מה הפי' שלא 'יהין' לעשות כן.

[מכון זכרון אליה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 02:49

האם זה באידיש 'ער זאל זיך נישט דערווארגן', או תרגום אחר.
ומה מקור תיבה זו
ואם שייך לכתוב שלא יהין *עצמו *לעשות כן

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 02:58

שלא יעיז (או: יעֵז).
זה בלשה"ק: "וַתָּהִינו לַעלֹת הָהָרָה" (דברים א, מא).
לא שייך לנקוט: שלא יהין עצמו.

מאת: [email protected]

[מכון זכרון אליה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 03:01

לא מצאתי כן בשום מפרש

תרגום אונקלוס על דברים פרק א פסוק מא
(מא) ואתבתון ואמרתון לי חבנא קדם יי אנחנא נסק ונגיח בה קרב ככל די פקדנא יי
אלהנא *וזרזתון *גבר ית מני קרבה ושריתון למסק לטורא:
תרגום יונתן על דברים פרק א פסוק מא
(מא) ואתיבתון ואמרתון לי חבנא קדם יי אנחנא ניסק ונגיח קרב ככל דפקדנא יי
אלהנא ואסרתון גבר ית מאני זייניה ושריתון למיסוק לטוורא:
רש"י על דברים פרק א פסוק מא
(מא) ותהינו - לשון הננו ועלינו אל המקום זה הלשון שאמרתם לשון הן כלומר
נזדמנתם:
שפתי חכמים על דברים פרק א פסוק מא
(ת) משום דקשה ליה מה שייך לשון הן על זה, ודאי כשאדם אומר לחבירו עשה לי דבר
זה אז שייך להשיב הן, אבל הכא הקב"ה ומשה מיחו בהם שלא יעלו א"כ מה שייך למימר
הן. ועל זה פירש כלומר נזדמנתם שהייתם מזומנים לכך לעשות והוי כאילו אמרו
בפירוש הן:
אבן עזרא על דברים פרק א פסוק מא
(מא) ותהינו - ותאמרו הן ואל תתמה איך יבא פעל נגזר ממלה מדבקת כי כן מלת על
גם פן שמצאנו אפונה כאשר פירשתיו וי"א שהוא מגזרת הין והטעם מדה והוא רחוק:
רשב"ם על דברים פרק א פסוק מא
(מא) ותהינו - הננו ועלינו:

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 03:02

'יעיז', לכאורה כמו מה שכתבת באידיש.
לא מתאים לומר 'יהין עצמו', זה, כמו גם 'יעיז' נחשב פועל ישיר על עצמו שאינו
זקוק למילת שייכות כמו 'יאכל' שלא שייך לומר 'יאכל עצמו'.
רק 'ישים' שאינו ישיר על מישהו או משהו מסויים מתאים לומר 'ישים עצמו'.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
29.12.23,
03:02:11

מאת: [email protected]

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 03:06

'יהין' מלשון 'הן', כלומר 'יאמר הן לעצמו' - 'ירשה/יתיר/יאפשר לעצמו'.
ואכן לכאורה הוא מלשון 'הנני' 'הננו' ששניהם פועלים של המילה 'הן'.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
29.12.23,
03:06:34

[מכון זכרון אליה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 03:09

ויעיז הוא מלשון עזות?

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 03:10

וודאי.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
29.12.23,
03:09:52

מאת: [email protected]

[jacob reichman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 03:18

דערווארגן יש משמעות אחרת באידיש לשון מיתה
יעיז=דערוואגן בלי ר'

[מכון זכרון אליה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 03:23

דערווארגן בפת"ח תחת הא' הוא להעיז. אין אדם מעיז פניו וכו'
דערווארגן בקמ"ץ תחת הא' הוא להחנק ח"ו

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 16:01

בלשון הקודש הכוונה: הזדמנתם (כלומר התארגנתם).
אבל בעברית המודרנית משתמשים במשמעות תעיזו.
אבל עליך לדעת דבר חשוב מאוד: כיום לא שייך להשתמש בשורש זה במשמעות המקורית
(הזדמנתם), כיוון שהקורא לא יבין כוונתך. הוא יהיה בטוח שאתה מתכוון ל"תעיזו".
שכן כיום אף אחד לא משתמש במילה תהינו במשמעות תזדמנו ולא יודעים שזו הכוונה
(וגם מי שיודע שזו הכוונה בתורה, יטעה בכוונה שלך).

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 16:05

ומ"מ אם אתה רוצה לכתוב רק בלשון הקודש, ואתה רוצה לכתוב שמישהו העיז לעשות
משהו, אל תכתוב: "הוא ההין לעשות זאת", אלא: "הוא העיז לעשות זאת".
[image: image.png]

מאת: [email protected]