מהדורת בובר

[יואל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2024 23:51

האם אחד מהעורכים החשובים כאן יודע כמה התייחסו גדולי ישראל לתנחומא מהדורת
בובר,
יש שם את הסיפור על בת שלמה שראו באורים ותומים שהיא תינשא לאביון...
מעניין אותי לשמוע האם יש איזה התייחסות מגדולי ישראל בעניין.

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 09:48

במהדורת זכרון אהרון (נדמה לי של תנחומא) האריכו בעניין זה מאוד
(לא במהדורה הראשונה, רק אחריה... וד"ל)

[אברהם ראטה - מכ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 11:13

ראיתי פעם בעלון על ר' חיים קנייבקי ז"ל.
ששאלו אותו את השאלה הזאת והוא ענה שהחפץ חיים בשער הציון מביא אותו.
לא זוכר איפה כתוב בשער הציון "ומצאתי לכותב בפסיקתא"
או "מצאתי למפרש" וכדומה.
והכוונה לבובר.

--

[image: לוגו כיתוב מלא חתוך.jpg]
*ליצירת קשר: 0527174846 *
הנכם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי
לקבלת תובנות בתחום החינוך והמסתעף

להצטרפות דרך המייל לחץ כאן
<[email protected]?subject=%D7%A9%D7%9C%D7%97%20%D7%9C%D7%99%20%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%99%20%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C>

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 11:19

רק לחדד שמבחינת הגרח"ק זה מהווה עדות על כשרותו של בובר בעיני הח"ח.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 11:25

לא.
זה מראה שמותר להביא ממנו אחרי שיקול דעת ספציפי בכל מקום

מאת: [email protected]

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 11:27

זה בתיט הלכות ראש חדש

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 11:27

שער הציון סימן תיט

(ב) ובמגן אברהם משמע שהיה לו הגרסא בטור מה שהתינוקות מוליכין לבית רבן בראש
חדש, ובאמת לא מצאתי גרסא זו בשום מקום, עיין מקור הדברים באור זרוע וברוקח
ובפסיקתא דרב כהנא בפרשה ולקחתם לכם, ומצאתי במבואר לפסיקתא שתמה גם כן עליו:

[יואל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 13:50

תודה רבה עזרתם לי מאוד.
לגבי הסיפור של בת שלמה האם משהו יודע על התייחסות לזה?

ב-יום שני, 9 בדצמבר 2024 בשעה 11:28:14 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

[מ.ד. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 14:14

כבר דובר על כך רבות.
יש מאמר מצוין על כך ב'ישורון' חלק כ"א מרי"י וייס - שמתחיל לפתוח קצת את
הנושא הכאוב הזה.
בכל מקרה, הדברים ברורים שנושאים כגון אלו קשורים לבבת עינינו ממש.
מסתבר מאוד שלכגון דא נתכוין רש"י הקדוש בסופ"ק דברכות בהתייחסו לאיסור של
'ולא תתורו אחרי לבבכם [זו מינות] ואחרי עיניכם [זו זנות]; אלו תלמידי הנוצרי
ימש"ו הבודים מליבם מדרשי טעות ואליל, [בערך כך הלשון - לפני תיקון הצנזור],
עיי"ש.
לפי"ז נמצא שאין כל הוכחה ממה שבמשנ"ב ציטט פעם אחת מבובר כמעט בהעלמה.
הדבר משול לאחד מגדולי עולם שיצטט מההערות לריטב"א מוה"ק, ודו"ק היטב.

[שמואל קוט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 18:14

האק ניט אין צ'ייניק.
שלמה בובר אינו תלמידי יש"ו הנוצרי.

דעת תורה של הגרח"ק זצ"ל הוא שאפשר להדפיס את הערות שלמה בובר.
הא, ותו לא מידי.
כל טוב

ב-יום שני, 9 בדצמבר 2024 בשעה 14:14:54 UTC+2, מ.ד. י. כתב/ה:

--

[יואל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 18:23

אפי' אם לא נתייחס אל ר' שלמה בובר אלא לגוף הדברים, הרי את הכתבי ידות של
המדרשים הוא הביא מאוקספורד, האם אנו יכולים לסמוך על כתב יד שמונח באוקספורד
שמקורו טהור?
אפי' שהרבה כתבי ראשונים נמצאו שם, עוסקים בזה עד היום, אבל אינו דומה חידושי
תורה למדרשים,

ב-יום שני, 9 בדצמבר 2024 בשעה 18:14:19 UTC+2, שמואל קוט כתב/ה:

--

[ישראל מאיר כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 18:31

פוק מאי עמא דבר, מדרש בובר התקבל. נקודה.

--

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 18:37

התקבל כי אין אופציה אחרת, אבל לא שמענו שזה מוסמך עד כדי לשנות הלכה (לדוגמא)

אני אישית לא מבין בזה כלום

--

[מ.ד. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 19:11

במחילה מכבוד הרבנים הגאונים שליט"א, ולהבחל"ח גם מכבוד הרב שלמה בובר זצ"ל.
דברי לא הובנו כראוי, והתפתחה כאן מהומה על לא מאומה.
דברי הקשים-כגידים הופנו אך ורק כלפי הקוץ מכאיב לבית ישראל, מדרשי מינות
ותועבות כגרועים ופחותים שבאומות שהתקבעו בתוך קודש הקדשים של בית ישראל -
ספרי המדרשים למיניהם.
משום-מה יש נטיה לאנשים להתעלם מגופן של דברים, ולשייך מיד את הבעיות או
התמיהות לאנשים פרטיים כמהדיר הספר וכדו', בעוד שהם הלכו לתומם והדפיסו את מה
שמצאו בכתבי יד, ועשו את מלאכתם נאמנה.
כשרותו של הרב בובר אינה נתונה כלל לדיון. ודאי שלא בפורום זה.
הנסיון להסיט כל דיון רציני למשפט שדה לכל מאן-דהוא ראויה להוקעה.
[גם מרן הגרח"ק בסיפור הנ"ל לא התכוין אלא למצוא חידה מאתגרת בענין שעלה על
שולחנו - כמנהגו כל ימיו, וכידוע ליודעים. אין כאן שום מעשה רב ללמוד ממנו
לגבי כשרותו של הרב בובר, ובודאי שאין בו כדי לטהר את השרץ - מדרשי הטעות
והאליל שהושתלו ע"י ידיים זדוניות למקורותינו].

--

[דוד - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 19:21

הרב וואזנר התיר לסמוך עליו

--

[ישראל מאיר כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 19:40

להלן ציטוט מהמכלול
הערכת פועלו בתחום המדרש וספרות הראשונים

לצד ההערכה הרבה שזכה לה בקרב אנשי חכמת ישראל
https://www.hamichlol.org.il/חכמת_ישראל
בזכות
פרסומיו וחיבוריו, זכה שלמה בובר להערכה גדולה גם בקרב ציבור לומדי התורה
המסורתי. בחיבור אשר נכתב על רבי דוד לוריא
https://www.hamichlol.org.il/דוד_לוריא
(רד"ל),
שהיה אחד מגדולי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19
https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-19, כתב קרוב
משפחתו - ר' שלמה לוריא כך[1]
https://www.hamichlol.org.il/שלמה_בובר#cite_note-1
:

"לו היה [רד"ל] ז"ל בימינו אשר חננו ה' לזכות לאור הפסיקתא
https://www.hamichlol.org.il/פסיקתא ועוד
כמה חיבורים מתנאים ואמוראים וגדולי הראשונים על ידי הרה"ג [=הרב הגדול] האדיר
החכם הכולל כי' שלמה באבער נ"י [=נרו יאיר] אשר השליך נפשו ומאודו להוציאם
לאור מתוך הרבה כ"י [=כתבי יד] שהעלה ה' בידו הגדולה להשיגם. לא אפון, אשר
מרוב התפעלות שמחתו הרבה בהם יותר מכל חמודות תבל וכל חללי דעלמא, היה מכתת
רגליו לעמבערג לברכו במאור פנים ולהודות לו על טוב חסדו לכל בית ישראל"

--