לבקיאים בדברי המהר"ל

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 18:03

היכן מופיע בדבריו, ש
תאוות יון לא היה לרדוף אחר התאוות הבהמיות כמו עשו - אדום שאמר 'הלעיטני נא
מן האדום האדום הזה', שהיה חי רק את הרגע, עד שהיה מוכן להפסיד את הבכורה
בשביל תאותיו הבהמיות של אותה רגע. אלא יון היו חכמים גדולים, כמ"ש 'יפת אלקים
ליפת', ועיקר מטרתם הוא להפוך את האדם לאליל ע"י הכוחות שנתן בו הקב"ה

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 18:50

בנר מצוה כתב על ארבע מלכויות, ייתכן ששם תמצא את מבוקשך.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 20:25

בנר מצוה כתב על ארבע מלכויות, ייתכן ששם תמצא את מבוקשך.

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 20:33

זה בהקדמה לנר מצווה בוודאות

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 23:04

את הענין שהם עשו מהאדם אליל - אני לא רואה כ"כ בדברי המהר"ל הנ"ל.

[חיים דב דזאלובס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 23:35

ככל הידוע חכמי יון לא התעסקו באלילים, להיפך אריסטו האמין רק בדברים המובנים
והנראים לעין. אמנם היו בהם עובדי אלילים, אבל זה לא היה מעיקרי אמונתם.
(אגב, הסיפור שאנשי כנסת הגדולה שחטו את יצה"ר של ע"ז היה עשר שנים לפני תחילת
מלכות יון).
כנראה מישהו ציטט מהמהר"ל והשתמש בהשאלה במילה 'אליל' כביטוי לאמונה תפלה, אך
לא התכוון לעבודה זרה,

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 23:36

זה נראה העמקה/הרחבה בדבריו.

לשונו בהמשך, שם:
היונים לא היה כונתם בשביל לכלותם, רק היו אומרים כי אין לכם חלק בו יתברך, רק
כי לנו הוא המעלה האלקית.

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 23:41

אכן מסתבר הכוונה היא להאלהת האדם במובן מטאפורי של העמדה במרכז של השכל
והתכונות האנושיות, שסביבן ייסוב הכל.

אגב, מש"כ כת"ר שהפילוסופים לא עבדו אלילים לא לגמרי מדויק. חלקם הקריבו
קורבנות לאליליהם בתום הדרשה היומית. עכ"פ ודאי שהם לא היו מקשה אחת.

מאת: [email protected]