, פניתי למכון בחו"ל שמעסיק עורכים רבים והצגתי את עצמי. זו
היתה פגישה פנים אל פנים. המכון לא יוזם פרוייקטים אלא מספק שירות עריכה
ללקוחות. הראיתי לו עבודה שלי וציפיה לשכר, והוא השיב לי שהם לא מעסיקים
עובדים ברמת שכר כזו.
בדרך כלל רק בשוק הפרטי זה מהווה מעלה, או במכון שיוזם פרייקט משלו.
במכון מהסוג הראשון, הוא מחייב את הלקוח בסכום מסויים ואין לו אינטרס לקחת
עובד ותיק יותר.
רק אם יש נישה מיוחדת והוא מתקשה למצוא עובדים, הוא עשוי לשלם יותר.--
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 21:04
אבל אם היית אומר לו "אני מספיק כפול מעורך רגיל באותה שעה, ולכן אני לוקח
מחיר כמעט כפול"
+מוכיח לו את זה- מסביר שזה משתלם לו, כי גם יקבל את התוצאה יותר מהר, וגם בסוף יהיה לו יותר
זול
ובנוסף, אתה מוציא חומר מקצועי ומלוטש יותר וכו'
סתם זרקתי כמה דוגמאות
למה שלא יקחו מישהו כזה למרות שהמחיר שלו יותר יקר מהרגיל?ברור שאם התוצרים שלך הם כמו עורך רגיל, אין שום סיבה שתקבל מחיר יותר
מהמינימום של שוק העריכהמאת: [email protected]
- מסביר שזה משתלם לו, כי גם יקבל את התוצאה יותר מהר, וגם בסוף יהיה לו יותר
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 21:04
אבל אם היית אומר לו "אני מספיק כפול מעורך רגיל באותה שעה, ולכן אני לוקח
מחיר כמעט כפול"
+מוכיח לו את זה- מסביר שזה משתלם לו, כי גם יקבל את התוצאה יותר מהר, וגם בסוף יהיה לו יותר
זול
ובנוסף, אתה מוציא חומר מקצועי ומלוטש יותר וכו'
סתם זרקתי כמה דוגמאות
למה שלא יקחו מישהו כזה למרות שהמחיר שלו יותר יקר מהרגיל?ברור שאם התוצרים שלך הם כמו עורך רגיל, אין שום סיבה שתקבל מחיר יותר
מהמינימום של שוק העריכהמאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 21:12
כי הוא מחייב את הלקוחות שלו לפי שעה, נניח הוא לוקח מהם 50$ ונותן לעורכים
בארץ 100 ש"ח (זו דוגמה שקרובה למציאות שראיתי במכון מסויים בחו"ל, זה לא פער
גדול כי הוא מחזיק משרד עם מנהלי פרויקטים, מזכירות וכו' וגם צריך להרוויח
בעצמו לפי המושגים שם), זה מחיר קבוע שלו שם וכך הוא מתחרה בשוק המקומי שיש בו
עוד מכונים המציעים את אותו השירות במחירים דומים, לקוח שפונה למכון לא יודע
כמה זמן לוקח לעורך רגיל ומה נחשב לעבודה מהירה, בסוף הוא מקבל את חשבון השעות
ומשלם לפי זה ואם יקחו ממנו פי שניים הוא יחפש מכון אחר. - מסביר שזה משתלם לו, כי גם יקבל את התוצאה יותר מהר, וגם בסוף יהיה לו יותר
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 21:04
אבל אם היית אומר לו "אני מספיק כפול מעורך רגיל באותה שעה, ולכן אני לוקח
מחיר כמעט כפול"
+מוכיח לו את זה- מסביר שזה משתלם לו, כי גם יקבל את התוצאה יותר מהר, וגם בסוף יהיה לו יותר
זול
ובנוסף, אתה מוציא חומר מקצועי ומלוטש יותר וכו'
סתם זרקתי כמה דוגמאות
למה שלא יקחו מישהו כזה למרות שהמחיר שלו יותר יקר מהרגיל?ברור שאם התוצרים שלך הם כמו עורך רגיל, אין שום סיבה שתקבל מחיר יותר
מהמינימום של שוק העריכהמאת: [email protected]
- מסביר שזה משתלם לו, כי גם יקבל את התוצאה יותר מהר, וגם בסוף יהיה לו יותר
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 21:15
בדרך כלל הלקוח לא משלם למכון לפי שעות אלא לפי יצירה גלובלית
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 21:15
בדרך כלל הלקוח לא משלם למכון לפי שעות אלא לפי יצירה גלובלית
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 21:15
בדרך כלל הלקוח לא משלם למכון לפי שעות אלא לפי יצירה גלובלית
מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 02:26
רציתי להודות להרב 'במיעוט שיחה' על הסקר,
אני חושב שיש תועלת בסקר, משום שניתן לראות ממנו תמונת מצב של שכר העורכים,
וזה מאוד מסייע בתמחור עבודת העריכה, וככל שיהיו יותר משתתפים בסקר, התועלת
תגדל.
אבל בכל אופן, הסקר הזה הוא רק 'עזרה ראשונה' לשוק העריכה התורנית. עדיין קשה
להשתמש בו כדי להגדיל את שכר העורכים, או כדי למצוא את הבעיה הגורמת לכך שכר
העורכים אינו גדל.
אני הקטן (ואני באמת חדש יחסית בתחום, לא מקצועי או מומחה...) חושב לעניות
דעתי, שאם באמת רוצים לשפר את עולם העריכה התורנית, ואת מקצוע העריכה התורנית,
צריך לערוך מחקר מקצועי, עמוק ומקיף על המציאות בעולם העריכה התורנית שהתפתח.
ואני הקטן מציע לעשות זאת בכמה שלבים:
א. קודם כל, לתת הגדרה למושא המחקר, כלומר מה יש להגדיר כ'עריכה תורנית'.
ולהבין מה מייחד את העריכה התורנית כמקצוע נפרד.
ב. לאסוף מידע רב ומקיף, על כל אפשרויות התעסוקה במקצוע זה.
ג. ללמוד עליהם טוב. כגון, מהו השירות שמגיש העורך התורני, מהם האינטרסים של
המעסיקים, מהם דפוסי הפעולה של המעסיקים והמועסקים, וכו'. ממש להקיף את כל
המידע שאפשר ללמוד על מקצוע העריכה התורנית.
ד. ככל שיצטבר המידע, לחלק אותו למחלקות, ולחקור כל מחלקה בפני עצמה. כגון:
מהי העבודה של עורך תורני? מה הוא צריך לדעת כדי לבצע את המוטל עליו? מהם סוגי
העבודות שהוא עושה? מהם הצרכים של המעסיקים? כמו כן לחלק את סוגי צרכי
הלקוחות, וסוגי הפעולות של העורכים.
ה. להיעזר במומחים. לדוגמא: אם רוצים להבין את שוק הערוכה יותר טוב - לפנות
למומחים בכלכלה, אם רוצים להגיע למידע נוסף באמצעות סקרים, להיעזר במומחים
לסטטיסקה, כדי לדעת איך לעשות סקרים ואיך ללמוד מהם, אם רוצים להבין את הראש
של המעסיקים, להיעזר בפסיכולוגים. אם רוצים לפתח את הידע איך לערוך, להיעזר
בבלשנים. וכדומה.
אחרי שיש הגדרה לעורך תורני, ומידע על מלאכתו של העורך, על צרכי המעסיקים,
ותכונותיהם, והקשיים שיש לעורך התורני, ושאר המידע על מקצוע העריכה התורנית,
ניתן להתחיל לפתור בעיות בעולם העריכה.
לדוגמא: א. כך אפשר לפתח טכניקות ולהבין איך עורכים, כל אחד לעצמו ובשוק
העריכה באופן כללי, יכולים להעלות את השכר. ניתן גם להוסיף ולהתיעץ על כך עם
אנשי שיווק וכלכלנים.
ב. אם יהי מידע עמוק על חלקי העבודה של העורך, ניתן יהיה לפתור את בעיית
התמחור, ובכך למנוע רמאויות של מעסיקים ומועסקים, לבנות חוזי עבודה ברורים,
וכן להעביר את עבודת העריכה לקבלנות.
ג. ניתן יהיה לבנות תוכנות שיקלו על העריכה התורנית.
ד. ניתן יהיה לשפר את עצם העריכה התורנית על ידי מידע מקצועי. וכן לסייע
לעורכים להיות יותר מקצועיים ומהירים.
ה. יהיה ניתן לקבוע חומר לימודי שילמד את מקצוע העריכה.
ועוד שלל בעיות...
בשביל זה צריך שעורך מקצועי ירים את הכפפה, ויקים מכון שיעסוק בחקר העריכה
התורנית, ואולי גם יכשיר בעלי מקצוע ויפקח על עבודתם.
[ובאמת מנהל הקבוצה דפה, רואים שעשה הרבה בשביל עולם העריכה התורנית]
אבל כל זה נראה לי חלום רחוק.... קשה לי להאמין שזה יקרה בקרוב. אבל בכל אופן
העלתי את הרעיון, ואני מקווה שזה יעזור.
כתבתי את הדברים לפו"ר.
מתנצל מראש אם טעיתי בכל מיני דברים שכתבתי פה, כבר ציינתי לעיל שאני חדש
בתחום ולא מקצועי.ב-יום שלישי, 19 בנובמבר 2024 בשעה 00:42:47 UTC+2, יצחק זלצמן כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 02:26
רציתי להודות להרב 'במיעוט שיחה' על הסקר,
אני חושב שיש תועלת בסקר, משום שניתן לראות ממנו תמונת מצב של שכר העורכים,
וזה מאוד מסייע בתמחור עבודת העריכה, וככל שיהיו יותר משתתפים בסקר, התועלת
תגדל.
אבל בכל אופן, הסקר הזה הוא רק 'עזרה ראשונה' לשוק העריכה התורנית. עדיין קשה
להשתמש בו כדי להגדיל את שכר העורכים, או כדי למצוא את הבעיה הגורמת לכך שכר
העורכים אינו גדל.
אני הקטן (ואני באמת חדש יחסית בתחום, לא מקצועי או מומחה...) חושב לעניות
דעתי, שאם באמת רוצים לשפר את עולם העריכה התורנית, ואת מקצוע העריכה התורנית,
צריך לערוך מחקר מקצועי, עמוק ומקיף על המציאות בעולם העריכה התורנית שהתפתח.
ואני הקטן מציע לעשות זאת בכמה שלבים:
א. קודם כל, לתת הגדרה למושא המחקר, כלומר מה יש להגדיר כ'עריכה תורנית'.
ולהבין מה מייחד את העריכה התורנית כמקצוע נפרד.
ב. לאסוף מידע רב ומקיף, על כל אפשרויות התעסוקה במקצוע זה.
ג. ללמוד עליהם טוב. כגון, מהו השירות שמגיש העורך התורני, מהם האינטרסים של
המעסיקים, מהם דפוסי הפעולה של המעסיקים והמועסקים, וכו'. ממש להקיף את כל
המידע שאפשר ללמוד על מקצוע העריכה התורנית.
ד. ככל שיצטבר המידע, לחלק אותו למחלקות, ולחקור כל מחלקה בפני עצמה. כגון:
מהי העבודה של עורך תורני? מה הוא צריך לדעת כדי לבצע את המוטל עליו? מהם סוגי
העבודות שהוא עושה? מהם הצרכים של המעסיקים? כמו כן לחלק את סוגי צרכי
הלקוחות, וסוגי הפעולות של העורכים.
ה. להיעזר במומחים. לדוגמא: אם רוצים להבין את שוק הערוכה יותר טוב - לפנות
למומחים בכלכלה, אם רוצים להגיע למידע נוסף באמצעות סקרים, להיעזר במומחים
לסטטיסקה, כדי לדעת איך לעשות סקרים ואיך ללמוד מהם, אם רוצים להבין את הראש
של המעסיקים, להיעזר בפסיכולוגים. אם רוצים לפתח את הידע איך לערוך, להיעזר
בבלשנים. וכדומה.
אחרי שיש הגדרה לעורך תורני, ומידע על מלאכתו של העורך, על צרכי המעסיקים,
ותכונותיהם, והקשיים שיש לעורך התורני, ושאר המידע על מקצוע העריכה התורנית,
ניתן להתחיל לפתור בעיות בעולם העריכה.
לדוגמא: א. כך אפשר לפתח טכניקות ולהבין איך עורכים, כל אחד לעצמו ובשוק
העריכה באופן כללי, יכולים להעלות את השכר. ניתן גם להוסיף ולהתיעץ על כך עם
אנשי שיווק וכלכלנים.
ב. אם יהי מידע עמוק על חלקי העבודה של העורך, ניתן יהיה לפתור את בעיית
התמחור, ובכך למנוע רמאויות של מעסיקים ומועסקים, לבנות חוזי עבודה ברורים,
וכן להעביר את עבודת העריכה לקבלנות.
ג. ניתן יהיה לבנות תוכנות שיקלו על העריכה התורנית.
ד. ניתן יהיה לשפר את עצם העריכה התורנית על ידי מידע מקצועי. וכן לסייע
לעורכים להיות יותר מקצועיים ומהירים.
ה. יהיה ניתן לקבוע חומר לימודי שילמד את מקצוע העריכה.
ועוד שלל בעיות...
בשביל זה צריך שעורך מקצועי ירים את הכפפה, ויקים מכון שיעסוק בחקר העריכה
התורנית, ואולי גם יכשיר בעלי מקצוע ויפקח על עבודתם.
[ובאמת מנהל הקבוצה דפה, רואים שעשה הרבה בשביל עולם העריכה התורנית]
אבל כל זה נראה לי חלום רחוק.... קשה לי להאמין שזה יקרה בקרוב. אבל בכל אופן
העלתי את הרעיון, ואני מקווה שזה יעזור.
כתבתי את הדברים לפו"ר.
מתנצל מראש אם טעיתי בכל מיני דברים שכתבתי פה, כבר ציינתי לעיל שאני חדש
בתחום ולא מקצועי.ב-יום שלישי, 19 בנובמבר 2024 בשעה 00:42:47 UTC+2, יצחק זלצמן כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 11:25
עד שכל זה יקרה, אני מציע לא לחפש רחוק מדי כאשר המטבע נמצא לכאורה ממש מתחת
לפנס...יסוד מוסד הוא וידוע, שאין לחפש הסברים מרובים ומורכבים על תופעה מסוימת,
שניתן להסביר את הופעתה ומהותה גם ע"י הסבר אחד ופשוט, וכרוח דבריהם ז"ל של
הראשונים כמלאכים: "כל היכא דאיכא לאקשויי חדא ולשנויי שינויא דמיתרצא ביה
כולא מתני', טפי עדיף מאפושי הויי ופירוקי" (חידושי הרשב"א קידושין ב, ב),
"הדברים אשר יתבררו מצד הבאת הראיה עליהם ותהיה מציאתם מציאה שא"א לדחותה, אין
אנו צריכין להעלות על דעתנו, שהם יותר ממה שהצורך מביא אליו בהשלמת הדבר שהוא
לראיה עליהם" (חובות הלבבות ש"א, ז ד"ה והשלישי)...........לפיכך תישאל קודם כל שאלה אחת ובודדה: האם ניתן להפריך את העובדה שחלק גדול
ומשמעותי מכלל העורכים שליט"א, נמצאים בהווי מתוק של עולם התורה, אם בהווה ואם
בעברם המיידי, וחסר להם ידע מינימלי איך כל שוק התעסוקה בנוי, מה נחשב עכ"פ
שכר מינימום ומה נחשב שכר עושק וניצול;
או שחסר להם רצון אמיתי לעמוד על מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד, ומעדיפים
לחיות מבסוטים עם ההשוואה של מילגת הכולל, כמובן בהצטדקות פנימית ש:
"הנני נמצא בכלל במכון שהוא כולל ממש"
"חשוב לי אישית להטות שכם תחת פרויקט קדוש כזה וכזה"
"ללקוח אין די כסף ואני חייב להסתפק במה שיש"
"אם נגזר עלי להרוויח יותר, הרי שודאי הנני מהצדיקים שהמן מגיע להם עד לפתח
אהלם ממש"
וכך קורה שבזמן שכל נערה שרק עברה איזה קורס בצילום או גרפיקה, מיד תדע
להשתוות ולהתיישר לפי הנוהג בשוק התעסוקה הכללי, חלקינו עדיין שקועים בחישובים
שונים וחיצוניים גם בחלוף שנים רבות מאז כניסתם לשוק.לדעת רבים מכלל העורכים וכאן בפרט, התשובה על השאלה הזאת היא שהעובדה הנ"ל
קרובה מאוד אל המציאות, ומעתה נגזרת ממנה שאלת המיליון דולר: עד כמה העובדה
הנ"ל משפיעה ומכבידה בפועל על התחום כולו, ובהיעלמותה יהיה בעזהשי"ת שיפור
משמעותי בתמחור השוק, ועד כמה איננה אשמה, וממש חייבים למצוא הסברים נוספים.כך או כך, בינתיים אפשר להתחיל עם זה: מוּדעוּת! מחוּיבוּת!
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 11:25
עד שכל זה יקרה, אני מציע לא לחפש רחוק מדי כאשר המטבע נמצא לכאורה ממש מתחת
לפנס...יסוד מוסד הוא וידוע, שאין לחפש הסברים מרובים ומורכבים על תופעה מסוימת,
שניתן להסביר את הופעתה ומהותה גם ע"י הסבר אחד ופשוט, וכרוח דבריהם ז"ל של
הראשונים כמלאכים: "כל היכא דאיכא לאקשויי חדא ולשנויי שינויא דמיתרצא ביה
כולא מתני', טפי עדיף מאפושי הויי ופירוקי" (חידושי הרשב"א קידושין ב, ב),
"הדברים אשר יתבררו מצד הבאת הראיה עליהם ותהיה מציאתם מציאה שא"א לדחותה, אין
אנו צריכין להעלות על דעתנו, שהם יותר ממה שהצורך מביא אליו בהשלמת הדבר שהוא
לראיה עליהם" (חובות הלבבות ש"א, ז ד"ה והשלישי)...........לפיכך תישאל קודם כל שאלה אחת ובודדה: האם ניתן להפריך את העובדה שחלק גדול
ומשמעותי מכלל העורכים שליט"א, נמצאים בהווי מתוק של עולם התורה, אם בהווה ואם
בעברם המיידי, וחסר להם ידע מינימלי איך כל שוק התעסוקה בנוי, מה נחשב עכ"פ
שכר מינימום ומה נחשב שכר עושק וניצול;
או שחסר להם רצון אמיתי לעמוד על מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד, ומעדיפים
לחיות מבסוטים עם ההשוואה של מילגת הכולל, כמובן בהצטדקות פנימית ש:
"הנני נמצא בכלל במכון שהוא כולל ממש"
"חשוב לי אישית להטות שכם תחת פרויקט קדוש כזה וכזה"
"ללקוח אין די כסף ואני חייב להסתפק במה שיש"
"אם נגזר עלי להרוויח יותר, הרי שודאי הנני מהצדיקים שהמן מגיע להם עד לפתח
אהלם ממש"
וכך קורה שבזמן שכל נערה שרק עברה איזה קורס בצילום או גרפיקה, מיד תדע
להשתוות ולהתיישר לפי הנוהג בשוק התעסוקה הכללי, חלקינו עדיין שקועים בחישובים
שונים וחיצוניים גם בחלוף שנים רבות מאז כניסתם לשוק.לדעת רבים מכלל העורכים וכאן בפרט, התשובה על השאלה הזאת היא שהעובדה הנ"ל
קרובה מאוד אל המציאות, ומעתה נגזרת ממנה שאלת המיליון דולר: עד כמה העובדה
הנ"ל משפיעה ומכבידה בפועל על התחום כולו, ובהיעלמותה יהיה בעזהשי"ת שיפור
משמעותי בתמחור השוק, ועד כמה איננה אשמה, וממש חייבים למצוא הסברים נוספים.כך או כך, בינתיים אפשר להתחיל עם זה: מוּדעוּת! מחוּיבוּת!
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 16:16
יש לי שאלה פשוטה מאוד.
נניח שיעשו מחקרים ובלשנות וכו', ויגיעו למסקנה שרוב העורכים מנוצלים ושיש
קטסטרופה בתחום. ואכן תהיה מודעות לכך והכל.
נו, אז מה הנפקא מינה לאיזה עורך שנמצא במכון שבו העורכים מקבלים 50 וביקש
העלאה וסורב. האם יתפטר וימצא עצמו מובטל? מה הנפק"מ בכל הדיונים האלה? האם
התועלת היא סתם לשחרר קיטור? [אגב יצא לי לדבר עם אחד שמקבל הוא וחבריו במכון
35, והוא מפחד לבקש העלאה. אז מה אתם רוצים שיעשו?]. -
תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 16:16
יש לי שאלה פשוטה מאוד.
נניח שיעשו מחקרים ובלשנות וכו', ויגיעו למסקנה שרוב העורכים מנוצלים ושיש
קטסטרופה בתחום. ואכן תהיה מודעות לכך והכל.
נו, אז מה הנפקא מינה לאיזה עורך שנמצא במכון שבו העורכים מקבלים 50 וביקש
העלאה וסורב. האם יתפטר וימצא עצמו מובטל? מה הנפק"מ בכל הדיונים האלה? האם
התועלת היא סתם לשחרר קיטור? [אגב יצא לי לדבר עם אחד שמקבל הוא וחבריו במכון
35, והוא מפחד לבקש העלאה. אז מה אתם רוצים שיעשו?]. -
תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 21:29
בוודאי שיש נפק"מ, והיא כדלהלן:
א. המכון מציע 35 ש"ח לשעה,
ב. העורך מתחיל להבין שהעבודה שלו שווה יותר.
ג. הוא מתחיל לתור אחר מקום טוב יותר, ובד בבד ממשיך בעבודתו כבימים ימימה.
ד. הוא פונה לשלל מעסיקים/לקוחות פרטיים, וכן מיידע חברים/קרובים הדבר היותו
עוסק בעריכה תורנית.ה. מגיע לפתחו הצעה חדשה, הוא מתמחר את השעה שלו בסכום גבוה יותר בהתאם לשוק
(בהנחה שיש כזה), או בהתאם לרצונו/צרכיו.ו. נניח שהלקוח קיבל את הצעתו, הוא יכול לפנות אל המעסיק הקודם ולהודיע לו כי
קיבל הצעת עבודה בתעריף 70 (לצורך העניין).כמובן שיכול העורך לעטוף את הבקשה יפה ולומר שהוא מאוד נהנה מהעבודה עד היום
ואין הוא מעוניין 'לעזוב' אבל הוא בהחלט מעוניין 'לשפר עמדות'.. אז אם המעסיק
מעוניין שנמשיך לעבוד יחד שיואיל בטובו.. לשדרג את תנאי ההעסקה (כמובן שאף
לקוח לא ימהר להסכים להכפיל את הסכום אבל מאידך גיסא יש מקום להעדיף את העבודה
הקיימת ולא לדרוש להשוות את התנאים לעבודה החדשה לגמרי, וכל ערום יעשה בדעת).גם בשלב זה לא חייבים לעזוב את העבודה אלא לצמצם נוכחות אצל המעסיק הראשון, עד
שברור שהעבודה אצל השני טובה ובטוחה מספיק.יש לציין שהשלבים יכולים להתפרס על פני חדשים ולפעמים גם שנים אבל הכל מתחיל
בהפנמה שאכן העורך ראוי לסכומים כאלו.מקווה שהועיל למישהו
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 22:00
היו כמה שכתבו שביקשו יותר ובעקבות זאת לא נתנו להם יותר עבודה.
למה?
למה לא אמרו להם 'לא' ותו לא?חשבתי שאולי זה מחמת שמעסיק רוצה שהעובד שלו יעבוד אצלו לכתחילה ולא בדיעבד.
ואם הוא מבין שהעובד בעצם היה רוצה יותר, הוא יעדיף עובד שמודה לו על מה שהוא
משלם.אם זה נכון, אז אולי צריך לחשוב איך להציג אחרת בקשה להעלאה.
האם למישהו יש פשט אחר בהנ"ל?מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 22:00
היו כמה שכתבו שביקשו יותר ובעקבות זאת לא נתנו להם יותר עבודה.
למה?
למה לא אמרו להם 'לא' ותו לא?חשבתי שאולי זה מחמת שמעסיק רוצה שהעובד שלו יעבוד אצלו לכתחילה ולא בדיעבד.
ואם הוא מבין שהעובד בעצם היה רוצה יותר, הוא יעדיף עובד שמודה לו על מה שהוא
משלם.אם זה נכון, אז אולי צריך לחשוב איך להציג אחרת בקשה להעלאה.
האם למישהו יש פשט אחר בהנ"ל?מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 22:55
עצם זה שהשרשור הזה כבר מעל 47 התכתבויות, זה רק מראה כמה הנושא של השכר
וההעסקה מול המעסיק כ"כ תופס כל אחד מאתנו, לא פלא כי כולנו צריכים להתפרנס.
ואגב מענין שעדיין לא כתבו על המייל הזה הדיון ננעל ועוד שאר מיני אזהרות
למינהם אולי בגלל שהבעל הבית גם כן מבין שיש לעשות כאן שינוי עומקאבל לשינוי עמוק בענין המדובר יעשה רק בקבוצה מאוגדת והשמעת דעתנו בריש גלי
(יכולים לחלוק על דרך זה, אבל פוק חזי איך מצליחים כל אלו הוגי הדעות להנחיל
דעתם אם לא ע"י תקשורת ועוד)
הדיון על השכר עלה ויעלה כל זמן שלא יהיה איזה בירור מקיף אולי הסקר שנעשה
יוכלו איתו להתקדם הלאה.בהצלחה ולהמשיך לעבוד
מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות