כמה זמן אמור לקחת חיפוש?

[נפתלי רייך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2024 22:13

בספר שאני עורך
כתוב כך:שְׁמוֹת" נוטריקון שילמוד משנה וזוהר תהילים. כמ"ש חז"ל
שלימודם מסוגל לנשמה יותר משאר לימוד.
כמה זמן זה נורמלי לחפש מקור שלימוד משנה זוהר ותהילים מסוגלות לנשמה
ואבהיר את שאלתי לי לקח יותר משעה לחפש ועדיין לא מצאתי מקור ברור לתהילים
קודם כל ראיתי מממקומות אחרים בספר שחז"ל כוונתו לרבותינו האחרונים
כך עבדתי: כתבתי באוצה"ח 'מסוגל לנשמה' עם כל הויראציות היינו מועיל וכו' וכן
לנשמתו לנשמת וכו'
ורק לעבור ספר ספר ולמצוא את המקור הראשון [למשל מייד הראה לי שבביאורי הצ"צ
זה כ' אבל אני עובד על ספר מחכם ממרוקו שלפני כמאה וחמישים שנה אז זה לא יכול
להיות שזה מקורו וכמו"כ יש מקור בדגל מחנה אפרים וגם זה לא מקור לספר וכנ"ל]
אח"כ מצאתי שכמהמציינים לספר בשם הבעה"ת בשם הבעש"ט אבל לא מצאתי את הספר
באוצה"ח עד שמצאתי שמציינים לכתבי מהרח"ו
ובכן נפשי בשאלתי האם זה נורמלי שלוקח כ"כ הרבה זמן והאם זה מתבקש בשביל הספר
[אני מקבל שעתי כך שאני לא מפסיד אבל אח"כ הבעה"ב לא מבין למה לוקח כ"כ הרבה
זמן לשאול אותו זה גם לא כ"כ פיתרון כי אין לו ניסיון בזה הוא רוצה שייצא ספר
נורמלי ויפה]

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2024 22:19

לא נראה שכדאי להשקיע הרבה בכה"ג. יתכן שהמחבר עצמו לא ראה דבר זה בשום ספר
אלא כוונתו שכך מקובל אצלנו מן חכמי ישראל.
ולכן עיקר מציאת המקורות צריך להתמקד בפסוקים מהתנ"ך ובספרי יסוד כגון בבלי,
ירושלמי, מדרשים, שו"ע ונו"כ, מג"א ט"ז וכדו'. חבל להתעכב כ"כ על כה"ג.

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2024 10:02

אני לא מומחה בחיפוש, יש מומחים גדולים וגם פורום אוצר החכמה שנותנים טיפים
אבל המינימום אפשר להבין לבד
שלימוד משנה זוהר ותהילים מסוגלות לנשמה

1. 'מסוגל לנשמה' - תחליפים 1. מילים נרדפות מועיל וכו' 2. כתיב מלא וחסר
   נשמתו לנשמת וכו' 3. אותה מילה בחילופים שאין בכתיב מלא וחסר - מסוגל / סגולה
   מועיל / תועלת 4. למצוא מילים שמוכרחות להיות למי שכותב על הנושא למשל "משניות
   מדרגה לדרגה" לא מוכרח שיהיה כתוב ולכן עדיף למצוא מילים שמוכרחים לכתוב
   "משניות - נשמה" [אמנם יש שיכתבו נפש אבל לרוב זה נשמה]
   יש תחליפים שלא שימושיים אותם אין לכתוב. בדרך כלל אפשר לשער באיזה לשון
   השתמשו הקדמונים.
   וכן אם רואים בחיפוש שיוצאים דברים לא קשורים
   למשל "תנשמת" או "סגול"
   צריך לצמצם צורות.
   ובנוסף צריך להיות פיקח ולראות איזה ספרים אמורים לדבר על זה
   וכמו כן לשים לב למראי מקום - ולפתוח שם
   אפשר לדעתי להראות לבעל הבית שאתה עובד
   יש גם אפשרות להסריט את המסך כמה פעמים ולשלוח לו שידע שהחיפוש הוא לא כל כך
   פשוט וקל וזה אורך זמן מיון ובדיקה

בנוגע למקורות, זה מאד מצחיק, מביך. ראיתי בספר שהביא מקור מירושלמי לדבר
שנמצא בבבלי [אולי אמרו לו שצריך תמיד מקור קדום וזה כמובן טעות כי מקור לפני
הש"ס אפילו מתו"כ הוא מיותר לחלוטין, ש"ס בבלי זה מקור מוחלט, וכשיש בבלי אין
טעם להביא ירושלמי] וכן להביא זוהר על דבר שיש במדרש רבה - זה קצת מביך אם כי
לא נורא כ"כ. כמובן ככל שהסכין קצרה יותר יש פחות סיכון לפגמים, לכן לא צריך
כל דבר להביא מקור, מי שרוצה מקור יכול לחפש היום בשניות ולמצוא, צריך מקור
בעיקר לדברים מחודשים ופחות לדברים מפורסמים [לך תבזבז שעה לגלות שאין מקור
לפתגם אורייתא קוב"ה וישראל חד, או לפתגם ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד - אני
יודע את המקורות לזה והם לא המקורות הראשוניים]
כמו כן לצטט מדרש שמובא בספר שם משמואל ולכתוב שם משמואל בשם מדרש זה גם מביך.
אבל זה צריך לשאול את המו"ל אם זה סוג של עוז והדר הוא רוצה שהספרים שלו יהוו
מקור לחזל"ים, אבל ספר רגיל של הוצאה רגילה לא צריך להתיימר להיות מפתח. אבל
לא שואלים אותי אלא את המו"ל.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2024 22:32

מסכים שלא כדאי לבזבז זמן אם לא מוצאים מקור ברור בחז"ל. השאלה אם בכה"ג לשנות
לידוע או ידוע מהספרים/קדמונים/חכמנו וכו'

[שלום נח מלוביצק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2024 22:41

לגופו של חיפוש דומני שמלכתחילה אין מה לחפש בחז"ל מקור על הזוהר שהתגלה לפני
כמה מאות שנים, להוציא את הזוהר עצמו... ואם זה לא שם אז ודאי זה מספרי
הקדמונים

מאת: [email protected]

[ישראל מאיר כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2024 00:20

לענ"ד אפשר לשאול את הלקוח, האם הוא רוצה מ"מ על כל מימרא בספר על אף מחיר
הזמן, או לא.

מאת: [email protected]

[הלוי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2024 00:25

גם אני באחת מהעבודות שעשיתי היה לי כזה מקרה עד ששאלתי המחבר בעצמו מהיכן לקח
את מה שהעתיק והפנה אותי לאחד ממלקטי דורנו שגם לא הביא מקור ברור
ומאז בכאלו מקרים אחרי חיפוש מקיף אבל לא מדי ארוך אני כותב בהערות למחבר שלא
מצאתי מקור ברור רק באחד הליקוטים שיחליט בעצמו מה עדיף לו שיציינו בטקסט

מאת: [email protected]

[יצחק מושקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2024 00:41

בכה"ג אפשר [ונ"ל דמקובל] לכתוב ראה ... ויובן שאי"ז מקור מדויק

[יעקב מרדכי נבנצ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2024 09:27

נניח שתמצא מקור אחר שעה
פעמים רבות המקור לא רק שאינו מוסיף אלא גורע
אם יהודי בן דורינו כותב משפט כזה ואינו ידוע כחד בדרא בידיעותיו המופלגות,
וגם לא מדובר במכון שמוציא ספר קדמון
זה די מגוחך שהמקורות שלו הם מהשמטה של הצמח צדק והגה"ה של א' מחכמי מרוקו,
ומשמעות ברמ"ק. ובמקום זה אפשר לשנות ולכתוב במקום חז"ל כידוע מחכמי הדורות או
כמפורסם ושאר נוסחאות

לגופו של חיפוש יש במגן אברהם טריסק (לסעודת חברה תהלים) שמועיל לנשמה ובשיורי
ברכה לברכ"י יו"ד שעו שמועיל לתקן את נשמת הנפטרים

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2024 13:33

מנסיון ישנם לקוחות רבים ששמחים על מציאת המקורות העלומים על אף שלוקח זמן לא
מבוטל. ומאידך יש כאלה שרואים בזה כמעט בזבוז זמן.

מסקנא רצוי לשאול את הלקוח למה הוא מצפה.

מאת: [email protected]

[יצחק זלצמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2024 22:43

גם לי יוצא הרבה פעמים ''לבזבז זמן" על מציאת מראה מקומות, עד שקלטתי
שהספר שעליו אני עובד הוא מספיק בעל דעה לומר חידושים מעצמו (היה חי לפני 400
שנה)
לכן כשיוצא שאתה מחפש אחרי מקור הרבה זמן, לדעתי זה הסימן שהמחבר הביא את דברי
עצמו וזהו חידוש שלו, ואין להתימר להביא מקור לחידושים שלו,
ומה שכתב בשם חז"ל לפעמים שהם הביאו בשם חז"ל אבל באמת זה מדברי הראשונים או
מפי השמועה והביאו את הדברים בשם חז"ל.

[ישראל מאיר כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2024 23:05

לענ"ד אם מדובר באחרון שכותב "חז"ל", הרי שזה כתוב בחז"ל ואם לא מצאנו יש
לתלות האשמה בנו (או שהחז"ל נאבד כמו למשל מדרש אבכיר שהיה ואיננו וכהנה
רבות),
וניתן לראות בקלות מסגנון הדברים אם זה חידוש שלו או לקוח מקודמיו.
לגבי אם שווה ללקוח לשלם 40 ש"ח על מקור אחד זו כבר נידון אחר (תלוי ברצון
האישי של הלקוח).

[נפתלי רייך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2024 16:44

תודה לכל הטורחים לענות בקרה שלי כבר ראיתי שחז"ל אצלו הכוונה גם לאחרונים
עיקר השאלה שלי היא כמה צריך להשקיע על ספר שלפני 150 שנה במציאת מקורות
הבעה"ב עצמו לא יודע הוא רוצה לפאר את שם זקינו שיראה ספר מכובד

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2024 17:31

שלום וברכה

כבר מזמן רציתי להעיר בנושא ’מציאת מקורות’ אך חששתי שיסקלוני... וכאן מצא
בע”ח מקום לגבות את חובו.

וכדלהלן:

ספר סטנדרטי (קרי: ספר לע”נ הסבא/לכבוד חתונת הנגיד וכדו’) לא צריך מקורות ולא
הערות.

ספר כזה צריך רק נראות יפה ומנגישה.

כלומר, במקרה שצוטטה גמרא כדאי להשקיע 20 שניות לחפש אותה בבר אילן ולציין, אם
לקח יותר מ20 שניות למצוא אותה אפשר פשוט ללכת הלאה.
כמו”כ, כשהמחבר ציין לרש”י על התורה, וברש”י מצויין שזה ב”ר, אין שום סיבה
לבזבז את הכסף של הלקוח ולחפש היכן הב”ר הזה, זה מיותר ומכביד, ובעיקר חסר
תועלת.
כנ”ל כשמחבר ספר דרוש מצויין איזה מושג קבלי מוכר, ניתן ברוגע ללכת הלאה,
ובמקרה הצורך לציין ’ספה”ק’ וכיו”ב.

הלקוח ישמח לגלות שגמרת את העריכה בשבועיים וביקשת מחיר גלובלי מתאים, את כל
הספרים הבאים הוא יזמין דרכך.
ולא, אף אחד לא יגש אל הנגיד הנ”ל לשאול היכן המקור בב”ר לרש”י פלוני, וגם לא
ישאלו את המחבר מנא ליה שתפארת זה רחמים וגבורה זה דין...

יש לסייג רק נקודה אחת, והיא: חכמה.
תפעיל את חכמתך את את חכמת חברך בכל הזמנה להבין מבין ריסי עיניו במה הוא רוצה
להשקיע, ומה חשוב לו יותר.
כמו”כ, בגוף הספר, כשאתה מגיע למ”מ של נקודה מעניינת, שהקורא ירצה לקבל עליה
הרחבה, או אז תשקיע גם שעה ושעתיים ותרחיב בציון ובהערה עד היכן שיד שכלך
משגת.

בהצלחה.

מקוה שעזרתי.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2024 18:28

היסוד הוא שאין כלל, אלא יש לסייג רק נקודה אחת, והיא: חכמה.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2024 18:48

"שאין כלל", וש להלך לפי רצון בעה"ב, ו...רצון הקורא. וד"ל.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2024 19:12

רק לקחת בחשבון שיש ספרים שבהם זה ממש קריטי לציין כל מ"מ, וממילא זהו ג"כ
רצון בעה"ב. קחו לדוגמה את המשנ"ב של עוז והדר שציינו ממש כל מ"מ, אם המשנ"ב
מציין למג"א הם כותבים באיזה ס"ק ואם לרמב"ם באיה פרק ובאיזו הלכה וכו' וכו'
וזה ממש תענוג ללמוד עם זה כשרוצים לעיין במקורות. אני מתכוון לסוג ספרים שבהם
הקוראים/הלומדים צפויים לעיין במקורות. או ספר שמביא כסדר מדרשי חז"ל מפתיעים
ולא מוכרים, חידושים להלכה בשם הפוסקים שקשה למצוא מקורם, ווארטים מהמהר"ל
וכו' וכו'. לפעמים המקורות משדרגים את העריכה מאוד ויש לשקול כל מקרה לגופו
לפי סגנון הספר והמעביד.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2024 19:28

יתירה מכך, לפעמים קריטי לבדוק כל מראה מקום כי המחבר לא מדייק בהבאתו!
ואלו מעשים שבכל יום ממש!
ומה שכתב הרב הירשמן שאף אחד לא לנגיד לטעון שחסר מראה מקום, לא עבדתי עם
נגיד, אבל כאן עבדתי עם מחבר מן השורה, שלאחר זמן מצאת הספר לאור פנה אלי
המחבר לשאול על מ"מ בספר, שפנו אליו בשאלה איפה כתוב הדבר הזה, ובדקתי ואכן לא
היה מדוייק, והוא ציפה שלאחר שעבר תחת ידי הכל יהיה מדוייק.
וכמדומה שדבר כזה קרה לי יותר מפעם אחת.

מאת: [email protected]

--

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2024 22:26

לפעמים תפקיד העורך
להגיד לבעל הבית
א. ספר שהציבור מצפה ממנו למראי מקומות מדוייקים, ספר של ראש ישיבה חשוב, ספר
שמשמש מקור, יש ליידע את בעל הבית שיהיה חסר מאד א לא יהיה המקורות הראשיים
אם מביא ספר בסגנון ורמה של חידושי ר' שמואל רוזובסקי או ספר יסוד בחסידות קח
בחשבון שהספר הזה אינו ספר עזר בלבד אלא ספר מקור שישתמשו בו על פני ספרים
אחרים
ב. ועוד, יש כאלה שיקחו את הספר רק בגלל המקורות שבו,
ג. ספר זיכרון שכונתי וכו' אינו צריך מקור אבל אם הקוראים הם עמי ארצות ממש
לפעמים כדאי שיראו שלכל דבר יש מקור ועומק התורה - מהנסיון זה מאד מרשים.
ד. עלון לפרשת שבוע לא צריך כל כך דיוק יותר צריך זרימה וחיוך
ה. אולם כשיש טעויות בציטטות צריך לשאול את בעל הבית אם אכפת לו
ו. אם המצפון שלך אינו מרשה לך לכתוב דבר שאינו נמצא במקור תתייעץ עם בע"ה

מאת: [email protected]

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2024 00:59

בס"ד. גם אני מתלבט מאד ובפרט באופן שדיבר הרב 'מהדיר'. יש דרשנים וחלקם מאד
מפורסמים שמביאים מראי מקומות באופן מאד לא מדוייק, כך שאם אתה כותב כך בשם
המהר"ל ובאמת הוא לא אומר כך זה גם לא ישר לגבי המהר"ל שתלו דברים בשמו, והן
לא מכבד את אותו הרב ששוגה בזה שוב ושוב.

במקרים אלו אני משקיע ממש הרבה זמן לבדוק אם אכן אמרו זאת בפירוש, והדבר יכול
לקחת כמה שעות ממש כשמדובר במחברים שכתבו ספרים בהיקף גדול ובדברים שאינם חד
משמעיים [-כלומר שצריך ללמוד כל תוצאת חיפוש בדקדוק רב לראות אם אכן לזה
התכוון] כגון ציטוטים ממהר"ל, גר"א, חיד"א וכדו'.

כאמור - לא תמיד אפשר לשאול את המעסיק כמו שדיברו.

מאת: [email protected]