מי הם הראשונים שכתבו ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא - מטעם שמא יחמיץ ויהא תוהה על הראשונות.

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2024 20:58

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2024 12:23

ראיתי את זה מובא בהמון ספרים, והם לא מביאים מי זה הראשונים הללו.
בחיפוש בראשונים לא מצאתי.

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2024 01:30

המקור הכי קדום שמצאתי זה חוזה דוד (נפטר תקח) שכותב כן כמה פעמים.
סביר להניח שאין לזה מקור בראשונים, כי הרעיון מובא בהמון ספרים בשם הפמ"ג
(פתיחה כוללת לאו"ח כלל ד ובספרו תיבת גומא פרשת פנחס) או בשם 'מפרשים', ואם
היה לזה מקור בראשונים בטח מישהו היה מציין למקור.
מצאתי מישהו שמציין שיש רעיון דומה במגלה צפונות פרשת כי תבוא (חיברו בעל השבט
מוסר נפטר תפט).

--

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2024 01:32

לא עבר טוב. מעלה שוב.

--

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2024 08:21

המילים "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא" זה גמרא קידושין לט ב

יום נפלא

משה רייך

--

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2024 09:14

חיפשתי מי מפרש מטעם שמא יחמיץ ויהא תוהה על הראשונות.

--

[מ.ד. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2024 09:46

ראה תוס' ר"ה דף ד ע"א ד"ה בשביל שיחיה בני, ובמה שצויין שם בגליון.

--

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2024 10:20

השאלה שלו היתה מקור לכך שהטעם שאין שכר מצוה בעולם הזה הוא מפני שיתכן שיהפוך
להיות רשע, וגם יהיה תוהה על הראשונות, ויתברר למפרע שהשכר שקיבל היה לשוא, כי
בתוהה על הראשונות הוא מאבד את הזכויות הקודמות.
תוס' בר"ה מדבר על משהו אחר, ששם כתוב בגמרא 'האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו
בני, ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא - הרי זה צדיק גמור', והקשו התוספות שהרי
כתוב 'אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס', ותירצו שזה נאמר רק
בתוהה על הראשונות, כלומר כשעושה רק על מנת לקבל פרס ואם לא יקבל פרס הוא
מתחרט על המצווה שעשה, אבל יהודי שנותן צדקה בשביל שיחיה בנו, אינו מתחרט על
כך גם אם בנו מת בסופו של דבר.

--