בקשת עזרה מהת"ח

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 16:16

בס"ד

דרושה הגדרה קצרה וברורה [שגם בן חמש למקרא יכול להבין],
מה ההבדל בין 'צדקה' לבין 'מעשר'.
עם מקורות בקצרה ממש.

בלי שום אריכות. הכי קצר שאפשר.

תודה !

אם לא קשה בבקשה להגיב בתשובה לכולם.
ובבקשה לא לעבור נושא באמצע ...
תודה רבה רבה

[א א - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 16:41

מעשר-תלוי בהכנסות של כל אדם ואדם
צדקה-אין לה שיעור למעלה אלא אדרבא יש לה שיעור למטה שאפי' עני שבישראל
מחויב לתת צדקה

אין לי מקורות מדויקים כרגע
כמובן שיש יותר פרטים אבל זה הכי קצר שיש בהגדרה

[ש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 19:01

אין שום הבדל.
מעשר הוא שיעור בצדקה.

[י. בן חיים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 10:35

עוד נקודה:
מעשר י"א שאינו חיוב גמור, בשונה מצדקה.

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 10:38

שאלה מאתגרת במיוחד!
ובעיקר עורכים תורניים
לאחר החילוקים שהובאו
בכיוון שנראה נכון
נראה לענ"ד שעדיין חסר דיוק
וכיאה לקבוצה המוכשרת שלנו
יש למצוא נוסח משופר
ושמעתתא כזו בעי צילותא של זמן אלול ולא בינה"ז של אב...
ולא באתי ח"ו לרפות ידיכם אלא אדרבה, לדרבן לשבת על זה טוב
ויה"ר שימשיך המעיין כאן לנבוע מים חיים
ולזכותנו בשמחת התורה!!!

[יהודה צבי שירקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 11:25

עוד נקודה:
בפשוטו מעשר הוא חלק מההכנסות
סוג של שותפות עם הקב"ה ברווחים [מעין מעשר בטבל]
וצדקה היא לפי צורך העני לפרנסו ולהחיותו

[אריה מושקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 11:46

המדובר בשתי מצוות שונות:
צדקה: מ"ע דאורייתא ליתן צדקה לעניים
מעשר כספים: נלמד מדרשה (עשר תעשר את כל תבואת זרעך) ואינו חיוב גמור ורשאי
להשתמש בו גם לשאר מצוות (כמבואר בש"ך)

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 11:49

מדובר בשתי מצוות שונות. מעשר כספים הוא נושא שתלוי בהכנסותיו של האדם
ומיועד בעיקר לתלמידי חכמים עניים,
צדקה אין לה שיעור למעלה אלא למטה, שלא יפחות אפילו עני שבישראל משלישית השקל
בשנה, וכן כאשר עני מהוגן עומד לפניו חייב לתת לו [אם יש לו לתת] אף שכבר
הפריש מעשר כספים.

מאת: [email protected]

[shimon maryles - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 12:00

מעשר אינו מיועד 'בעיקר לתלמידי חכמים עניים', וכן אינו מיועד לשאר מצוות. מי
שלומד את הסוגיא רואה שודאי עיקר התקנה היא גדר במצוות צדקה, לתת צדקה בשיעור
של עשירית (ולא יותר מחומש). אלא שהיו שהקלו לתת גם לשאר מצוות (ולא מוסכם
כלל).
ובלי קשר, במצוות צדקה ובכלל זה מעשר, הדרגה הכי גבוהה של נתינה זה להחזיק
תלמידי חכמים (עניים! לא סתם לתת לתלמיד חכם), כמובן, זאת אם אין דיני קדימה
אחרים כגון משפחה, עניי עירו וכדומה.
חבל מאוד, אבל דוקא מצוה זו שהיא חלק גדול מהתקציב של כל משפחה, אין פרטיה
ודיניה ידועים כל כך, אפילו לאברכים חשובים. (כגון שודאי עדיף לעניים, וכן
שקרובים קודמים לכל דבר, וכגון שאפשר לתת לאכילת והלבשת בניו הגדולים, ולא
לתלמוד תורה שלהם. וכגון שפרנסת עצמו קודמת לפרנסת אחרים.)

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 12:02

המעוניין להרחיב בפרטי הלכות מצוה זו,
יעיין בספר אהבת חסד למרן הח"ח שסיכם ההלכות היטב

מאת: [email protected]

[חנניה הירש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 21:19

שאלה:

שלום וברכה. שאלה שלי לגבי המעשר.1. האם מעשר כספים וצדקה זה אותו דבר או שזה
שני דברים שונים ואחרי המעשר צריך גם לתת צדקה? אם כן באיזה שיעור?
2. האם יש סדר עדיפויות בנתינת כספי מעשר וצדקה כגון עניים, חולים, לומדי
תורה, עניי ארץ ישראל וכדו'?
3. האם לקנות ציוד לבית חולים שרוב המשתמשים בו גויים אבל ישנם גם יהודים
לפעמים אפשר מכספי המעשר?
תודה מראש.
תשובה:

שלום וברכה

1. אכן מדובר בשתי מצוות שונות. מעשר כספים הוא נושא שתלוי בהכנסותיו של
   האדם ומיועד בעיקר לתלמידי חכמים עניים, צדקה אין לה שיעור למעלה אלא למטה,
   שלא יפחות אפילו עני שבישראל משלישית השקל בשנה, וכן כאשר עני מהוגן עומד
   לפניו חייב לתת לו [אם יש לו לתת] אף שכבר הפריש מעשר כספים.
2. יש כמה דיני קדימה בעניני צדקה ומעשר, עניי עירך, תלמידי חכמים, הקרוב
   קרוב קודם, ראה כאן
   https://din.org.il/?s=קדימה+במעשר+כספים
   על
   קדימה במעשר, וכאן
   https://din.org.il/?s=קדימה+בצדקה
   על
   קדימה בצדקה.
3. יש צדקות יותר חשובות, גם בגלל ענין הגויים וגם בגלל שבית חולים מתוקצב
   וכו', הרבה יותר מאותם תלמידי חכמים אלמנות ויתומים שזקוקים לכך… מלבד זאת על
   פי גדרי הקדימה הכסף מיועד לעניים בעיקרו.

[גמ ח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 08:00

צדקה היא מצווה כללית גם אם אדם לא הרוויח כלום יש מצווה ללכת ולחפש איזה דבר
שיש בו תועלת/שווי ע"מ ליתנו לעני הנצרך לו ונכלל גם במצוות ובו תדבק מה הוא
רחום וכו' שחונן ומפרנס וכו' כך אתה -
מעשר המצווה להדגיש את בעלות השי"ת על הכל ואשר ראוי שהכל יוקדש לכבודו אלא
שהבורא ית"ש קצב שאדם יפריש עשירית מתבואתו ופירותיו [החייבים] ובזה מפרסם את
הכרתו בכך שלה' הארץ ומלואה וכו'
בשפת הלומדות היה נכון לומר שזה מצווה על הגברא וזה על החפצא כמו שיש דין טבל
על האוכל עד שמעשרו

בברכה

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:09

יש כאן אי בהירות שגורמת לכעין ”סתירה” בין התשובות, כביכול יש כאן וויכוח האם
מעשר הוא שיעור במצות צדקה, או מצוה בפני עצמה.

כדי להבין למה הדברים אינם סותרים זא”ז אציג כאן מצוות דומות:

מצות הקרבת קרבנות.
מצות מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה”א נדבה וגו’.

2 המצוות מכוונות לאותה מטרה, אלא שהראשונה אינה חובה, אלא הצעה - ’אדם כי
יקריב מכם קרבן לה’’, ואילו השניה עוסקת במקרה שאדם התחייב כבר בנדר להקריב,
ואז הופכת המצוה לחובה.
ומכל מקום, לפעמים גם הראשונה היא חובה, כגון בג’ רגלים.

מכאן אפשר להסיק לענין נידונינו, צדקה ומעשר.

מצות צדקה היא מצוה להפריש מממונו למצוות, והשיעור של מצוה זו הוא חומש לעין
יפה, מעשר לבינוני, ולא יפחות משלישית השקל לשנה.
עם זאת, לפעמים מחויב האדם במצות צדקה בלי קשר לשיעור הנ”ל, כגון כשעני בא
לפניו, או כשמתחייב להשתתף בבנין בית כנסת בעירו, וכיו”ב.

אמנם העירו כי ישנם כאלו המתייחסים למצות צדקה רק כשמדובר בצרכי עניים, ואז יש
להבחין שמצות מעשר אינה מתייחסת דוקא לצרכי עניים, אלא לכל הוצאת ממון למצוות
ה’.
אולם בשו”ע לא קיימת הפרדה זו.

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 10:13

כלומר.

ישנם כאלו שכאשר הם מזכירים את המילה ’צדקה’ כוונתם היא למקרה בו העני עומד
לפניך, ואתה מצווה ב’פתוח תפתח’, וב’לא תאמץ’ ו’לא תקפוץ’, שזה ענף אחד מסוגי
הצדקה.
אולם אין ספק שההגדרה הכללית של מצוה זו היא כאמור, הוצאה מממונו למצוות ה’.
ושיעורו הוא מעשר בעין בינונית.

מאת: [email protected]

[צפנת פענח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 11:37

בקיצור: צדקה היא המהות - מעשר הוא שיעור, כמות.
(כמו שאנו אומרים ששלושים של עבד הוא קנס, קנס הוא המהות, ושלושים כסף הוא
השיעור.

ב-יום חמישי, 10 באוגוסט 2023 בשעה 08:26:01 UTC+3, חנניה הירש כתב/ה: