שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
מה דעתכם על עלון שבועי במייל לעורכים תורניים?
2024
61
פוסטים
30
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 02:15
תודה לכבוד הרב סלומון.
מבט נוסף -
מישהו חשב פעם על הקורסים של בעל הברית פנחס בהלכות ריבית???
לפני 15 שנה, היה מישהו שלא ישן טוב בלילה בגלל שלא היה לו ידע נרחב ומעשי
בהלכות הללו?
אתה רוצה ללמוד ריבית? תלמד בכולל. בשביל מה קורסים?
הרב אלישיב או הרב ואזנר עברו קורסים בהלכות ריבית?
הכל טוב ויפה. עד שבא הרב וינד.
פתאום הלכות ריבית נמצאות במרכז העצבים של הציבור החרדי הבינלאומי, כולל
במקסיקו, וגם על עולם הישיבות הרב וינד לא פסח.
מה קרה?
זה מאד פשוט. יש דברים שעד שאתה לא רואה אותם בשטח, אתה לא מאמין שהם יקרו.
זו בדיוק הנקודה.
כל אחד בתחום שהוא מוצלח וחזק בו, באופן טבעי רוצה להפיץ את המוצר שלו, ויוצר
הדים נרחבים מאד.
דא עקא. בנידון דידן, כל הצוותות הענקיים של הישיבות הגדולות, טובי המוחות של
המטפלים הרגשיים והשכליים, ההרים הרמי"ם נוטפי הגישמאק, מייסדי שיטות CBT,
NLP, PDF, PVC...., משכיני, ירביצני, ינהלני, וכן הלאה... כל הכוחות הגדולים
הללו עדיין לא פיצחו את הקוד של הישיבות החסידיות וממתינים למוצר חדשני שיפתור
להם את הבעיה החמורה ששמה בעברית לא צחה: "הכיף שבלימוד העיוני".
בקיצור, עדיין לא נמצא משוגע לדבר שיצליח לפצח.
לעומת זאת -
בציבור הליטאי, אלפי בני תורה רוכנים איש איש על מחברותיו ועל מקלדותיו,
ומקיפים עוד סוגיא, ועמלים לבאר עוד רשב"א ועוד חזון איש,
ונ - ה - נ - י - ם בדיוק כמו שכותב האגלי טל בהקדמתו הקדושה, לכתחילה.
למה בציבור החסידי אין כזו תופעה?
וכי בציבור החסידי חסרים בעלי כשרונות מזהירים?
ממש ממש לא!
אולי בעולם הישיבות החסידי עדיין לא השלימו לגמרי את קניית המוצר שנקרא כתיבת
חידושי תורה.
יש הרבה כאלו שהכתיבה היא האמצעי המעולה ביותר לבטא את מה ששוכן במח שלהם,
ודוקא בדרך הזו הם פשוט יפרחו בקנה מידה.
תראו את כל אותם הקונטרסים הקטנטנים כדוגמת עיון הפרשה.
יש לכם מושג כמה עלונים תורניים פנימיים מתגלגלים בכוללים, כאלו שהציבור
התורני הכללי כלל לא נחשף להם???
מה הדחף המטורף הזה להוציא ספרים ועלונים?
אנשים מרגישים טוב עם עצמם כשהם מוציאים לאור את פרי מחשבותיהם ורעיונותיהם
ומשתפים בהם את הזולת!
המציאות הזו מחייבת מאד! כל מי שכותב שם חייב לכתוב קושיא לענין, תירוץ מבריק,
לא לדבר שטויות. אלפים קוראים את מה שהוא כותב, עכ"פ כך הוא חושב לעצמו.
זו התורה שבַּכתב על רגל אחת!
ימים יגידו.--
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 09:17
רק כעת אני רואה את כל ההודעות האחרונות שכולם מסכימים פה אחד על התועלת שיהיה
מכך לבני הישיבות הק'.
דווקא דעתי שלמרות התועלת של עלון כגון דא [כמו שכבר כתבתי לעיל], אבל דווקא
ללומדים והמעיינים זה לא יביא תועלת ולוואי שלא להיפך.
הסיבה היא, שלדעתי כשכותבים חידו''ת צריך לכתוב אותם לשם כתיבה ובהירות שלך או
של הלומד ברמה כעין שלך, ולא ברמה של עורך תורני מתקדם.
כמובן אחרי שהאדם מונח בכתיבה ובדרכיה יכול לכתוב בבהירות ובכתיבה ספרותית,
אבל כל זמן שלא מונח בזה זה רק יקשה עליו את הכתיבה עצמה ואת ההבנה הבהירה
המגיעה בעקבות הכתיבה.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 09:17
רק כעת אני רואה את כל ההודעות האחרונות שכולם מסכימים פה אחד על התועלת שיהיה
מכך לבני הישיבות הק'.
דווקא דעתי שלמרות התועלת של עלון כגון דא [כמו שכבר כתבתי לעיל], אבל דווקא
ללומדים והמעיינים זה לא יביא תועלת ולוואי שלא להיפך.
הסיבה היא, שלדעתי כשכותבים חידו''ת צריך לכתוב אותם לשם כתיבה ובהירות שלך או
של הלומד ברמה כעין שלך, ולא ברמה של עורך תורני מתקדם.
כמובן אחרי שהאדם מונח בכתיבה ובדרכיה יכול לכתוב בבהירות ובכתיבה ספרותית,
אבל כל זמן שלא מונח בזה זה רק יקשה עליו את הכתיבה עצמה ואת ההבנה הבהירה
המגיעה בעקבות הכתיבה.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 13:33
אנסה להחזיר את הדיון למקום ממנו הוא התחיל...
הועלתה הצעה: לסכם את כל הנידונים שעלו כאן, על גבי במה נכבדת זו, ולהו"ל
בצורה מסודרת ומאירת עיניים.
המשכו של הדיון היה: עד כמה קבוצות נוספות יפיקו ממנו תועלת, ועד שהגיעו
ללימוד או לאי הלימוד וההנאה שבלימוד העיון בישיבות החסידיות.
הבה נחזור לראשית:
יהיה נפלא ביותר, אם נוכל לשבת על הספר בבית, ובמקום לדפדף בעלונים הפרסומיים
החינמיים, נוכל להפיק תועלת ברו"ג ע"י קריאת נושא השייך לעולמנו.
בו"ה--
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 21:46
גברא אגברא קרמית?
באתרא דידך לימוד העיון חזק, ובאתרוותא דחזא איהו – לא כ"כ.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אבן ספיר
Sent: 1 Jan 2025 9:27 PM
מאת: To: רפאל ברלב
מאת: Cc: התורה שבַּכתב [email protected]; אליהו סלומון [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; משה פרידמן [email protected]; אריאל יצחק כהן [email protected]; גור לביא [email protected]; מעשה הכתב [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; דוד כהנא [email protected]; ברכת ישראל [email protected]; אברהם הורוביץ [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [הכתב והמכתב] מה דעתכם על עלון שבועי במייל לעורכים תורניים?סליחה, כוונתי להרב 'התורה שבכתב'.
הרב מעשה הכתב, מהיכי תיתי שבישיבות החסידיות 'לא השלימו לגמרי את קניית המוצר שנקרא כתיבת חידושי תורה' כלשונך? בישיבה שאני למדתי למדו עיון בתענוג רב, וכתבו רבות סוגיות וכו', ומדובר לפני כ13 שנה.
רק כעת אני רואה את כל ההודעות האחרונות שכולם מסכימים פה אחד על התועלת שיהיה מכך לבני הישיבות הק'.
דווקא דעתי שלמרות התועלת של עלון כגון דא [כמו שכבר כתבתי לעיל], אבל דווקא ללומדים והמעיינים זה לא יביא תועלת ולוואי שלא להיפך.
הסיבה היא, שלדעתי כשכותבים חידו''ת צריך לכתוב אותם לשם כתיבה ובהירות שלך או של הלומד ברמה כעין שלך, ולא ברמה של עורך תורני מתקדם.
כמובן אחרי שהאדם מונח בכתיבה ובדרכיה יכול לכתוב בבהירות ובכתיבה ספרותית, אבל כל זמן שלא מונח בזה זה רק יקשה עליו את הכתיבה עצמה ואת ההבנה הבהירה המגיעה בעקבות הכתיבה.
תודה לכבוד הרב סלומון.
מבט נוסף -
מישהו חשב פעם על הקורסים של בעל הברית פנחס בהלכות ריבית???
לפני 15 שנה, היה מישהו שלא ישן טוב בלילה בגלל שלא היה לו ידע נרחב ומעשי בהלכות הללו?
אתה רוצה ללמוד ריבית? תלמד בכולל. בשביל מה קורסים?
הרב אלישיב או הרב ואזנר עברו קורסים בהלכות ריבית?
הכל טוב ויפה. עד שבא הרב וינד.
פתאום הלכות ריבית נמצאות במרכז העצבים של הציבור החרדי הבינלאומי, כולל במקסיקו, וגם על עולם הישיבות הרב וינד לא פסח.
מה קרה?
זה מאד פשוט. יש דברים שעד שאתה לא רואה אותם בשטח, אתה לא מאמין שהם יקרו.
זו בדיוק הנקודה.
כל אחד בתחום שהוא מוצלח וחזק בו, באופן טבעי רוצה להפיץ את המוצר שלו, ויוצר הדים נרחבים מאד.
דא עקא. בנידון דידן, כל הצוותות הענקיים של הישיבות הגדולות, טובי המוחות של המטפלים הרגשיים והשכליים, ההרים הרמי"ם נוטפי הגישמאק, מייסדי שיטות CBT, NLP, PDF, PVC...., משכיני, ירביצני, ינהלני, וכן הלאה... כל הכוחות הגדולים הללו עדיין לא פיצחו את הקוד של הישיבות החסידיות וממתינים למוצר חדשני שיפתור להם את הבעיה החמורה ששמה בעברית לא צחה: "הכיף שבלימוד העיוני".
בקיצור, עדיין לא נמצא משוגע לדבר שיצליח לפצח.
לעומת זאת -
בציבור הליטאי, אלפי בני תורה רוכנים איש איש על מחברותיו ועל מקלדותיו, ומקיפים עוד סוגיא, ועמלים לבאר עוד רשב"א ועוד חזון איש,
ונ - ה - נ - י - ם בדיוק כמו שכותב האגלי טל בהקדמתו הקדושה, לכתחילה.
למה בציבור החסידי אין כזו תופעה?
וכי בציבור החסידי חסרים בעלי כשרונות מזהירים?
ממש ממש לא!
אולי בעולם הישיבות החסידי עדיין לא השלימו לגמרי את קניית המוצר שנקרא כתיבת חידושי תורה.
יש הרבה כאלו שהכתיבה היא האמצעי המעולה ביותר לבטא את מה ששוכן במח שלהם, ודוקא בדרך הזו הם פשוט יפרחו בקנה מידה.
תראו את כל אותם הקונטרסים הקטנטנים כדוגמת עיון הפרשה.
יש לכם מושג כמה עלונים תורניים פנימיים מתגלגלים בכוללים, כאלו שהציבור התורני הכללי כלל לא נחשף להם???
מה הדחף המטורף הזה להוציא ספרים ועלונים?
אנשים מרגישים טוב עם עצמם כשהם מוציאים לאור את פרי מחשבותיהם ורעיונותיהם ומשתפים בהם את הזולת!
המציאות הזו מחייבת מאד! כל מי שכותב שם חייב לכתוב קושיא לענין, תירוץ מבריק, לא לדבר שטויות. אלפים קוראים את מה שהוא כותב, עכ"פ כך הוא חושב לעצמו.
זו התורה שבַּכתב על רגל אחת!
ימים יגידו.
הרעיון הוא אדיר בעיני גם כן
וכן הרעיון של התורה שבכתב, שבאמצעות עלון זה ניתן לעשות קנאת סופרים שרבים ירצו ללמוד בעיון ולפחות ירצו לפתח נושאים וסוגיות
כי פתאום מתגלה להם אור חדש שהתורה שכרגע רחוקה מהם כי היא לא מעניינת אותם, בבחינת השלא לשמה, הם לא עתידים להיות דיינים ולא לגדל שוורים או להקריב קדשים בחוץ, ואפילו עירובין לא מסקרן אותם ובטח לא יבמות וקנים, והנה יש זוית חדשה לכל הלהיות תלמיד חכם, זה לא רק הלשמה הנקי הזה, אלא גם למי שרק עורך ורק מגיש ורק כותב יש מה לעשות בכל המרחב הקדוש הזה, ולשבת עם מחשב ולערוך ולהסתכל על הדברים מזוית חדשה זה כן מעניין לי.
זה יכול לעודד להביא רבים ללימוד התורה
הבעייה בעיון כי התשלום הוא לא במזומן
בבקיאות יש תשלום מזומן - למדת סיימת דף סיימת פרק סיימת מסכת, עשית את המוטל
בעיון אין מוטל עליך, יש סדר שלמדת זה כן, אבל סדר העיון דורש גם תוצאה של לימוד סוגיא, סיכומה, ידיעתה - וזה דבר החסר קצבה
הנה כאן כמו גם ארגוני הכתיבת חידושי תורה למיניהם נותנים אתגר חדש למעיינים.
מזמן אמר מישהו שהאתגר היום לאברך זה לכתוב ספר
מהמקום הזה של כתיבת ספר יש לו אתגר לימודי ואופק מחשבתי, לעומת לימוד העיון שאינו יודע את סופו, מתי מיצה ומתי לא, ואין מי שמכה על גבו ואומר לו וואו!
גם בלי עיון וגישמאק מיוחד.
מספיק משוגע לדבר אחד שמבין ודוחף את הבחורים לכתוב סיכומים, בכל רמה שהיא.
זה יוצר בהירות וקנין,
משם והלאה כל אחד לפי רמתו. יקבל דירבון להשקיע במה שהוא מסוגל, לחדש, לברר, ללבן.
לפתרון של בעיות כאלו צריך אנשי צוות בוערים בלימוד העיון ונוטפי גישמאק,
ולא יעזור לסדר עבודה של עריכה עיונית...
סיכום סוגיות גם בלי להכיר את לימוד בעיון יקדם מאד.
זה מחייב להשים לב לתירוצים השונים בתוס', לשיטות השונות בגמרא ומהפרטים השונים שעולים מתוך זה.
ועדיין לא נתנה מענה למצוקה הנ"ל...
כמו שעדיין לא מחוברים לעיון, גם עדיין לא מחוברים לחוברת הנ"ל...
לדאבון לב, יש הרבה מפריעים שצריך לתת להם משקל נגד שימשוך את הבחור לעיון.
ציינו לאחרונה לחוברת "לדעת לכתוב" שנמכרת ביפה נוף ונועדה לתת לזה מענה
מילה קטנה שלי:
אם הרעיון הפנטסטי הזה ייצא לפועל ברמה גבוהה, אפשר להגיע רחוק מאד, גם למקומות שלא חשבתם עליהם!
לדוגמה:
מי שמכיר את מצב לימוד העיון בעולם הישיבות החסידיות, מודע היטב לצורך הגדול בשינוי... ואף גדולי ראשי הישיבות והמשגיחים שם נבוכים הרבה בעניין, וד"ל.
נושא כתיבת חידושי תורה הוא דבר אדיר שיכול לחולל שינוי מהפכני בכל הקשור לחיבור ללימוד סוגיות בעיון, ומונחות בלימוד גם בין הסדרים!
בלי להיכנס לסגנון העיון, בין אם זה ישיבישע רייד מבאר תורתם של ראשי הישיבות, ובין אם זה רייד של גדולי האחרונים קצות, נתיבות, רע"א וכן הלאה.
תבררו על אחת מישיבות בעלזא (שאיני נמנה על חסידות זו), שמשקיעה מאד בכתיבת הבחורים סיכומי סוגיות ומערכות, ולא מצטערת על כך בכלל.
אחוז גבוה מאד מהנוער לא משקיע כמעט בכתיבת חידושים וסיכומים, כי הוא לא יודע צורת עריכה מסודרת בבהירות ואת גודל ערכה!!!
הארגון 'תורה דיליה' מבצע עבודה טכנית הכוללת הקלדה והדפסה בלבד, אולי בעבר הדפיס קונטרס כלשהוא בעניין עריכת חידושי תורה, אך לא השקיע בזה עבודה עקבית ושורשית.
אשר על כן -
אם ניתן כאן במה מכובדת לעולמם של בני הישיבות, להקניית הכלים המעשיים לעריכת חידושי תורה בכתב שלב אחר שלב, עד שנגיע לתוצאה המבוקשת שהבחור יעלה על דרך המלך ויהנה מכל רגע של כתיבה, ולאחר מכן קריאת התוכן שהוא בעצמו יצר תסב לו תחושה של עונג אמיתי יותר מכל הבלי העולם הזה, עשינו כאן מהפך אמיתי!
ומכאן ועד קורסים פרטיים וקבוצתיים לעריכה תורנית לבחורים המעוניינים לנסוק מעלה מעלה במעלות התורה והיראה, הדרך ממש לא ארוכה.
אני משאיר לדמיון הפורה של העורכים החשובים להמשיך לעבוד.
להגדיל תורה ולהאדירה.
נפלא !
וכמו שחידדו כמה מהחברים דלעיל
אשפר לפתוח כל שבוע נושא בתחום
לייעל ולשפר בנושא
אשמח מאוד!
מעולה!!!!!
בהצלחה רבה!
באופן אישי היתה לי תוכנית לעשות משהו מעין זה אבל צריך הרבה משאבים.
רעיון מעולה, מתחבר מאוד לרעיון של במה למאמרים יסודיים על נושאים שונים שאולי בבמה של פורום וכדו' יותר קשה להתמקד בהם.
אני אישית מוכן לעזור במה שצריך.
רציתי להציע הצעה, אבל אני רואה גם צד שני, אעלה אותו בפני החברים:
להעלות את הטור לקבוצה לפני הכנסתו לעלון, כדי לקבל תגובות ומשוב, כך הטור יהיה מושלם.
מאידך, אולי הוא כבר לא יהיה מעניין, כי כבר דשו בו.
אך אם לא יהיה כך, הרי יגיעו תגובות לאחר פרסומו, ושוב יהיה צורך לכנס את התגובות ותורתו נעשית קרעים קרעים.
אולי יותר חשוב שיהיה חומר מושלם שיישמר גם לעתיד, מאשר שיהיה מעניין בפעם הראשונה שיקראו בו.
עוד הצעה:
מדור טיפים למתחילים ומדור למתקדמים.
רעיון מבורך אפשר גם להוסיף מדור לספרים חדשים
רעיון מעולה
כדאי להתמקד בטיפים טכניים לעורכים כפי שעולים כאן - מה שיהיה בו הכי הרבה תועלת לקורא, וכמובן עליהם אפשר להוסיף עוד טורים, דרושים, פרסומים וכדו'
בקבוצה עולים פעמים רבות נושאים שיש בהם תועלת גדולה לציבור העורכים.
עלה בדעתי לקחת על עצמי להוציא עלון שבועי במייל, שיאגד בתוכו את היוצא מהדברים שכותבים כאן, ועוד מדורים לתועלת ציבור העורכים.
אשמח לקבל משוב, האם ההשקעה כדאית ואם יש בזה תועלת.
יישר כח לכל העונים.
נא להשיב בצורה מתומצתת וקצרה ככל האפשר.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 21:46
גברא אגברא קרמית?
באתרא דידך לימוד העיון חזק, ובאתרוותא דחזא איהו – לא כ"כ.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אבן ספיר
Sent: 1 Jan 2025 9:27 PM
מאת: To: רפאל ברלב
מאת: Cc: התורה שבַּכתב [email protected]; אליהו סלומון [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; משה פרידמן [email protected]; אריאל יצחק כהן [email protected]; גור לביא [email protected]; מעשה הכתב [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; דוד כהנא [email protected]; ברכת ישראל [email protected]; אברהם הורוביץ [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [הכתב והמכתב] מה דעתכם על עלון שבועי במייל לעורכים תורניים?סליחה, כוונתי להרב 'התורה שבכתב'.
הרב מעשה הכתב, מהיכי תיתי שבישיבות החסידיות 'לא השלימו לגמרי את קניית המוצר שנקרא כתיבת חידושי תורה' כלשונך? בישיבה שאני למדתי למדו עיון בתענוג רב, וכתבו רבות סוגיות וכו', ומדובר לפני כ13 שנה.
רק כעת אני רואה את כל ההודעות האחרונות שכולם מסכימים פה אחד על התועלת שיהיה מכך לבני הישיבות הק'.
דווקא דעתי שלמרות התועלת של עלון כגון דא [כמו שכבר כתבתי לעיל], אבל דווקא ללומדים והמעיינים זה לא יביא תועלת ולוואי שלא להיפך.
הסיבה היא, שלדעתי כשכותבים חידו''ת צריך לכתוב אותם לשם כתיבה ובהירות שלך או של הלומד ברמה כעין שלך, ולא ברמה של עורך תורני מתקדם.
כמובן אחרי שהאדם מונח בכתיבה ובדרכיה יכול לכתוב בבהירות ובכתיבה ספרותית, אבל כל זמן שלא מונח בזה זה רק יקשה עליו את הכתיבה עצמה ואת ההבנה הבהירה המגיעה בעקבות הכתיבה.
תודה לכבוד הרב סלומון.
מבט נוסף -
מישהו חשב פעם על הקורסים של בעל הברית פנחס בהלכות ריבית???
לפני 15 שנה, היה מישהו שלא ישן טוב בלילה בגלל שלא היה לו ידע נרחב ומעשי בהלכות הללו?
אתה רוצה ללמוד ריבית? תלמד בכולל. בשביל מה קורסים?
הרב אלישיב או הרב ואזנר עברו קורסים בהלכות ריבית?
הכל טוב ויפה. עד שבא הרב וינד.
פתאום הלכות ריבית נמצאות במרכז העצבים של הציבור החרדי הבינלאומי, כולל במקסיקו, וגם על עולם הישיבות הרב וינד לא פסח.
מה קרה?
זה מאד פשוט. יש דברים שעד שאתה לא רואה אותם בשטח, אתה לא מאמין שהם יקרו.
זו בדיוק הנקודה.
כל אחד בתחום שהוא מוצלח וחזק בו, באופן טבעי רוצה להפיץ את המוצר שלו, ויוצר הדים נרחבים מאד.
דא עקא. בנידון דידן, כל הצוותות הענקיים של הישיבות הגדולות, טובי המוחות של המטפלים הרגשיים והשכליים, ההרים הרמי"ם נוטפי הגישמאק, מייסדי שיטות CBT, NLP, PDF, PVC...., משכיני, ירביצני, ינהלני, וכן הלאה... כל הכוחות הגדולים הללו עדיין לא פיצחו את הקוד של הישיבות החסידיות וממתינים למוצר חדשני שיפתור להם את הבעיה החמורה ששמה בעברית לא צחה: "הכיף שבלימוד העיוני".
בקיצור, עדיין לא נמצא משוגע לדבר שיצליח לפצח.
לעומת זאת -
בציבור הליטאי, אלפי בני תורה רוכנים איש איש על מחברותיו ועל מקלדותיו, ומקיפים עוד סוגיא, ועמלים לבאר עוד רשב"א ועוד חזון איש,
ונ - ה - נ - י - ם בדיוק כמו שכותב האגלי טל בהקדמתו הקדושה, לכתחילה.
למה בציבור החסידי אין כזו תופעה?
וכי בציבור החסידי חסרים בעלי כשרונות מזהירים?
ממש ממש לא!
אולי בעולם הישיבות החסידי עדיין לא השלימו לגמרי את קניית המוצר שנקרא כתיבת חידושי תורה.
יש הרבה כאלו שהכתיבה היא האמצעי המעולה ביותר לבטא את מה ששוכן במח שלהם, ודוקא בדרך הזו הם פשוט יפרחו בקנה מידה.
תראו את כל אותם הקונטרסים הקטנטנים כדוגמת עיון הפרשה.
יש לכם מושג כמה עלונים תורניים פנימיים מתגלגלים בכוללים, כאלו שהציבור התורני הכללי כלל לא נחשף להם???
מה הדחף המטורף הזה להוציא ספרים ועלונים?
אנשים מרגישים טוב עם עצמם כשהם מוציאים לאור את פרי מחשבותיהם ורעיונותיהם ומשתפים בהם את הזולת!
המציאות הזו מחייבת מאד! כל מי שכותב שם חייב לכתוב קושיא לענין, תירוץ מבריק, לא לדבר שטויות. אלפים קוראים את מה שהוא כותב, עכ"פ כך הוא חושב לעצמו.
זו התורה שבַּכתב על רגל אחת!
ימים יגידו.
הרעיון הוא אדיר בעיני גם כן
וכן הרעיון של התורה שבכתב, שבאמצעות עלון זה ניתן לעשות קנאת סופרים שרבים ירצו ללמוד בעיון ולפחות ירצו לפתח נושאים וסוגיות
כי פתאום מתגלה להם אור חדש שהתורה שכרגע רחוקה מהם כי היא לא מעניינת אותם, בבחינת השלא לשמה, הם לא עתידים להיות דיינים ולא לגדל שוורים או להקריב קדשים בחוץ, ואפילו עירובין לא מסקרן אותם ובטח לא יבמות וקנים, והנה יש זוית חדשה לכל הלהיות תלמיד חכם, זה לא רק הלשמה הנקי הזה, אלא גם למי שרק עורך ורק מגיש ורק כותב יש מה לעשות בכל המרחב הקדוש הזה, ולשבת עם מחשב ולערוך ולהסתכל על הדברים מזוית חדשה זה כן מעניין לי.
זה יכול לעודד להביא רבים ללימוד התורה
הבעייה בעיון כי התשלום הוא לא במזומן
בבקיאות יש תשלום מזומן - למדת סיימת דף סיימת פרק סיימת מסכת, עשית את המוטל
בעיון אין מוטל עליך, יש סדר שלמדת זה כן, אבל סדר העיון דורש גם תוצאה של לימוד סוגיא, סיכומה, ידיעתה - וזה דבר החסר קצבה
הנה כאן כמו גם ארגוני הכתיבת חידושי תורה למיניהם נותנים אתגר חדש למעיינים.
מזמן אמר מישהו שהאתגר היום לאברך זה לכתוב ספר
מהמקום הזה של כתיבת ספר יש לו אתגר לימודי ואופק מחשבתי, לעומת לימוד העיון שאינו יודע את סופו, מתי מיצה ומתי לא, ואין מי שמכה על גבו ואומר לו וואו!
גם בלי עיון וגישמאק מיוחד.
מספיק משוגע לדבר אחד שמבין ודוחף את הבחורים לכתוב סיכומים, בכל רמה שהיא.
זה יוצר בהירות וקנין,
משם והלאה כל אחד לפי רמתו. יקבל דירבון להשקיע במה שהוא מסוגל, לחדש, לברר, ללבן.
לפתרון של בעיות כאלו צריך אנשי צוות בוערים בלימוד העיון ונוטפי גישמאק,
ולא יעזור לסדר עבודה של עריכה עיונית...
סיכום סוגיות גם בלי להכיר את לימוד בעיון יקדם מאד.
זה מחייב להשים לב לתירוצים השונים בתוס', לשיטות השונות בגמרא ומהפרטים השונים שעולים מתוך זה.
ועדיין לא נתנה מענה למצוקה הנ"ל...
כמו שעדיין לא מחוברים לעיון, גם עדיין לא מחוברים לחוברת הנ"ל...
לדאבון לב, יש הרבה מפריעים שצריך לתת להם משקל נגד שימשוך את הבחור לעיון.
ציינו לאחרונה לחוברת "לדעת לכתוב" שנמכרת ביפה נוף ונועדה לתת לזה מענה
מילה קטנה שלי:
אם הרעיון הפנטסטי הזה ייצא לפועל ברמה גבוהה, אפשר להגיע רחוק מאד, גם למקומות שלא חשבתם עליהם!
לדוגמה:
מי שמכיר את מצב לימוד העיון בעולם הישיבות החסידיות, מודע היטב לצורך הגדול בשינוי... ואף גדולי ראשי הישיבות והמשגיחים שם נבוכים הרבה בעניין, וד"ל.
נושא כתיבת חידושי תורה הוא דבר אדיר שיכול לחולל שינוי מהפכני בכל הקשור לחיבור ללימוד סוגיות בעיון, ומונחות בלימוד גם בין הסדרים!
בלי להיכנס לסגנון העיון, בין אם זה ישיבישע רייד מבאר תורתם של ראשי הישיבות, ובין אם זה רייד של גדולי האחרונים קצות, נתיבות, רע"א וכן הלאה.
תבררו על אחת מישיבות בעלזא (שאיני נמנה על חסידות זו), שמשקיעה מאד בכתיבת הבחורים סיכומי סוגיות ומערכות, ולא מצטערת על כך בכלל.
אחוז גבוה מאד מהנוער לא משקיע כמעט בכתיבת חידושים וסיכומים, כי הוא לא יודע צורת עריכה מסודרת בבהירות ואת גודל ערכה!!!
הארגון 'תורה דיליה' מבצע עבודה טכנית הכוללת הקלדה והדפסה בלבד, אולי בעבר הדפיס קונטרס כלשהוא בעניין עריכת חידושי תורה, אך לא השקיע בזה עבודה עקבית ושורשית.
אשר על כן -
אם ניתן כאן במה מכובדת לעולמם של בני הישיבות, להקניית הכלים המעשיים לעריכת חידושי תורה בכתב שלב אחר שלב, עד שנגיע לתוצאה המבוקשת שהבחור יעלה על דרך המלך ויהנה מכל רגע של כתיבה, ולאחר מכן קריאת התוכן שהוא בעצמו יצר תסב לו תחושה של עונג אמיתי יותר מכל הבלי העולם הזה, עשינו כאן מהפך אמיתי!
ומכאן ועד קורסים פרטיים וקבוצתיים לעריכה תורנית לבחורים המעוניינים לנסוק מעלה מעלה במעלות התורה והיראה, הדרך ממש לא ארוכה.
אני משאיר לדמיון הפורה של העורכים החשובים להמשיך לעבוד.
להגדיל תורה ולהאדירה.
נפלא !
וכמו שחידדו כמה מהחברים דלעיל
אשפר לפתוח כל שבוע נושא בתחום
לייעל ולשפר בנושא
אשמח מאוד!
מעולה!!!!!
בהצלחה רבה!
באופן אישי היתה לי תוכנית לעשות משהו מעין זה אבל צריך הרבה משאבים.
רעיון מעולה, מתחבר מאוד לרעיון של במה למאמרים יסודיים על נושאים שונים שאולי בבמה של פורום וכדו' יותר קשה להתמקד בהם.
אני אישית מוכן לעזור במה שצריך.
רציתי להציע הצעה, אבל אני רואה גם צד שני, אעלה אותו בפני החברים:
להעלות את הטור לקבוצה לפני הכנסתו לעלון, כדי לקבל תגובות ומשוב, כך הטור יהיה מושלם.
מאידך, אולי הוא כבר לא יהיה מעניין, כי כבר דשו בו.
אך אם לא יהיה כך, הרי יגיעו תגובות לאחר פרסומו, ושוב יהיה צורך לכנס את התגובות ותורתו נעשית קרעים קרעים.
אולי יותר חשוב שיהיה חומר מושלם שיישמר גם לעתיד, מאשר שיהיה מעניין בפעם הראשונה שיקראו בו.
עוד הצעה:
מדור טיפים למתחילים ומדור למתקדמים.
רעיון מבורך אפשר גם להוסיף מדור לספרים חדשים
רעיון מעולה
כדאי להתמקד בטיפים טכניים לעורכים כפי שעולים כאן - מה שיהיה בו הכי הרבה תועלת לקורא, וכמובן עליהם אפשר להוסיף עוד טורים, דרושים, פרסומים וכדו'
בקבוצה עולים פעמים רבות נושאים שיש בהם תועלת גדולה לציבור העורכים.
עלה בדעתי לקחת על עצמי להוציא עלון שבועי במייל, שיאגד בתוכו את היוצא מהדברים שכותבים כאן, ועוד מדורים לתועלת ציבור העורכים.
אשמח לקבל משוב, האם ההשקעה כדאית ואם יש בזה תועלת.
יישר כח לכל העונים.
נא להשיב בצורה מתומצתת וקצרה ככל האפשר.
--
-
-
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2025 23:51
עלון עריכה תורנית על פי גיפיטי...
העריכה התורנית – מלאכת מחשבת באור התורה**מבוא – מהי העריכה התורנית?
העריכה התורנית היא אמנות עיבוד וליטוש טקסטים יהודיים ותורניים. זוהי עבודה
המשלבת דיוק בלשון, ידע תורני רחב, הבנה עמוקה בסגנונות כתיבה תורניים והתאמת
הטקסט לצרכי הקוראים. התהליך מתחיל מתיקון שגיאות לשוניות, אך הוא ממשיך אל
שיפור סגנון הכתיבה, הבהרת רעיונות מורכבים ולעיתים אף הצעת שינויים תוכניים
הנדרשים כדי להעביר את המסר בצורה ברורה ומכבדת.בין אם מדובר בעריכה של ספר הלכה, דרשות, מאמרים אקדמיים בנושאי יהדות או
יצירות פרוזה תורנית, העורך התורני משמש כגשר המחבר בין המחבר לבין קהל היעד,
תוך שמירה על נאמנות למקור.ייחודיותה של העריכה התורנית
1. שילוב בין מקצועיות לאמונה:
העריכה התורנית היא תחום שבו המילה הכתובה היא לא רק אמצעי תקשורת אלא כלי
להעברת ערכים ורעיונות רוחניים. האתגר הגדול טמון בהקפדה על כללי הכתיבה
והעברית התקנית, לצד שמירה על קדושת הטקסט ומשמעותו הרוחנית.2. סגנון כתיבה רב-גוני:
עורכים תורניים נדרשים להתאים את עצמם למגוון סגנונות:- סגנון מליצי ופיוטי (מתאים לכתיבה אגודתית, דרשות וספרי מחשבה).
- סגנון ענייני ומדויק (נחוץ בטקסטים הלכתיים או מדעיים).
- סגנון פשטני ובהיר (לקהל צעיר או לטקסטי מבוא).
3. נאמנות למקורות:
השימוש במקורות תורניים דורש זהירות מופלגת. על העורך לוודא דיוק בציטוטי
פסוקים, מאמרי חז"ל ודברי פרשנים, תוך התאמתם להקשר הנכון.תהליך העבודה של העורך התורני**שלב ראשון: הבנת הצרכים והכוונה הראשונית
העורך התורני מתחיל את עבודתו בהבנת מטרות הטקסט. האם זהו טקסט פרשני? פדגוגי?
ספר הגותי? הבנת הקהל היא הבסיס להחלטות עריכה משמעותיות.
שלב שני: ניתוח לשוני וסגנוניבתהליך זה, העורך עובר על הטקסט כדי לזהות שגיאות לשוניות, בעיות תחביריות או
חוסר אחידות בסגנון. הוא מלטש את הניסוחים תוך שמירה על הטון והכוונה של המחבר.
שלב שלישי: התאמה תורניתזהו שלב ייחודי לעריכה תורנית. העורך בודק את דיוקם של הציטוטים, מציע הוספת
מקורות נוספים בעת הצורך, ובוחן את התאמת המונחים לקהל היעד מבחינת רמת הידע
התורני.
שלב רביעי: דיוק תוכני ותרבותיבחינה מדוקדקת של כל משפט, תוך הקפדה על רגישויות תרבותיות ורעיוניות. עורך
תורני מקצועי יודע להבחין בין שינוי הכרחי שמסייע בהבהרת המסר, לבין שינוי
שעלול לעוות את כוונת המחבר.האתגרים המרכזיים בעבודת העורך התורני
1. הבנת עולם התוכן של המחבר:
לעיתים קרובות המחבר מביא רעיונות עמוקים או ייחודיים שיש לתרגם לשפה נהירה.
העורך צריך להיכנס לנעליו של המחבר ולדבר "בשפתו", אך גם "בשפת הקורא".2. שמירה על איזון בין עריכה לתיקון:
עורך תורני מוצלח יודע לערוך באופן מינימלי ככל הנדרש, מבלי לשנות את סגנונו
הייחודי של המחבר, ומבלי להפוך את הטקסט למשהו זר עבורו.3. נגישות לדורות שונים של קוראים:
בעידן שבו הקוראים נעים בין עולמות – מסורתיים, חרדים, חילונים או
דתיים-לאומיים – העורך התורני נדרש לא פעם להגיש את הדברים בשפה אוניברסלית
שתדבר אל כולם.כלים מקצועיים לעורך תורני
מאגרים תורניים ממוחשבים:
תוכנות כמו "בר אילן", "אוצר החכמה" או "Sefaria" מספקות גישה למאות אלפי
ספרים תורניים ומקלות על מציאת מקורות וציטוטים.
2.שליטה בכלי עריכה טקסטואליים:
ידע בתוכנות כמו Word או InDesign נדרש כדי להגיש טקסט מקצועי ומוכן לדפוס.
3.היכרות עם ספרות עברית ואקדמית:
במקרים רבים, העריכה התורנית כוללת גם התייחסות לספרות כללית או טקסטים
עכשוויים כדי להנגיש רעיונות באופן רחב יותר.
עבודת העורך התורני – שליחות קודש
עבודתו של העורך התורני אינה מסתכמת במלאכת עריכה טכנית; היא מהווה שליחות
שמטרתה להעביר את דברי התורה בצורה הטובה ביותר. על העורך להיות קשוב הן לרצון
המחבר והן לצרכי הקורא, ולמצוא את האיזון בין דיוק, בהירות ונגישות.טיפים לעורך התורני המתחיל
- תמיד ללמוד ולהעמיק: ככל שהעורך יעמיק בלימוד תורה, כך תגדל יכולתו
לזהות דקויות בטקסטים תורניים. - פיתוח רגישות סגנונית: היכולת לזהות סגנון ייחודי לכל טקסט היא מפתח
לעריכה מוצלחת. - היוועצות במומחים: אין להתבייש להתייעץ עם רבנים, חוקרים או אנשי לשון
במידת הצורך. - שמירה על ענווה מקצועית: העורך הוא שותף ליצירה, ולא מחליף את מחבר
הטקסט.
"שפת אמת תיכון לעד" – עריכה תורנית נאמנה, מאירה ומעוררת השראה
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2025 23:58
חשבתי על עלון עם מדורים קבועים שיעשירו את עולמם של העורכים, כל מדור יכתב על
ידי כותב קבוע שמתמחה באותו תחום או כותבים מתחלפים שיש להם מה לתרום בתחום,
רעיונות לדוגמה:- היסטוריה ואישים בעולם הספרות התורנית: סקירות על תקופות היסטוריות
ואישים מתקופות שונות שעשויות לתרום לידע של העורכים בנושאים כמו מי חי באיזו
תקופה, מי היה תלמיד של מי, מי שייך לבית מדרש של בעלי התוספות, איזה ספרים
חיברו וכו' וכו'. כל שבוע על אדם/תקופה אחרים. - דקדוק, כללי לשון ותחביר: מאמרים על נושאים שונים בתחומי הלשון והדקדוק
שחשובים לכל עורך, הכרת הבניינים, שיטות הכתיב השונות, הכרת נושאים בתחביר כמו
נושא - מושא -נשוא וכו'. אני כבר חושב על הרב דוד וסרמן בעניין הזה. - סקירה של ספרים חדשים/ישנים מנקודת מבט עריכתית.
- תקציר הנושאים שנידונו בפורום בשבוע האחרון.
- טיפים לעבודה עם מחשב ועם תוכנות עריכה (וורד, אקסל, פיינרידר וכו').
- טיפים לניהול זמן, להגברת הריכוז וכו'.
- הכרת סגנונות עריכה שונים.
וכו' וכו' וכו'. הרעיון הוא שיהיו מדורים קבועים.
--
- היסטוריה ואישים בעולם הספרות התורנית: סקירות על תקופות היסטוריות
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2025 23:58
חשבתי על עלון עם מדורים קבועים שיעשירו את עולמם של העורכים, כל מדור יכתב על
ידי כותב קבוע שמתמחה באותו תחום או כותבים מתחלפים שיש להם מה לתרום בתחום,
רעיונות לדוגמה:- היסטוריה ואישים בעולם הספרות התורנית: סקירות על תקופות היסטוריות
ואישים מתקופות שונות שעשויות לתרום לידע של העורכים בנושאים כמו מי חי באיזו
תקופה, מי היה תלמיד של מי, מי שייך לבית מדרש של בעלי התוספות, איזה ספרים
חיברו וכו' וכו'. כל שבוע על אדם/תקופה אחרים. - דקדוק, כללי לשון ותחביר: מאמרים על נושאים שונים בתחומי הלשון והדקדוק
שחשובים לכל עורך, הכרת הבניינים, שיטות הכתיב השונות, הכרת נושאים בתחביר כמו
נושא - מושא -נשוא וכו'. אני כבר חושב על הרב דוד וסרמן בעניין הזה. - סקירה של ספרים חדשים/ישנים מנקודת מבט עריכתית.
- תקציר הנושאים שנידונו בפורום בשבוע האחרון.
- טיפים לעבודה עם מחשב ועם תוכנות עריכה (וורד, אקסל, פיינרידר וכו').
- טיפים לניהול זמן, להגברת הריכוז וכו'.
- הכרת סגנונות עריכה שונים.
וכו' וכו' וכו'. הרעיון הוא שיהיו מדורים קבועים.
--
תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2025 12:01
כמובן שהרעיון מלהיב מאוד, אבל צריך להשים לב שלקחו את הרעיון המקורי כמה וכמה
צעדים קדימה. בתחילה דובר על עלונון קטנטן שמסכם את הנושאים המרכזיים שעלו
כאן, ואולי יוסיף מילת פתיח וסיום וכדו'. רעיון כזה אפשרי למרות שהוא דורש קצת
משאבים, כי מדובר בעיקר בעריכת תוכן קיים [אגב אפשר להיעזר בסיכום האוטומטי של
גוגל גרופס].
אח"כ הרעיון עבר טרנספורמציה להפקת עלון מקצועי שהתוכן העיקרי שלו הוא כתיבה
ראשונית. דבר כזה ידרוש בוודאות עורך ראשי ועורכי משנה, ובוודאי יתפוס את רוב
זמנם של עורכי העלון. במידה והולכים על כיוון כזה, צריך לקחת בחשבון שהעלון
אמור להיות גם תחליף הכנסה לעורכים החשובים [שאין לדעת מה השכר השעתי הממוצע
שלהם...], מה שיגרום בתורו לייקור מאוד של העלויות לנו הקוראים. יש לקחת
בחשבון כדאיות מול היתכנות. ואולי לכן עדיף להיצמד לרעיון הצנוע המקורי.
ודיינו. כנלע"ד.מאת: [email protected]
--
- היסטוריה ואישים בעולם הספרות התורנית: סקירות על תקופות היסטוריות
-
תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2025 12:01
כמובן שהרעיון מלהיב מאוד, אבל צריך להשים לב שלקחו את הרעיון המקורי כמה וכמה
צעדים קדימה. בתחילה דובר על עלונון קטנטן שמסכם את הנושאים המרכזיים שעלו
כאן, ואולי יוסיף מילת פתיח וסיום וכדו'. רעיון כזה אפשרי למרות שהוא דורש קצת
משאבים, כי מדובר בעיקר בעריכת תוכן קיים [אגב אפשר להיעזר בסיכום האוטומטי של
גוגל גרופס].
אח"כ הרעיון עבר טרנספורמציה להפקת עלון מקצועי שהתוכן העיקרי שלו הוא כתיבה
ראשונית. דבר כזה ידרוש בוודאות עורך ראשי ועורכי משנה, ובוודאי יתפוס את רוב
זמנם של עורכי העלון. במידה והולכים על כיוון כזה, צריך לקחת בחשבון שהעלון
אמור להיות גם תחליף הכנסה לעורכים החשובים [שאין לדעת מה השכר השעתי הממוצע
שלהם...], מה שיגרום בתורו לייקור מאוד של העלויות לנו הקוראים. יש לקחת
בחשבון כדאיות מול היתכנות. ואולי לכן עדיף להיצמד לרעיון הצנוע המקורי.
ודיינו. כנלע"ד.מאת: [email protected]
--
-
-
-
-
-
-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות