תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 15:42
להשלמת הענין אעתיק עוד קצת בעניין זה, יש בזה מהדברים שכבר נדברו כאן.
[1] כתב בקיצור של"ה (ענין ברכת המזון) וז"ל, יש עמי הארץ שאביהם ואמם כבר
מתים כמה שנים ומחמת רגילות אומרים יברך אבא מורי ואמי מורתי.
[1] וז"ל שם, הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואת אמי מורתי, לא שינה הנוסח מעולם
גם אחר פטירת אבותיו הקדושים. ונובע זאת עוד מזקינו הגה"ק בעל שם שלמה זי"ע
שצוה כן ואמר לבנו הגה"ק בעל דרכי תשובה כי אמרו חז"ל מכבדם בחיים ומכבדם
במותם וצריכין ברכה גם בשמי מרומים עכדה"ק. עכ"ל.
ובספר בית שלמה מביא המעשה, ביום ראשון דסוכות אחר סעודת החג בשעת ברכת המזון,
והנה הבן יקיר דרבינו הקדוש בעל דרכי תשובה זי"ע לא היה יכול להתאפק מגודל
מרירות נפשו ונשמע קולו בבכייתו, גנוחי גנח ויילולי ייליל, ואחרי אשר פנו
מהשלחן בינו לבינו הוכיחו אביו הקדוש על פניו ואמר לו בני יקירי דעת לנבון נקל
להתבונן כי בהגיעך בברכת המזון להרחמן הוא יברך וכו' את אמי מורתי נזכרת מאמך
היקרה כי איננה אתנו ועל זה זלגו עינך דמעות, ואני אומר לך דעתי כי אל תשנה
הנוסח ותאמר גם עתה את אמי וכו' כמו בחיים חיותה, כי אמרו חכמינו ז"ל על אביו
ואמו מכבדם בחיים ומכבדם במותם, וצריכין ברכה גם בשמי מרומים, אבל שמע בני
מוסר אביך כי היתכן לאדם גדול כמותך להראות אבילות בפהרסיא ליתן את קולו בבכי
כמו שעשית היום והלא שמחת יום טוב דאורייתא וחלילה לך לעורר תוגה ועצבון רוח
וזה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. ככה הגיד לו דברי כבושין כאלו היה עובר
עבירה גדולה ולא היה יכול להתבונן איך יכולין להוריד דמעות ביום חג לה'.
[1] באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ (ח"א אגרת ק) כתב, בדבר אמירת הרחמן בברכת
המזון, הנוסח מדויק כאמור בסידור, ואין נפקא מינה בדבר כלל, ויבולע המות לנצח,
כל אחד ואחד צריך לאמר כנדפס. וכן הוא בספר השיחות (תרח"ץ ע' 262) והוסיף שיש
הענין ברוחניות. והגרא"ח נאה הוסיף לבאר בתחלת ספרו "פסקי הסדור" (קצת הערות
השייכות לסדור. בברכת המזון בסדר הרחמן) לפי שפסוקי "הרחמן" מכוונים כנגד אשר
ספירות.
[image: image.png]
מאת:
[email protected]
