דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דרושים כותבים מומחים לכתיבת ביאור על הגמרא בעברית

2023
1 1 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 18:50

    מודעה שהתפרסמה בפרוג - אני עובד אצלו גם כן וממליץ על האיש - איש נחמד ומשלם
    יפה.
    אנו מחפשים רק כותבים מוכשרים בעלי ניסיון של כמה שנים במכונים מוכרים (כמו
    שוטנשטיין / רש"י כפשוטו / אנציקלופדיה תלמודית - חובה)

    העבודה מאתגרת, חדשנית, כרוכה במחוייבות ורצון להשקיע.

    אנו מחפשים בעיקר אנשים שיודעים להתאים את עצמם לצרכים של המערכת, אנשים
    שיודעים לקבל ביקורת, אנשים שיודעים להתאמץ בשביל להביא כתיבה מזוקקת, נקיה
    וברורה.

    אנו מודעים לכך שזה קשה, ולכן אנו מתגמלים את הכותבים בצורה יפה מאוד, עם פנים
    קדימה לטובת הכותבים,

    אם אתם חושבים שאתם מתאימים להיות חלק מהמהפכה התלמודית הבאה, אנא צרו קשר
    בפרטי.
    שמו כשם ניקו שניאור זלמן כהן, והאמייל שלו הוא: [email protected]

  • דרושים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 23:46 בס"ד כתבו לי שהמייל לא היה ברור [email protected]
  • דרושים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 08:38 בס"ד מי שרוצה לקבל עבודה מסוג לקבל - ממגיה שמגיה בכתב ידו ולהכניס הגהות על קובץ צריך שיהיה עבודה דווקנית מאוד נא לפנות ליותר פרטים [email protected]
  • יש למישהו פרטים על ההגרלה של "וזכרתם" על 'אוצר החכמה'

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/06/2023 22:03 יש עוד כמה דברים שבעבר עוררו התנגדות, והיום... כיום כבר כמעט לא נשאר מי שיתנגד לאיזשהו משהו כלשהו מכאן ראיה? נ.ב. ט.ל.ח. מבלי להביע דעה בעצם הפולמוס, ומבלי לפגוע בשום חילזון משום זן
  • מתי כותבים יצ”ו ומתי כותבים ת”ו / תובב”א?

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/06/2023 18:07 שמעתי מת"ח חשוב : יצ"ו הבא אחר שם עיר = יבנה ציון ועריה יצ"ו הבא אחר תיאור אנשים = ישמרם צורם וגואלם עד שיבוא הכתוב השישי ויכריע ביניהם. בברכה מרובה שלום הלוי הברפלד 0527173699 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 26.06.23, 18:07:02
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 23:05 ריבה בערבית זה ריבא ולכן אין מקור לבדיחה על אותו רשע כך שמעתי ממורי ר' יהושע כהן ז"ל בעל הסידור אזור אליהו לפני המון שנים. והנה מה שנכתב בנושא ונח העברי לקונפיטורה, 'ריבה' הומצא על ידי בן יהודה, ומקורו בטעות מביכה, הנובעת מבורות. טעות נוספת הצטרפה לשרשרת הטעויות, והיא - המיתוס בדבר מקורה של הטעות, אשר הינו אחר ממה שמקובל לחשוב. נ. ליברמן ג' באב תשס"ט - 24/07/2009 06:02 המונח העברי לקונפיטורה, 'ריבה' הומצא על ידי אליעזר בן יהודה, ומקורו בטעות מביכה, הנובעת מבורות. אליעזר בן יהודה, אשר הוכתר כ'מחייה השפה העברית' (ה'תרי"ח, 1858 - ה'תרע"ב, 1922) היה העורך של 'מילון בן יהודה', אשר כלל מונחים מחודשים בשפה העברית, על פי שיקולו של בן יהודה. שיקול עצמי זה הביאו לטעות מביכה בהגדרת המונח העברי לקונפיטורה, 'ריבה'. בן יהודה כינה את המילה 'ריבה' כ'מילה חדשה שהיא ישנה', כאשר הינו מסתמך על הביטוי 'תופיני ריבה' שבדברי חז"ל בתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ז' הלכה ג' (לפי נוסחים מסוימים): "רבי אמר תופיני רבה רבי דוסא אמר תפיני נויי" וביסס את משמעותו של מונח זה, אשר בדברי חז"ל, על פי המילה הערבית "מֻרַבַּבּ", שפירושה 'מרקחת פירות'. בעוד שבמקור המצוין, הביטוי המקורי היה 'תופיני רכה' והמדובר הוא בטעות העתקה, עליה בנה בן יהודה מגדל שגוי. ישנן דעות כי במקור אכן מופיעה המילה 'רבה' אך היא נושאת משמעות של ריבוי. (רַבָּה) בן יהודה פסל את הדעה כי יש לקרוא 'רַבָּה' משורש ר.ו.ב, וטען כי יש לקרוא 'רִבָּה' משורש ר.ב.ב. טעות נפוצה היא, לנעוץ את טעותו של בן יהודה בהחלטתו על המונח 'ריבה', ב"דברי חז"ל", כביכול: "מאי ריבה? ריבה ממתקים (=מרקחת של פירות)". על "דברי חז"ל" אלו, שאגב, אינם קיימים במקור כלשהוא, נטען כי כוונתם הינה - "מה ריבה הכתוב בפסוק?" והתשובה שניתנת מהם - "מרקחת של פירות", וכביכול בן יהודה התייחס לפועל 'ריבה' כשם עצם,במקום הפועל של 'לרבות', אך לא כך הוא. טעותו של בן יהודה נעוצה, כאמור, בירושלמי. כך גם מעיד בן יהודה עצמו בעיתון 'הצבי' אשר נערך על ידו, שם מעלה העורך את 'ההליך' אשר הביאו 'לחדש' את המילה 'רִבָּה': "שנינו בירושלמי... תופיני רבה... והנה המפרשים מחלקים בפירוש המילה 'רבה'... אבל האמת, כי גרסת הספרים נכונה... צריך לקרוא רִבָּה ולא רַבָּה, משורש המילה ר.ב.ב, על משקל סִבָּה (ס.ב.ב) ופירושו על פי לשון עברית, דבר המטוגן בשמן או עשוי בצוקר, בדבש, למשל מיני פרי המבושלים בצוקר, רק שבלשון ערבית השם על משקל אחר, והוא מֻרַבַּבּ... נמצא כי זכינו למילה חדשה שהיא ישנה למיני המתיקה, למיני פרי מבושלים בצוקר, בדבש והיא 'רִבָּה'..." טעות זו, של בן יהודה היוותה מקור ללעג נגדו, ואף סופרים, שלא הוטרדו מכך ששיבש את דברי חז"ל, כשי עגנון, הקניטו אותו בשל כך: "היה שם תלמיד חכם מתלוצץ על בעל המִלון שטעה בפירוש המלות וקרא למרקחת של פירות ריבה". המונח הנכון לקונפיטורה בעברית הינו 'מרקחת'. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:03:21
  • ביאור הרא"ם על סמ"ג מצות עשה מג, היכן ניתן למצוא?

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 22:36 נעזרתי. תודה רבה! ב-יום שלישי, 24 באוקטובר 2023 בשעה 22:08:55 UTC+3, יוסף פרידמן כתב/ה:
  • אשמח לקבל ביאור על הפיוט 'מעוז צור'

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2023 17:34 יש גם ביאור של הרב אהרן לוי בעל סדרת הפיוט המבואר
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 23:48

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים