דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

היכן מבואר כזה מלבד בחתם סופר המצויין כאן (מבואר שם בסגנון זה קצת)?

2024
4 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 13:22

    ובזה יבוארו דברי רז"ל הידועים (נדרים פא, א; ב"מ פה, א) על הא דכתיב (ירמיה
    ט, יא) "על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי", מהי עזיבתם, "על שלא ברכו בתורה
    תחילה". וכבר התקשו המפרשים בזה, דמה ענין חסרון הברכה לעזיבת התורה. וביארו
    בזה
    , שהם אכן למדו ועסקו בתורה, אך למדו רק את הסוגיות הנוגעות להלכה למעשה
    לדעת את המעשה אשר יעשון, ולא למדו את חלקי התורה שלא שייכים למעשה או את דעתם
    של התנאים והאמוראים שאין הלכה כמותם לדעת את סברתם כיון שאין זה נוגע למעשה,
    ובזה הראו שאין כוונתם להתדבק בהקב"ה נותן התורה ובחכמתו אלא רק בכדי לדעת את
    המעשה, ואם כן הלימוד הוא רק הכשר מצוה, ועל הכשר מצוה אין מברכים[1] <#_ftn1>.


    [1] <#_ftnref1> ראה דרשות חתם סופר ח"ב דף שטז, ב שביאר עז"ה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 13:22

    ובזה יבוארו דברי רז"ל הידועים (נדרים פא, א; ב"מ פה, א) על הא דכתיב (ירמיה
    ט, יא) "על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי", מהי עזיבתם, "על שלא ברכו בתורה
    תחילה". וכבר התקשו המפרשים בזה, דמה ענין חסרון הברכה לעזיבת התורה. וביארו
    בזה
    , שהם אכן למדו ועסקו בתורה, אך למדו רק את הסוגיות הנוגעות להלכה למעשה
    לדעת את המעשה אשר יעשון, ולא למדו את חלקי התורה שלא שייכים למעשה או את דעתם
    של התנאים והאמוראים שאין הלכה כמותם לדעת את סברתם כיון שאין זה נוגע למעשה,
    ובזה הראו שאין כוונתם להתדבק בהקב"ה נותן התורה ובחכמתו אלא רק בכדי לדעת את
    המעשה, ואם כן הלימוד הוא רק הכשר מצוה, ועל הכשר מצוה אין מברכים[1] <#_ftn1>.


    [1] <#_ftnref1> ראה דרשות חתם סופר ח"ב דף שטז, ב שביאר עז"ה.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 13:40

    בפשטות לירושלמי (ברכות ט-ג) מברכים גם על הכשר מצווה, כגון העושה סוכה מברך
    "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה", העושה לולב מברך "לעשות לולב", וכן
    מזוזה, תפילין וציצית
    ועיין ביאור הלכה סימן תרנ"ו.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    03.06.24,
    13:36:39

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 13:40

    בפשטות לירושלמי (ברכות ט-ג) מברכים גם על הכשר מצווה, כגון העושה סוכה מברך
    "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה", העושה לולב מברך "לעשות לולב", וכן
    מזוזה, תפילין וציצית
    ועיין ביאור הלכה סימן תרנ"ו.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    03.06.24,
    13:36:39

    תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 13:50

    הר"ן מסכת נדרים דף פא עמוד א
    ומצאתי במגילת סתרים של ה"ר יונה ז"ל דקרא הכי דייק דעל שלא ברכו בתורה תחילה
    אבדה הארץ דאם איתא על עזבם את תורתי כפשטא משמע שעזבו את התורה ולא היו
    עוסקין בה כשנשאל לחכמים ולנביאים למה לא פרשוהו והלא דבר גלוי היה וקל לפרש
    אלא ודאי עוסקין היו בתורה תמיד ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה
    הארץ עד שפרשו הקדוש ברוך הוא בעצמו שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכין בתורה
    תחלה כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כ"כ שיהא ראוי לברך עליה שלא היו
    עוסקים בה לשמה ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה והיינו לא הלכו בה כלומר בכונתה
    ולשמה אלו דברי הרב החסיד ז"ל והם נאים ראויין למי שאמרם.
    ב"ח אורח חיים סימן מז
    ואיכא לתמוה טובא למה יצא כזאת מלפניו להענישם בעונש גדול ורם כזה על שלא ברכו
    בתורה תחלה שהוא לכאורה עבירה קלה ונראה דכונתו יתברך מעולם היתה שנהיה עוסקים
    בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה ולכן נתן
    הקדוש ברוך הוא תורת אמת לישראל במתנה שלא תשתכח מאתנו כדי שתתדבק נשמתינו
    וגופינו ברמ"ח איברים ושס"ה גידין ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה שבתורה ואם
    היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך שהיתה
    השכינה ממש בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש היתה השכינה קובעת דירתה והארץ
    כולה היתה מאירה מכבודו ובזה יהיה קישור לפמליא של מעלה עם פמליא של מטה והיה
    המשכן אחד אבל עתה שעברו חוק זה שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים
    להנאתם לידע הדינים לצורך משא ומתן גם להתגאות להראות חכמתם ולא נתכוונו
    להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ כדי שתעלה
    נשמתם למדרגה גדולה אחרי מיתתם הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ
    ועלתה לה למעלה והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה וזה היה גורם חורבנה ואבידתה

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 13:50

    הר"ן מסכת נדרים דף פא עמוד א
    ומצאתי במגילת סתרים של ה"ר יונה ז"ל דקרא הכי דייק דעל שלא ברכו בתורה תחילה
    אבדה הארץ דאם איתא על עזבם את תורתי כפשטא משמע שעזבו את התורה ולא היו
    עוסקין בה כשנשאל לחכמים ולנביאים למה לא פרשוהו והלא דבר גלוי היה וקל לפרש
    אלא ודאי עוסקין היו בתורה תמיד ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה
    הארץ עד שפרשו הקדוש ברוך הוא בעצמו שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכין בתורה
    תחלה כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כ"כ שיהא ראוי לברך עליה שלא היו
    עוסקים בה לשמה ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה והיינו לא הלכו בה כלומר בכונתה
    ולשמה אלו דברי הרב החסיד ז"ל והם נאים ראויין למי שאמרם.
    ב"ח אורח חיים סימן מז
    ואיכא לתמוה טובא למה יצא כזאת מלפניו להענישם בעונש גדול ורם כזה על שלא ברכו
    בתורה תחלה שהוא לכאורה עבירה קלה ונראה דכונתו יתברך מעולם היתה שנהיה עוסקים
    בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה ולכן נתן
    הקדוש ברוך הוא תורת אמת לישראל במתנה שלא תשתכח מאתנו כדי שתתדבק נשמתינו
    וגופינו ברמ"ח איברים ושס"ה גידין ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה שבתורה ואם
    היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך שהיתה
    השכינה ממש בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש היתה השכינה קובעת דירתה והארץ
    כולה היתה מאירה מכבודו ובזה יהיה קישור לפמליא של מעלה עם פמליא של מטה והיה
    המשכן אחד אבל עתה שעברו חוק זה שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים
    להנאתם לידע הדינים לצורך משא ומתן גם להתגאות להראות חכמתם ולא נתכוונו
    להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ כדי שתעלה
    נשמתם למדרגה גדולה אחרי מיתתם הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ
    ועלתה לה למעלה והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה וזה היה גורם חורבנה ואבידתה

    תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 14:09

    לעת עתה, נראה שרק בחת"ס מובא ענין זה.
    הרב שושנים - עיין נא בחס"ס המצויין לעיל.

    מאת: [email protected]

  • חיפוש מקור בחתם סופר

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2024 18:14 יש לציין שבפן המעשי לפעמים מבלי משים נוגעים בבית השחי או קרוב ממש, וכן מצוי שהידוק התפילין גורם לנגיעה בקרקפת.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2024 22:41 קיצור של: oberrabbiner רב ראשי. ----- Original Message ----- From: מכון זכרון אליהו To: שאלות בענייני עריכה תורנית Sent: Monday, February 26, 2024 9:58 PM Subject: [הבית לעורך התורני] מהו התרגום של מילה זה, צריך להיות איזה שם התואר לרב לפני שמו
  • ש"ך עה"ת - יש כזה דבר, ואם כן איך שם הספר.

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2024 21:23 זה התשובה שקיבלתי ועזרה לי: שפתי כהן על התורה מרבי מרדכי הכהן מצפת (בדור הב"י והאר"י) נמצא גם בפרויקט השו"ת וגם באוצר החכמה. אותה מהדורה מאת: [email protected]
  • היכן נמצא בבר אילן המקור הזה? איך זה נקרא שם?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2024 11:14 זה במדרש רבה. הנה: רות רבה (וילנא) פתיחתות סימן ז רבי תנחומא בשם רבי חייא רבה ור' ברכיה בשם רבי אליעזר המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה כל מקום שנאמר ויהי צרה, ר' חייא רבה כל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה, אם צרה אין כיוצא בה, אם שמחה אין כיוצא בה, רבי שמואל אמר חמשה בימי הם (בראשית י"ד) ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם עשו מלחמה, לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה ובשבילו היה המלך נזקק למדינה, פעם אחת באו הברבריין ונזדווגו לו, אומרים אוי לנו שאין המלך נזקק למדינה כמות שהיה, כך כל העולם כלו לא נברא אלא בזכות אברהם אבינו הה"ד (שם /בראשית י"ד/) וישובו ויבאו אל עין משפט היא קדש, א"ר אחא לא באו להזדווג אלא לגלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם אתם מבקשים לסמותה, היא קדש, א"ר אחא הוא קדש, הוא אבינו אברהם שקדש שמו בכבשן האש, וכיון שבאו אותם המלכים ונזדווגו לו התחילו הכל צווחים ווי, הוי ויהי בימי אמרפל, (ישעיה ז') ויהי בימי אחז, מה צרה היתה שם ארם מקדם ופלשתים מאחור, לבן מלכים שנזדמן לו פדגוג אחד להמיתו, אמר אותו פדגוג אם אני ממיתו הריני חייב למלכות, אלא הריני מושך מניקתו ומעצמו הוא מת, כך אמר אחז, אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה, כך אחז היה סבור בדעתו לומר אם אין קטנים אין גדולים אם אין גדולים אין תלמידים ואם אין תלמידים אין חכמים ואם אין חכמים אין בתי כנסיות ובתי מדרשות ואם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על העולם אלא הריני אוחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, ועליו הכתוב אומר (ישעיה ח') צור תעודה חתום תורה בלימודי, ר' חנינא אמר למה נקרא שמו אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, רבי יעקב בשם רבי אבין אמר ישעיה (שם /ישעיהו ח'/) וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב, אין לך שעה קשה כאותה שעה שנאמר (דברים ל"א) ואנכי הסתר אסתיר פני בעולם הזה ומאותה שעה וקויתי לו שאמר (שם /דברים ל"א/) כי לא תשכח מפי זרעו מה הועיל לו (ישעיה ח') הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה', וכי ילדיו היו והלא תלמידיו היו אלא מלמד שהיו חביבין עליו כבניו וכיון שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות התחילו צווחין ווי, הוי ויהי בימי אחז, (ירמיה א') ויהי בימי יהויקים מה צרה היתה שם (שם /ירמיהו/ ד') ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם, למלך ששלח פרוסטיגמא שלו למדינה, מה עשו לו בני המדינה נטלו אותה וקרעוה ושרפוה באש, אמרו אוי לנו כשירגיש המלך בדברים אלו הה"ד (שם /ירמיהו/ ל"ו) ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה תלתא ארבעה פסוקים כיון שהגיע לפסוק החמישי היו צריה לראש מיד יקרעה בתער הסופר והשלך אל האש אשר אל האח עד תם כל המגילה על האש אשר על האח, כיון שראו כן התחילו צווחים ווי, הוי ויהי בימי יהויקים, (אסתר א') ויהי בימי אחשורוש, מה צרה היתה שם, להרוג ולאבד את כל היהודים, למלך שהיה לו כרם ונזדווגו לו ג' שונאים האחד התחיל מקטף בעוללות, והשני מזנב באשכולות, והשלישי בקש לעקור את כל הגפנים, כך פרעה הרשע התחיל מקטף בעוללות, שנא' (שמות א') כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, נבוכדנצר הרשע התחיל מזנב באשכולות, שנא' (מלכים ב' כ"ד) החרש והמסגר אלף, ר' ברכיה בשם ר' יהודה אמר החרש אלף והמסגר אלף, ר' יוחנן אמר כולן אלף, ר' שמואל אמר אלו הבליוטין, ר"י בר' סימון אמר אלו תלמידי חכמים, המן הרשע בקש לעקור את כל הביצה אמרי זבין בביעתה (אסתר ג') להשמיד להרוג ולאבד וכיון שראו כן התחילו צווחין ווי, הוי ויהי בימי אחשורוש, ויהי בימי שפוט השופטים, מה צרה היתה שם ויהי רעב בארץ, למדינה שהיתה חייבת ליפסי למלך מה עשה המלך שלח טמיאון לגובתה, מה עשו בני המדינה נטלו אותו והלקוהו וגבו אותו, אמרו מה שהיה מבקש לעשות לנו עשינו לו, כך בימי שפוט השופטים היה אדם מישראל עובד עבודת כוכבים והיה הדיין מבקש לעשות בו דין והיה הוא בא ומלקה הדיין, ואמר מה דבעא מעבד לי עבדתי ליה, אוי לדור ששופטיו נשפטין, הוי ויהי בימי שפוט השופטים, שמעון בר' אבא אמר בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר צרה ושמחה אם צרה אין צרה כמותה, אם שמחה אין שמחה כמותה בעולם, אתה ר' שמואל בר נחמני ועבדה פלגא, כל מקום שנאמר ויהי צרה והיה שמחה, והא כתיב (בראשית א') ויאמר אלהים יהי אור, אמר להם אף היא אינה אורה של שמחה שלא זכה העולם להשתמש באותה אורה, שאותה אורה שנבראת ביום ראשון אדם צופה מסוף העולם ועד סופו, וכיון שראה שעתידין רשעים לצאת כדור אנוש ואנשי דור המבול ודור הפלגה וכאנשי סדום לקחה, הה"ד (איוב ל"ח) וימנע מרשעים אורם, וגנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (תהלים צ"ז) אור זרוע לצדיק, מיתיבין ליה והכתיב (בראשית א') ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, אמר להם אף היא אינה שמחה שעתידין שמים להבלות שנאמר (ישעיה נ"א) כי שמים כעשן נמלחו, מיתיבין ליה והא כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום שני ושלישי ורביעי חמישי וששי אמר להם אף היא אינה שמחה שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכים עשיה, כגון החרדל צריך להמתיקו, התורמוסין צריכין לימתק, החטים צריכין ליטחן, והא כתיב (בראשית ל"ט) ויהי ה' את יוסף, אמר אף היא אינה שמחה, דכתיב (שם /בראשית/ מ') כי שמו אותי בבור. והא כתיב (במדבר ז) ויהי ביום כלות משה. אמר להם אף היא אינה שמחה, שבו נגנז בנין בית המקדש שנאמר (שמות מ') ולא יכול משה לבא אל אהל מועד, והא כתיב (יהושע ה') ויהי בהיות יהושע, אמר להם אף היא אינה שמחה שבו קרע יהושע שמלותיו שנאמר (שם /יהושע/ ז') ויקרע יהושע שמלותיו, והא כתיב (ויקרא ט') ויהי ביום השמיני, אמר להם אף היא אינה שמחה שבו מתו נדב ואביהוא, והא כתיב (שמואל ב' ז') ויהי כי ישב המלך בביתו, א"ל אף היא אינה שמחה שבו בא נתן הנביא ואמר לו (מלכים א' ח') רק אתה לא תבנה הבית, אמרי ליה אמרינן אנן דידן, אמור את דידך, א"ל (יואל ד') והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס (זכריה י"ד) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים, (ישעיה י"א) והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו, (שם /ישעיהו/ ז') והיה ביום ההוא יחיה איש, (שם /ישעיהו/ כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, (שם /ישעיהו/ ד') והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם, מיתיבין ליה והא כתיב (ירמיה ל"ח) והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להם אף היא אינה צרה אלא שמחה שבו ביום נטלו ישראל אופכין שלימה על עונותיהם ביום שחרב בהמ"ק. סליק פתיחתא דרות רבה. -- ההדרה ועריכת ספרים
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 10/04/2024 06:24 לא יודע למה גוגל שם את זה כאן, חשבתי שזה יהיה הודעה חדשה. כנראה כי לא כתבתי שורת נושא ב-יום רביעי, 10 באפריל 2024 בשעה 05:22:33 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/06/2024 00:36 יש"כ לכל העוזרים ומסייעים! תבורכו מפי עליון!
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 03:46 מכללא איתמר: [image: image.png]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ק
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2024 11:42 ראה: משך חכמה שמות פרק מ פסוק ל (פרשת פקודי) (הפטרה (מלכים - א, ח, יח - יט) (ויאמר ה' אל דוד אבי: יען) אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך. רק אתה לא תבנה הבית... הענין על פי מה דביארתי בדרוש במקום אחר, דסובר רבי חיים כהן (מגילה י, א ד"ה ומאי טעמא) דעל הבית אין מקריבין, ומכל מקום במות אסורין, וטעמו פירשתי, דשמוני בניך כחולדה הדרה בעיקרי בתים, שהשכינה שורה בתכלית ההעלם כדאיתא בזוהר הקדוש דינקא באשמורה ג' דזהו הגלות - עד שיופיע אור ה' לעין כל במהרה בימינו אמן. ובמות אסורין, דהא בהעלם קדוש הבית כמו שהיה, והבן. וטעמו נראה, דידוע מה שדרשו רז"ל (סוטה ט, א) על הפסוק (איכה ב, ט) "טבעו בארץ שעריה", שהשערים המה מעשה ידיו של דוד, ולכך לא שלטו בהם אויבים. ולכן במחשבה היה קבוע בלבו לבנות הבית, ושלכן נשאר הקדושה קיימת לעולם עולמים בתכלית ההעלם בחינת של דוד קדישא. לכן אמר "הטיבות כי היה עם לבבך", פירוש פועל יוצא - הטיבות להקדושה שתהיה קיימת לעולמים בתכלית ההעלם. ועוד שם: משך חכמה הפטרות פרשת פקודי רק אתה לא תבנה הבית.... הענין על פי מה דביארתי בדרוש במקום אחר, דסובר רבי חיים כהן (מגילה י, א ד"ה ומאי טעמא) דעל הבית אין מקריבין, ומכל מקום במות אסורין, וטעמו פירשתי, דשמוני בניך כחולדה הדרה בעיקרי בתים, שהשכינה שורה בתכלית ההעלם כדאיתא בזוהר הקדוש דינקא באשמורה ג' דזהו הגלות - עד שיופיע אור ה' לעין כל במהרה בימינו אמן. ובמות אסורין, דהא בהעלם קדוש הבית כמו שהיה, והבן. וטעמו נראה, דידוע מה שדרשו רז"ל (סוטה ט, א) על הפסוק (איכה ב, ט) "טבעו בארץ שעריה", שהשערים המה מעשה ידיו של דוד, ולכך לא שלטו בהם אויבים. ולכן במחשבה היה קבוע בלבו לבנות הבית, ושלכן נשאר הקדושה קיימת לעולם עולמים בתכלית ההעלם בחינת של דוד קדישא. לכן אמר "הטיבות כי היה עם לבבך", פירוש פועל יוצא - הטיבות להקדושה שתהיה קיימת לעולמים בתכלית ההעלם. וראה עוד: יערות דבש חלק א דרוש ט ופירוש לדבריו, כי הקדוש ברוך הוא אמר לדוד [דה"ב כח, ג] אתה לא תבנה הבית, ומפרש הטעם, כי דוד לחם עם גוים רבים, ואם יחרב, יאמרו גוים, אלהיהם נקם נקמתם, ולכך לא בנה הבית, וא"כ אילו שלטו בשערים, עדיין יאמרו כך על השערים, ולכך היותם מעשה דוד נטבעו, וזהו אמירת שיר בני קרח, שדעתם שיעלו שערים ואז יעלו בני קרח. --

4

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים