דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אולי יהיה תועלת לקבל השראה

2023
10 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 17:39

    ---------- Forwarded message ---------
    מאת: מאת: מכון עמקה של הלכה
    Date: יום ג׳, 12 בספט׳ 2023 ב-0:30
    Subject: "שִׁמְעוּנִי שׁוֹמְעֵי שׁוֹפָר"
    To:

    שִׁמְעוּ שׁוֹאֲלֵי שְׁלוֹמִי שֶׁאֵינִי שׁוֹכְחָם,

    שֶׁבְּכָל שְׁעוֹת שָׁנָה שְׁלוֹם שַׁעֲרִי שׁוֹאֲלִים. שֶׁעוֹזְרִים,
    שֶׁמְּסַיְּעִים, שֶׁתּוֹמְכִים, שֶׁמְּעוֹדְדִים.

    שְׁאֵלָתִי שֶׁיְּבָרֵךְ שׁוֹכֵן שָׁמַיִם שְׁנַתְכֶם!

    שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה שֶׁנִּכְנֶסֶת שְׁנַת שָׁלוֹם, שְׁנַת שַׁלְוָה, שְׁנַת
    שֶׁקֶט, שְׁנַת שָׂשׂוֹן, שְׁנַת שִׂמְחָה, שְׁנַת שִׁחְרוּר, שְׁנַת שֹׂבַע,
    שְׁנַת שִׂיא, שְׁנַת שִׂגְשׂוּג, שְׁנַת שְׁמִירָה, שְׁנַת שִׁקּוּם, שְׁנַת
    שִׁפּוּר, שְׁנַת שִׁפּוּץ, שְׁנַת שִׁדְרוּג, שְׁנַת שִׁדּוּכִים, שְׁנַת
    שִׁתּוּף, שְׁנַת שְׁלֵמוּת, שְׁנַת שָׂכָר, שְׁנַת שְׂרָרָה, שְׁנַת שֶׁפַע,
    שְׁנַת שָׁלָל, שְׁנַת שׁוֹקְקוּת, שְׁנַת שְׁאִיפוֹת, שְׁנַת שֶׂגֶב.

    שָׁנָה שֶׁנִּזְכֶּה שְׁמֹעַ שׁוֹפָרוֹ שֶׁל שִׁילֹה, שָׁנָה שֶׁנִּזְכֶּה
    שְׁתוֹת שֵׁכָר שָׁמוּר, שָׁנָה שֶׁנִּזְכֶּה שׁוּר שִׁיבַת שַׁעַר שָׁמַיִם
    שׁוֹמֵם.

    שִׁיתוּ שְׁרִיר שְׂמֹאלְכֶם שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל שִׁרְשׁוּר שִׁגַּרְתִּי שַׁי:

    שִׁיר שֶׁכָּתַבְתִּי, שִׁיר שֶׁחִבַּרְתִּי, שִׁיר שֶׁמֵּעִמְקֵי
    שַׂרְעַפִּים שֶׁבַּלֵּב שָׁאַבְתִּי, שִׁיר שֶׁמִּכֹּחַ שֶׁפַע שְׁמֵימִי
    שׁוּרוֹתָיו שָׁזַרְתִּי, שִׁיר שֶׁבִּזְכוּת שָׂרֵי שׁוֹשֶׁלֶת שׁוֹרָשַׁי
    שׁוֹרַרְתִּי.

    שֶׁלָּכֶם, שׁוֹאֵל שְׁלוֹמְכֶם, שָׁפָל שֶׁבַּשְּׁפָלִים, שֶׁרִאשׁוֹן
    שְׁמוֹתָיו - שֵׁם שַׂר שֶׁבְּעָמְקָם שֶׁל שְׁפָטִים שְׁנָתוֹ שִׁבֵּר.
    שְׁמוֹ שֵׁנִי - שֵׁם שַׂר שֶׁהוּא שְׂרִיד שֵׁת, שֶׁבְּנוֹ שֵׁם, שֶׁבְּתֵבָה
    שָׁט (ע"פ ילקו"ש בראשית וסדר הדורות). שֵׁם שׁוֹשַׁלְתּוֹ - שַׁיִשׁ
    שֶׁצִּבְעוֹ שָׁמַיִם.

    --
    בברכה
    אריה לייב גולדשטוף

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 17:39

    ---------- Forwarded message ---------
    מאת: מאת: מכון עמקה של הלכה
    Date: יום ג׳, 12 בספט׳ 2023 ב-0:30
    Subject: "שִׁמְעוּנִי שׁוֹמְעֵי שׁוֹפָר"
    To:

    שִׁמְעוּ שׁוֹאֲלֵי שְׁלוֹמִי שֶׁאֵינִי שׁוֹכְחָם,

    שֶׁבְּכָל שְׁעוֹת שָׁנָה שְׁלוֹם שַׁעֲרִי שׁוֹאֲלִים. שֶׁעוֹזְרִים,
    שֶׁמְּסַיְּעִים, שֶׁתּוֹמְכִים, שֶׁמְּעוֹדְדִים.

    שְׁאֵלָתִי שֶׁיְּבָרֵךְ שׁוֹכֵן שָׁמַיִם שְׁנַתְכֶם!

    שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה שֶׁנִּכְנֶסֶת שְׁנַת שָׁלוֹם, שְׁנַת שַׁלְוָה, שְׁנַת
    שֶׁקֶט, שְׁנַת שָׂשׂוֹן, שְׁנַת שִׂמְחָה, שְׁנַת שִׁחְרוּר, שְׁנַת שֹׂבַע,
    שְׁנַת שִׂיא, שְׁנַת שִׂגְשׂוּג, שְׁנַת שְׁמִירָה, שְׁנַת שִׁקּוּם, שְׁנַת
    שִׁפּוּר, שְׁנַת שִׁפּוּץ, שְׁנַת שִׁדְרוּג, שְׁנַת שִׁדּוּכִים, שְׁנַת
    שִׁתּוּף, שְׁנַת שְׁלֵמוּת, שְׁנַת שָׂכָר, שְׁנַת שְׂרָרָה, שְׁנַת שֶׁפַע,
    שְׁנַת שָׁלָל, שְׁנַת שׁוֹקְקוּת, שְׁנַת שְׁאִיפוֹת, שְׁנַת שֶׂגֶב.

    שָׁנָה שֶׁנִּזְכֶּה שְׁמֹעַ שׁוֹפָרוֹ שֶׁל שִׁילֹה, שָׁנָה שֶׁנִּזְכֶּה
    שְׁתוֹת שֵׁכָר שָׁמוּר, שָׁנָה שֶׁנִּזְכֶּה שׁוּר שִׁיבַת שַׁעַר שָׁמַיִם
    שׁוֹמֵם.

    שִׁיתוּ שְׁרִיר שְׂמֹאלְכֶם שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל שִׁרְשׁוּר שִׁגַּרְתִּי שַׁי:

    שִׁיר שֶׁכָּתַבְתִּי, שִׁיר שֶׁחִבַּרְתִּי, שִׁיר שֶׁמֵּעִמְקֵי
    שַׂרְעַפִּים שֶׁבַּלֵּב שָׁאַבְתִּי, שִׁיר שֶׁמִּכֹּחַ שֶׁפַע שְׁמֵימִי
    שׁוּרוֹתָיו שָׁזַרְתִּי, שִׁיר שֶׁבִּזְכוּת שָׂרֵי שׁוֹשֶׁלֶת שׁוֹרָשַׁי
    שׁוֹרַרְתִּי.

    שֶׁלָּכֶם, שׁוֹאֵל שְׁלוֹמְכֶם, שָׁפָל שֶׁבַּשְּׁפָלִים, שֶׁרִאשׁוֹן
    שְׁמוֹתָיו - שֵׁם שַׂר שֶׁבְּעָמְקָם שֶׁל שְׁפָטִים שְׁנָתוֹ שִׁבֵּר.
    שְׁמוֹ שֵׁנִי - שֵׁם שַׂר שֶׁהוּא שְׂרִיד שֵׁת, שֶׁבְּנוֹ שֵׁם, שֶׁבְּתֵבָה
    שָׁט (ע"פ ילקו"ש בראשית וסדר הדורות). שֵׁם שׁוֹשַׁלְתּוֹ - שַׁיִשׁ
    שֶׁצִּבְעוֹ שָׁמַיִם.

    --
    בברכה
    אריה לייב גולדשטוף

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:28

    מדהים!

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:28

    מדהים!

    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:41

    וואו!

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:41

    וואו!

    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:52

    מה זה הכשרון הפינומינלי הזה????
    לא יאומן!

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:52

    מה זה הכשרון הפינומינלי הזה????
    לא יאומן!

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:17

    ---------- Forwarded message ---------
    מאת: מאת: יעקב שטיימן
    Date: יום ד׳, 13 בספט׳ 2023 ב-22:53
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] אולי יהיה תועלת לקבל השראה
    מאת: To: אהד
    Cc: דוד אור [email protected], ארי במסתרים [email protected], עריכה
    מאת: תורנית

    מה זה הכשרון הפינומינלי הזה????
    לא יאומן!

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:17

    ---------- Forwarded message ---------
    מאת: מאת: יעקב שטיימן
    Date: יום ד׳, 13 בספט׳ 2023 ב-22:53
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] אולי יהיה תועלת לקבל השראה
    מאת: To: אהד
    Cc: דוד אור [email protected], ארי במסתרים [email protected], עריכה
    מאת: תורנית

    מה זה הכשרון הפינומינלי הזה????
    לא יאומן!

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:19

    כהמשך לאלף אלפין, שין שינין.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:19

    כהמשך לאלף אלפין, שין שינין.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:20

    מוצלח מאד. חשבתי שאפשר רק בא' בגלל שלכל מילה שתוסיף אותו משמעותו 'אני'.
    התבדיתי.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:20

    מוצלח מאד. חשבתי שאפשר רק בא' בגלל שלכל מילה שתוסיף אותו משמעותו 'אני'.
    התבדיתי.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:23

    הרב אבן ספיר
    להודעה הנ"ל אמור להיות מצורף קובץ עם כמות הרבה יותר גדולה של שינים,
    אני לא רואה שזה צורף עכשיו.
    תודה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:23

    הרב אבן ספיר
    להודעה הנ"ל אמור להיות מצורף קובץ עם כמות הרבה יותר גדולה של שינים,
    אני לא רואה שזה צורף עכשיו.
    תודה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:30

    רק עכשיו שמתי לב שכל המילים מתחילות בשי"ן.
    אכן יש ממה להתפעל.
    כדאי רק לציין זאת כשמפרסמים את השיר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:30

    רק עכשיו שמתי לב שכל המילים מתחילות בשי"ן.
    אכן יש ממה להתפעל.
    כדאי רק לציין זאת כשמפרסמים את השיר.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 18:34

    גם בשביל המטרה הנ"ל, אפשר לתת לשיר הזה את הכותרת:
    שיר השיני"ם

  • אשמח לקבל

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 21/02/2023 15:04 האם יש למישהו פירוש גאולת אברהם על ההגדה של פסח, בטקסט?
  • אשמח לקבל

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 17:49 שו"ת שואל ומשיב מהדורת מכון י-ם מהדורה קמא ח"ג סי' מ"ב תודה רבה!
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 18:20 אוצר החכמה_אור החכמה -מהדורה חדשה- - ב (ויקרא, ... https://drive.google.com/file/d/13aRVXdxBILmdbGm4LFkBhzQg7St2U1yW/view?usp=drive_web אוצר החכמה_אור החכמה -מהדורה חדשה- - ב (ויקרא, ... https://drive.google.com/file/d/1LIh4XvSBTAfdOyRYtJqI-CFdjkEWA3Xn/view?usp=drive_web
  • אשמח לקבל

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 14:53 מהר"י היה גר בעיר ברונא ומכאן שאומרים מהרי מברונא
  • אשמח לקבל

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 14:29 איזה חלק? יש לר' שלומק'ה על שביעית, מועד, יבמות, ביצה וכו'. מאת: [email protected]
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 16:44 בבאור שיטת החינוך סימן ת"ל שאינו חוזר לראש בלא הזכיר שוי"ט =שבת ויום טוב= בבהמ"ז =בברכת המזון= ובאור בראב"ד פ"ב מברכות הי"ב ג' אייר תשי"א. מע"כ ידידי תלמידי הרה"ג מוהר"ר נטע צבי גרינבלאט שליט"א. הנה בדבר קושית כתר"ה ידידי החמורה מאד ששיטת החינוך דאין מחזירין בלא הזכיר קדושת היום בשבת ויום טוב בברכת המזון חוץ מליל א' של פסח ושל סוכות, דהוא נגד גמ' מפורשת בברכות דף מ"ט דאמר שוי"ט דלא סגי דלא אכיל אי טעי הדר. הנה מחמת שא"א כלל לומר שיסבור דאין מחזירין כלל שהוא היפוך הגמ' אפשר יש לומר שכוונתו דבשויו"ט לא יצטרך להחזיר לראש אלא לברכת בונה ירושלים, ובליל א' של פסח ושל סוכות יצטרך להחזיר לראש שהוא גם לברכת הזן ויהיה פירוש הגמ' אי טעי הדר לבונה ירושלים. והטעם בזה דהנה בפ"ב מברכות הי"ב על הא שפסק הרמב"ם שבלא הזכיר קדושת היום בשבתות וימים טובים ונזכר כשכבר התחיל בברכה רביעית חוזר לראש שהוא ברכת הזן, השיג הראב"ד דלא גרעה ברכה רביעית ממי שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו שאם לא הזכיר של ראש חודש אף על פי שסיים שים שלום חוזר לעבודה ולא לראש הלכך ה"נ פוסק וחוזר לתחלת בונה ירושלים עיין שם. שלכאורה אף שסובר דאין חשובים כברכה אחת דלא כהרא"ש מ"מ מאי מייתי ממה שחוזר לעבודה ולא לראש דה"נ בברכת המזון יחזור רק לבונה ירושלים, הא הראיה משם הוא רק שהתחנונים אף שאין חובה לאומרם מ"מ אינם הפסק כיון שרגיל לאומרם, דאם היו הפסק היה צריך לחזור לראש התפלה ככל מפסיק באמצע תפלה וכמו כן כיון שאומרים הטוב והמטיב אחר השלש ברכות אף שמדאורייתא א"צ לאומרה אינה הפסק וא"צ לחזור לראש, וא"כ מיניה וביה הוא מופרך דאם הטוב והמטיב אינו הפסק אף להדאורייתא מ"ט אינו אומר ברוך שנתן כמו בלא פתח בהטוב והמטיב, וא"כ צריך לומר משום שהוא הפסק וברוך שנתן צריך שיאמרהו סמוך להשלש שמדאורייתא בלא הפסק בינייהו, וכיון שהוא הפסק הא יש לו לחזור לראש כדסובר הרמב"ם. וצריך לומר דהראב"ד כיון שסובר שלא גרעה ברכה רביעית מתחנונים שאחר תפלה ומוכרחין לומר דאינה הפסק אמרינן במה שאינו יכול לומר ברוך שנתן שאף שאינו בדין הפסק בבה"מ =בברכת המזון= בכלל הוא הפסק עכ"פ מבונה ירושלים שלא יחשב כשיאמר עתה ברוך שנתן שהוא סמוך להשלש דמדאורייתא. (ואולי גם לענין תחנונים שאחר התפלה היה כן אם היה איזה מציאות לדינא שלא היו בדין הפסק בתפלה אבל עכ"פ היה הפסק משים שלום). ולכן מוכרח לחזור לתחלת בונה ירושלים. ואפשר לפ"ז שאף אם יודה הראב"ד להרא"ש דנחשבו כל הג' ברכות כברכה אחת נמי סובר כיון שאינו הפסק בדין בהמ"ז =ברכת המזון= הוא כעומד באמצע בונה ירושלים שבטעה באמצע היה סגי לחזור רק לתחלת בונה ירושלים ולא לברכת הזן. וכן אפשר סובר גם בג' ראשונות וג' אחרונות שבתפלה שרק בהתחיל ברכה האחרת חוזר לאבות ולעבודה אבל קודם שהתחיל אם לא יסבור כהראבי"ה שהביא הרא"ש ריש תענית דיכול לומר משיב הרוח ומוריד הגשם אחר החתימה דהרבה ראשונים חולקים על זה מ"מ לא יצטרך לחזור לאבות אלא לאתה גבור. וכדמצינו בר' יונה בברכות דף כ"ט יותר מזה בשם רבנו הקדוש שאף בדברים שאין מחזירין אם עדיין לא התחיל ברכה האחרת חוזר לראש הברכה משום שלא נחשב עדיין סיום ממש וכאלו עומד באמצע הברכה דיינינן ליה, וכן איתא ברא"ש ובמרדכי שם בש"ר אלחנן ובשם ר' אבי העזרי, וכן איתא בתוס' /ברכות/ דף ל' עיין שם, וא"כ כ"ש בדברים שמחזירין שלא יצטרך לחזור לאבות ועבודה אלא לאותה הברכה. ולכן אף לר' יצחק הזקן דבדברים שאין מחזירין הביא ר' יונה בשמו דכיון שכבר סיים כל הברכה אין מחזירין אותו, וכן הוא בתוס' בשם ה"ר יצחק אפשר יודה דאינו סיום כ"כ שיצטרך בדברים שמחזירין לחזור לאבות ולעבודה. ועיין /או"ח/ בסי' קי"ד סעי' ו' בבאור הלכה שמשמע דלהסוברים שצריך לחזור גם כשלא התחיל האחרת ואין יכול לומר במקומו דלא כהראבי"ה והש"ע סוברים דצריך לחזור לאבות מ"מ אין הכרח שכו"ע יסברו כן ואדרבה יותר מסתבר שיחזור רק לראש הברכה, וא"כ אפשר שהראב"ד יסבור כן. ולע"ד יש ראיה גדולה מהא דהביאו התוס' והרא"ש /ברכות/ דף ל"ד מירושלמי בטיטי אשתתיק באופנים אתון שיילון לר' בון א"ל בשם ריב"ל זה שעבר תחתיו יתחיל ממקום שפסק מכיון דעניתון קדושת השם כמי שהוא תחלת הברכה דמי עיין שם. והא עכ"פ זה ודאי שהיא רק ברכה אחת כל ברכת יוצר אור עד יוצר המאורות, כמפורש במתני' /ברכות/ דף י"א בשחר מברך שתים לפניה רק שמ"מ נחשב לא' ברוך גם כתחלת ברכה וא"כ ודאי לא עדיפא מעלת ג' ראשונות וג' אחרונות להחשב כברכה אחת יותר מברכת יוצר אור ולא' ברוך שהם ממש ברכה אחת ומ"מ אין להשני להתחיל מיוצר אור. וכמו כן מסתבר שלא יצטרך השני בנשתתק הראשון אחר אבות או בטעה באתה גבור שעדיין לא התחיל אתה קדוש לחזור לאבות אלא שסגי שיתחיל מהברכה דאתה גבור. והא דא"ר הונא טעה חוזר לראש ולעבודה צריך לפרש שהוא רק בטעה ודילג שהתחיל אתה קדוש ושים שלום ואין יכול לחזור למקומו. וכן אולי הוא בדיוק לשון הש"ע /או"ח/ קכ"ו עיין שם, ודלא כדהביא במ"ב ס"ק י"א בשם נש"א שהוא מטעם אין חולקין חדא ברכה לב' אנשים דלא מסתבר כלל שיהיה עדיף מיוצר אור שהוא ממש ברכה אחת. ועיין בבאור הלכה שהביא מפ"ת בשם תשובת בית יהודה בש"צ שנתעלף באתה גבור דדי שיחזור השני למקום שפסק הראשון ולא לראש, ולע"ד הנכון אתו, וכוונתו לתחלת אתה גבור. וא"כ חזינן שקודם שהתחיל באחרת לא נחשב כסיים לגמרי לענין שיצטרך לחזור לאבות ולעבודה. וכן אפשר יסבור הראב"ד, ולכן אף אם יודה להרא"ש דגם ג' ברכות דבהמ"ז הם כאחד נמי א"צ לחזור לראש אלא לתחלת בונה ירושלים כיון שמחשיב ברכת הטוב והמטיב כתחנונים שלא הוי הפסק בדינא דבהמ"ז רק שהוא הפסק שלא נחשב בסמוך לג' הברכות דאורייתא (והנה מהרא"ש נמצא מופרך סברת הנש"א שבג' ראשונות וג' אחרונות נחשבו כאחד גם לענין שאין לחלקם לשני אנשים כהדין בחדא ברכה, דהא להרא"ש גם שלש דבהמ"ז הם כברכה אחת ומפורש בהו שנחלקין לשלשה אנשים לרי"ף ותוס' ורא"ש /ברכות/ דף מ"ו וצ"ע). וכיון שבארתי שפיר שיטת הראב"ד אפשר שגם דעת החינוך הוא כהראב"ד ולכן סובר שבטעה בשבתות וי"ט אינו חוזר לראש בהמ"ז אבל מודה דיחזור לבונה ירושלים ואי טעי הדר שבגמ' /ברכות מ"ט/ יפרש לבונה ירושלים, וכן לשון אם טעה חוזר לראש שאמר שם בפתח הטוב והמטיב הוא לבונה ירושלים. וגם לשון אי טעי הדר יש לפרש כשכבר הפסיק אחר בהמ"ז שאז גם לראב"ד חוזר לתחלת ברהמ"ז. וכן יש לפרש הא דחוזר לראש דא"ר שילא אמר רב אבל חוזר לראש דרב מנשיא בר תחליפא אמר רב בפתח הטוב והמטיב הוא רק לבונה ירושלים וכדצריך לפרש כן להראב"ד. אבל מחדש החינוך דהוא רק בשבתות וי"ט אבל בליל א' דפסח וסכות צריך לחזור לתחלת בהמ"ז. והטעם הוא דהא יש חלוק בין אכילת פת דשוי"ט =דשבת ויום טוב= לאכילת מצה ופת דליל א' דפסח וסכות. דאכילת פת דשוי"ט הוא אכילה להנאת הגוף כאכילה שבחול דהמצוה היא שבשבת וי"ט צריך להתענג במאכל ועיקר אכילה הוא לחם וכן מי"ט מצד שמחה, כדאיתא ברא"ש דף מ"ט. ובמצטער ונהנה יותר בתענית פטור, כדאיתא /או"ח/ בסי' רפ"ח סעי' ב' וג'. ואכילה דמצה בליל א' של פסח ופת בליל א' של סכות הוא חיוב אכילה בעלמא שאין שייך כלל להנאת הגוף. ולכן לכאורה קשה, דהא בהמ"ז נאמרה בקרא באכילה דהנאת הגוף ומנא לן שבאכילה דמצוה נצטרך לברך בהמ"ז. אך שיש מקום לומר דעכ"פ יש בזה ממילא גם אכילה דהנאת הגוף וצריך לברך מצד הנאת הגוף שיש בזה. אבל א"כ יקשה דאם ביום טוב א"צ לאכול פת ולא היה צריך לחזור בשביל אכילה דיו"ט מ"ט צריך לחזור בליל א' דפסח וסכות לתוס' סוכה דף כ"ז ולל"ק דרא"ש ברכות, הא הפת שאוכל אינו בשביל אכילה דהנאת הגוף המחייבת בבהמ"ז ומצד שיש בזה ממילא גם הנאת הגוף שחייבתו בבהמ"ז הא אי בעי לא אכיל. ודמי זה לשבת וראש חודש ששכח להזכיר של ראש חודש שאינו חוזר אף שמחוייב עתה לאכול פת, מטעם שאינו בשביל ר"ח כדאיתא /או"ח/ בסימן קפ"ח סעי' ז', ועיין במג"א שם ס"ק י"ב שלכל הטעמים שכתב גם בכאן לא היה לו לחזור. ולכן מוכרחין לומר דגם מצד אכילה דמצוה בעצמה צריך לברך בהמ"ז מק"ו דר' ישמעאל /ברכות/ בדף מ"ח אם על חיי שעה מברך על חיי עולם לא כ"ש לענין ברכת התורה לאחריו, ואף שלענין ברכת התורה אינו ק"ו גמור והוא רק מדרבנן הוא מטעם שאיכא למיפרך מה למזון שכן נהנה כדאיתא /ברכות/ בדף כ"א, וא"כ לענין אכילה דמצוה שהיא חיי עולם ואיכא הק"ו וגם הוא נהנה הנאת הגוף שלכן ליכא למיפרך ילפינן שפיר שחייב בבהמ"ז מדאורייתא. וניחא לפ"ז מה שלכאורה כיון דמן התורה בעינן שביעה גמורה לרש"י ותוס' והרמב"ם ורוב הראשונים א"כ נמצא שמדאורייתא אף בליל א' דפסח וסכות ליכא חיוב בהמ"ז לענין חזרה מה"ת, דהא יותר מכזית אי בעי לא אכיל. ודוחק לומר שרק מצד הדרבנן הוא דין החזרה. אבל לפ"ז ניחא, דמצד הק"ו חייב מדאו' בבהמ"ז אף שאכל רק כזית מצה ופת ולא רק לר"מ אלא אף לר' יהודה יתחייב בכזית לבד והויא החזרה בשביל הדאורייתא. ונמצא לפ"ז שבשבתות וי"ט שאכילתם הוא אכילה דהנאת הגוף כאכילה דחול, דהמצוה היא ההנאה שמזה כדלעיל, הוי בעצם סתם בהמ"ז אף בלא הזכרה דקדושת היום ג"כ שייך להאכילה דשוי"ט וחסר רק מה שהיה צריך להזכיר ולא הזכיר, לכן סגי בחזרה שיוכל להזכיר בה שהוא אף רק כשיחזור לבונה ירושלים, ולכן כיון שלא הוי הפסק סברי דא"צ לחזור אלא לבונה ירושלים. אבל בהמ"ז בליל א' של פסח ושל סכות דהוא לאכילה דמצוה ג"כ שאינו ענין דבהמ"ז דאכילה להנאת הגוף, נמצא כשלא הזכיר את של יום טוב היה ענין בהמ"ז אחר דהנאה ולא בהמ"ז דלמצוה והוי כלא ברך ע"ז כלל ולכן צריך לחזור לראש ממש שהוא לתחלת הזן ולא סגי במה שיחזור לבונה ירושלים. ואיירי החינוך במחזירין אותו כשלא הזכיר אף באופן שעדיין לא הפסיק לכן כתב שהוא רק בב' סעודות לבד לחזור להזן שהוא בליל א' דפסח וליל א' דסכות. ודעת קצת המפרשים שהביא הוא שיטת רש"י והרמב"ם דחוזר גם בשבתות וימים טובים לראש הזן. ואף שסתם החינוך דבריו מ"מ מוכרחין לפרש כוונתו בדרך זו שנכון הוא בעצם. ידידו מוקירו. משה פיינשטיין
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 21:04 קיבלתי כבר
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2023 17:30 אם התכוונת לזה, אתר אוצר החכמה פתוח עתה חינם <goog_1273191043> https://tablet.otzar.org/#/b/171239/p/1/t/16820.37025873880056137/fs/0/start/0/end/0/c

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים