תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 11:52 בפשטות התוכנה שניסית להפעיל דורשת יותר זכרון עבודה (ראם) מהזכרון שניתן להשתמש בו. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 12:00 לפי העולה מהציטוט שהביא הרב וידר נראה כי החלוקה האפשרית של שתי המילים היא המצאה/אמצאה של שפת הציונים

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 12:39 תפתח מאפיינים (על הקובץ לחיצה ימנית בעכבר, האחרון ברשימה) ותשנה משהו כאן [image: image.png]

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 14:01 דיוק הדברים על נכונם- בעל ההתעוררות תשובה זצ"ל הדפיס לראשונה הספר תורת משה מזקנו החת"ס זיע"א בשנת תרל"ט ובתוך המאמרים הכניס ג"כ חי' אגדה שלו וקראם בשם שיר מעון וציין** בסוף המאמר ש"מ / מש"מ (-משיר מעון) ובמהדורות אחרות הכניסם בסוף כל פרשה ו*במהדורת** מכון חתם סופר י-ם *שי"ל בשנת תש"נ, והחדש שיצא עתה לאור (לפני כ-ב' שנים) הדפיסום בסוף כל כרך בשם שיר מעון. [מטעם זה שהמאמרים הודפסו בין כתבי הקודש של מרן החת"ס זיע"א אפשר למצוא בכמה ספרים מלקטים שמביאים ד"ת בשם החת"ס ובמקורן הדברים בשיר מעון מבעל ההתעוררות תשובה זי"ע ולא מהחת"ס - ויצא זה כיון שהם לא פענחו הר"ת לנכון]. *הד"ת בתו"מ המצויינים בכוכבית * בתחילת הדיבור - הם ד"ת ממרן החת"ס מכתי"ק תלמידו המהר"ם שיק זיע"א *שכתב מה ששמע מרבו, ונדפס לפני כל קטע כוכבית לסימן שהם מכתי"ק המהר"ם שיק. ולהשלמת הענין, הם מהעתקת בני רבי פישל סופר זצ"ל. מאת: On Wed, 28 Jun 2023 at 14:56, נכתב בספר

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 14:09 לענ"ד מתיבתא. ב-יום חמישי, 29 ביוני 2023 בשעה 09:33:22 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 15:04 ומי חיבר את הספר 'מערכות האלוהות'? ומתי חובר?

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 16:39 עורך שלא מתעסק הרבה עם ש"ס, האם יש צורך בחבילת מוסד הרב קוק? מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 17:16 תודה רבה לכולם! לגבי העצות הקשורות לרשת, המחשב שלי לא מחובר לאינטרנט, ולכן זה לא רלוונטי. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 18/06/2023 12:11 כלומר אם יצליחו אז גם יהיה ניתן מלכתחילה לדבר והוא יקליד [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 18.06.23, 12:11:22

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 21:41 *מבואר

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 22:36 פורטל הדף היומי https://daf-yomi.com/default.aspx > להרחיב https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=35709# > גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה (בבא בתרא ט ע"א) https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=35709# גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה / רפי זברגרבבא בתרא ט ע''א הקדמה אנו עדיין עוסקים בענייני צדקה וגבאי צדקה: למי צריך לתת, כמה לתת, ולימוד המעלה הגדולה של נתינת צדקה. הנושא רבי אמר רבי אלעזר: גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה, כלומר – אדם הגורם לאנשים אחרים לתת צדקה, מעשהו ושכרו גדולים יותר, מאדם הנותן צדקה בעצמו. רבי אלעזר מוכיח זאת מפסוק (ישעיהו, ל''ב, י''ז): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם רש''י מוכיח זאת מן העובדה שלא כתבו הַצְּדָקָה בלבד אלא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, כך הבין רבי אלעזר, כי הגורם לאנשים אחרים לתת צדקה – זכותו גדולה יותר מהאדם הנותן בעצמו. לאחר שלמדנו בגמרא את מקור המימרא, ננסה להבין את הטעם והסיבה להלכה זו. יש המסבירים כי מְעַשֶה הצדקה מזכה שני אנשים: את הנותן צדקה, ואת המקבל, ולכן שכרו גדול יותר. ויש המפרשים, כי אדם המבקש מאנשים לתת מכספם ורכושם – עבודתו לא קלה כלל ועיקר. לא קל להוציא כסף מאנשים - עבודה הגורמת לבושה ועלבון לא קטן. על ''ספיגת תחושות אלו'' מקבל הַמְעַשֶה שכר גדול מן העושה. אנסה לתת הסבר נוסף: אדם הגורם לאנשים אחרים לעשות מצווה או כל פעולה אחרת, חייב להיות נחוש מאוד בדעתו, כי המצווה אותה מנסה להקנות לאחרים, חשובה מעין כמוה, עד כדי שיוכל לשכנע אנשים אחרים לבצעה. אדם שלא מאמין בעצמו בחשיבות הפעולה, אינו מסוגל לשכנע אנשים אחרים לעשות זאת. לאור זאת נוכל לומר, כי הַמְעַשֶה גדול יותר מן העושה, מכיוון שהוא ''חי בכל איבריו'' את המעשה. הוא ''מחובר למצווה'' הרבה יותר מן העושה בעצמו את המצווה, ולכן בעצם שכרו גדול יותר. מהו המסר? למדנו היום כי הגורם לאנשים אחרים לעשות מעשה טוב, שכרו גדול מאדם העושה את המעשה בעצמו. אמרה זו מיוחסת למצוות צדקה, אך לעניות דעתי, היא נכונה לכל מצווה ואף לכל פעולה אחרת. אדם הגורם לאדם אחר לעשות מעשה כלשהוא, הרי הופך את עצמו להיות ''דלוק'' על המעשה, וממילא מחבר אותו מאוד מאוד לאותו מעשה. זו יכולה להיות ''טכניקה'' ממש טובה להכניס אנשים/ילדים לנושאים שאנו חושבים שהם טובים ורצויים. אם אנו מחברים אותם לאותה פעולה חיובית ורצויה, עד כדי שהם יכולים ורוצים לשכנע אחרים לעשות מעשה זה, הרי שצעדנו רבות לקראת המטרה הנכספת. גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה. המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 22:44 עם דוגמא טובה ואיכותית (עדיף כמה דוגמאות שונות) מתקבלת הרבה פעמים אף ללא ניסיון קודם.

תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:34 זוה"ק ספר במדבר,פרשת בהעלותך ,דף קנ''ב ע''א : רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר,* וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּאָמַר, דְּהָא אוֹרַיְיתָא אָתָא לְאַחֲזָאָה סִפּוּרִין בְּעָלְמָא, וּמִלִּין דְּהֶדְיוֹטֵי. דְּאִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּזִמְנָא דָּא, אֲנָן יַכְלִין לְמֶעְבַּד אוֹרַיְיתָא, בְּמִלִּין דְּהֶדְיוֹטֵי, וּבִשְׁבָחָא יַתִיר מִכֻּלְּהוּ.* אִי לְאַחֲזָאָה מִלָּה דְּעָלְמָא, אֲפִילּוּ אִינּוּן קַפְסִירֵי דְּעָלְמָא, אִית בֵּינַיְיהוּ מִלִּין עִלָּאִין יַתִיר. אִי הָכִי נֵזִיל אֲבַּתְרַיְיהוּ, וְנַעְבֵּיד מִנַּיְיהוּ אוֹרַיְיתָא, כְּהַאי גַּוְונָא. אֶלָּא כָּל מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, מִלִּין עִלָּאִין אִינּוּן, וְרָזִין עִלָּאִין. תָּא חֲזֵי, עָלְמָא עִלָּאָה וְעָלְמָא תַּתָּאָה בְּחַד מַתְקְלָא אִתְקָלוּ. יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְעֵילָּא. מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי כְּתִיב בְּהוּ, (תהלים קד) עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת. (האי באתר עלאה) בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתִּין לְתַתָּא (אף על גב דנחתין), מִתְלַבְּשֵׁי בִּלְבוּשָׁא דְּהַאי עָלְמָא. וְאִי לָאו מִתְלַבְּשֵׁי בִּלְבוּשָׁא כְּגַוְונָא דְּהַאי עָלְמָא, לָא יַכְלִין לְמֵיקָם בְּהַאי עָלְמָא, וְלָא סָבִיל לוֹן עָלְמָא. וְאִי בְּמַלְאָכֵי כַּךְ, אוֹרַיְיתָא דְּבָרָא לְהוּ, וּבָרָא עָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְקַיְימִין בְּגִינָהּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כֵּיוָן דְּנַחְתַּת לְהַאי עָלְמָא, אִי לָאו דְּמִתְלַבְּשָׁא בְּהָנֵי לְבוּשִׁין דְּהַאי עָלְמָא, לָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל. וְעַל דָּא הַאי סִפּוּר דְּאוֹרַיְיתָא, לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא. אִיהוּ. מַאן דְּחָשִׁיב דְּהַהוּא לְבוּשָׁא אִיהוּ אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ, וְלָא מִלָּה אַחֲרָא, תִּיפַּח רוּחֵיהּ, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגִין כַּךְ אָמַר דָּוִד, (תהלים קיט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. מַה דִּתְחוֹת לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא. תָּא חֲזֵי, אִית לְבוּשָׁא דְּאִתְחֲזֵי לְכֹלָּא, וְאִינּוּן טִפְּשִׁין כַּד חָמָאן לְבַר נָשׁ בִּלְבוּשָׁא דְּאִתְחֲזֵי לוֹן שַׁפִּירָא, לָא מִסְתַּכְּלִין יַתִּיר. חֲשִׁיבוּ דְּהַהוּא לְבוּשָׁא, גּוּפָא, וַחֲשִׁבוּ דְּגוּפָא, נִשְׁמְתָא. כְּהַאי גַּוְונָא אוֹרַיְיתָא, אִית לָהּ גּוּפָא, וְאִינּוּן פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּאִקְרוּן גּוּפֵי תּוֹרָה. הַאי גּוּפָא מִתְלַבְּשָׁא בִּלְבוּשִׁין, דְּאִינּוּן סִפּוּרִין דְּהַאי עָלְמָא. טִפְּשִׁין דְּעָלְמָא, לָא מִסְתַּכְּלֵי אֶלָּא בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, דְּאִיהוּ סִפּוּר דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יַדְעֵי יַתִּיר, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי בְּמָה דְּאִיהוּ תְּחוֹת הַהוּא לְבוּשָׁא. אִינּוּן דְּיַדְעִין יַתִּיר, לָא מִסְתַּכְּלָן בִּלְבוּשָׁא, אֶלָּא בְּגוּפָא, דְּאִיהוּ תְּחוֹת הַהוּא לְבוּשָׁא. חַכִּימִין עַבְדֵי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, אִינּוּן דְּקַיְימוּ בְּטוּרָא דְּסִינַי, לָא מִסְתַּכְּלֵי אֶלָּא בְּנִשְׁמְתָא, דְּאִיהִי עִקָּרָא דְּכֹלָּא אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ. (ולעלמא) וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, זְמִינִין לְאִסְתַּכְּלָא בְּנִשְׁמְתָא דְּנִשְׁמְתָא דְּאוֹרַיְיתָא. תָּא חֲזֵי, הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא, אִית לְבוּשָׁא, וְגוּפָא, וְנִשְׁמְתָא, וְנִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא. שְׁמַיָּא וְחֵילֵיהוֹן. אִלֵּין אִינּוּן לְבוּשָׁא. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דָּא גּוּפָא, דִּמְקַבְּלָא לְנִשְׁמְתָא, דְּאִיהִי תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא אִיהוּ גּוּפָא לְנִשְׁמְתָא. נִשְׁמְתָא דְּאַמָרָן דָּא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ. וְנִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא, דָּא אִיהוּ עֲתִּיקָא קַדִּישָׁא. וְכֹלָּא אָחִיד דָּא בְּדָא.

תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 02:13 הסיבה שאי אפשר לראות את הספר הוא דרישה ותנאי של המו"ל

תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 10:43 סוטה (י"ד א) משה רבינו רצה להכנס לא"י כדי לקיים המצוות התלויות בארץ ולקבל שכר ע"ש, ובמהרש"א תמה דמשה רבינו דיבר על שכר, וחידש שם, דעל מצוה שאין האדם חייב לקיים והוא מכניס עצמו לחיוב יש שכר גם באי עלמא ע"ש, וראה בבני יששכר מאמר השבתות (פרק ב אות י"ד) שהאריך בחידוש זה ע"ש, ובילקוט הגרשוני (או"ח סי' ח) ע"ש היטב, וראה גם בנפש חיה על שו"ע אריכות גדולה בזה. וראה גם בספר אמרי שפר (פר' תזריע) מש"כ ביסוד זה הנ"ל. ובבני יששכר (מאמר חודש סיון מאמר ה' אות ק"ח) מה שכתב בשם רבינו החיד"א ז"ל. *פתח עינים לחיד"א מסכת שבת דף קיט עמוד א * יוסף מוקיר שבי וכו' פגע ביה ההוא סבא א"ל מאן דיזיף שבתא שבתא פרעיה. יש להעיר לפי פירוש המפרשים שכתבו התוספות בחולין דף ז' דכל מקום שאמרו ההוא סבא הוא אליהו זכור לטוב אמאי הוצרך אליהו ז"ל לפגוע בו. ותו לתת קצת טעם להפלגת שכר זה. ותו מה הלשון אומרת מאן דיזיף שבתא. ואפשר במ"ש המפרשים דהעושה דבר שלא נתחייב בו יכול לקבל שכרו בעה"ז. ומ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא היינו מצות לפי שעור מה שהוא חייב מן הדין אך אם מוסיף דבר שלא נתחייב אפשר ליטול שכרו בעה"ז. ולפי"ז יוסיף מוקיר שבי שהיה מפליג להוסיף תוספת מרובה לכבוד שבת עד שנתפרסם ואסיקו שמיה מוקיר שבי. והתוספת הגדול הזה פרע לו הקדוש ברוך הוא בעה"ז תליסר עליתא דדינרי והוא כמספר ז"ו יחוד קבה"ו כמ"ש בסמוך. וכדי שלא ירע לבו דאכל שכרו בעה"ז לזה בא אליהו זכור לטוב וא"ל מאן דיזיף שבת דדומה בצד מה להלואה שלא היית חייב והגדלת והוספת לכבוד השכינה הנקראת שבת לכן שבתא פרעיה. ושכר המצוה עצמה היא שמורה לעה"ב כי כל זה הוא בעד התוספת. ויען שמהשבת יושפע שפע ברכה לכל השבוע כי שם ציוה ה' את הברכה. והאיש הזה היה מפליג לכבד השבת והיה לשם שמים לכבוד השכינה וליחדה מדה כנגד מדה נחה עליו ברכת ה' ובאה באמצעות דג גימט' ז' שבזכות השבת שמכבד זאת היתה לו ובישרוהו מן השמים שלא ישלוט בו עין הרע כו' פתח עינים מסכת אבות פרק ב משנה א רבי אומר איזהו דרך ישרה וכו'. אפשר לפרש ששואל דרך יבחר בעשיית מצותיו יתברך. והנה מצינו דאע"ג דשכר מצות בהאי עלמא ליכא מ"מ תנן אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעה"ז ואלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים וכו' ומסיק סוף פ"ק דקדושין דכל הני דתנן הוי טוב לשמים ולבריות לאפוקי שלוח הקן ע"ש גם אמרו בקמא דף ט' ע"ב גבי הידור מצוה יותר משליש משל הקדוש ברוך הוא ופירשו רש"י ותוס' דאוכל פירות בעה"ז וכתב הרב יעב"ץ בסוף משנה זו דזריזות וחיבוב והידור מצוה אוכל פירות בעה"ז ושרש דבריו מסוגית קמא הנז': ובזה אפשר לדקדק הכתוב פר' אחרי ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה'. וראיתי שפירשו משם הרב של"ה דתיבת וחי היינו זריז כמו שפירשו בן איש חי והכונה אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז בהם בזריזות נמרץ עכ"ד וכמש"ל פ"א משנה א' ולדרכנו אפשר דרמז הכתוב דאם יזדרז האדם במצות בכל אופני הזריזות להקדים ולעשותם מן המובחר וכיוצא שהם כלם תולדות הזריזות זה יועיל לחיות כי יאכל פירות בעה"ז וז"ש אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז ובזה וחי בהם שיאכל פירות אני ה' המשלם שכר גדול כרב גודלו והפירות עולים לחשבון גדול עצום ורב: ומזה למדנו שעיקר עשיית המצות הן בזריזות וחיבוב והדור וגם אם יהיה טוב לבריות אלה הם דרכי המצות בעשייתן לעשות נחת רוח ליוצרו. והראיה על זה הוא דעל הדור וחבוב מצוה ועל מצות שהם טוב לבריות ג"כ יש להם פירות וא"כ הם חשובות לפני ה' מדראינו דמאכיל פירות בעה"ז. והיינו דאמר רבי איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם בעשיית המצות. כל שהיא תפארת לעושיה שמחבב ומזדרז דין הוא הד"ר נהד"ר בקדש בהדור מצוה דודאי חשוב לפניו ית'. וגם תפארת לו מן האדם במצוות שהן טוב לבריות ג"כ והני בי תרי סלקין לעילא מדחזינן דאית ליה פירות בעה"ז. והוי זהיר במצוה קלה שאין לה פירות בעה"ז כבחמורה שיש לה פירות. דכיון דידעת דע"י הדור וחיבוב וזריזות יש פירות א"כ גם במצוה שמעצמה אין לה פירות שהיא טוב לשמים בלבד אתה יכול לעשות שיהיו פירות בהדור וחיבוב וכיוצא. פתח עינים מסכת אבות פרק ב משנה טז ובזה א"ש דברישא אמר נותנין ובסוף אמר ישלם ואמרו פ' הזרוע תני תנא ישלם ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן נמצא דישלם הוא מן הדין ומשמע ממ"ש הש"ס בקמא דף ט' ומרש"י ותוס' שם דמה שעושה האדם יותר על חיובו יפרע לו הקדוש ברוך הוא בחייו דאינו בסוג שכר מצות בהאי עלמא ליכא. ומינה ילפינן דעושה יתר על חיובו שכרו מן הדין כי לא נצטוה על זה. ואמרו פ"ג דנדרים דהפלפול ניתן למשה רבינו ע"ה והוא נתנו לישראל וא"כ אין ישראל חייבים בפלפול והם עושים יותר ממה שנצטוו וכביכול מן הדין הוא שישלם ובהכי תנוח דעתנו במאמר השלם הזה דגבי לימוד בעלמא אמר נותנין כי כך חובתו והשכר מתנה יקרא בצד מה ושכר בצד מה וכמ"ש נותנין לך שכר קרי ביה מתנה וקרי ביה שכר והאמת שהוא מתנה דכך חובתו. אבל אם טורח בפלפול וחידושים אז הוא יותר מאשר נצטווה דהפלפול ניתן למשה רבינו ע"ה ולז"א ישלם לך שכר פעולתך. ואל יקשה בעיניך ענין זה לז"א ודע מתן שכרן של צדיקים על המצות לעת"ל דשכר מצות בהאי עלמא ליכא ונקרא מתן שכר. אבל העושה יותר מצדיק אף שלא נתחייב נקרא שכר וקרי ביה ישלם ונפרע בחייו. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 11:33 עוד עשרות אלפי ספרים, שיפורים עצומים בתוכנה, ממשק חדש לחלוטין, וכו'. ב-יום חמישי, 29 ביוני 2023 בשעה 23:32:55 UTC+3, יעקב וניט כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 11:36 רבינו. טעות של רבים להתייחס למספר המעבד ולא לדור של המחשב, דור שמונה הוא ישן מאד, עדיף דור מתקדם אי 3 מדור מוקדם אי 5 או 7, בשביל הבר אילן החדש כדאי לקנות דור 12. ב-יום חמישי, 29 ביוני 2023 בשעה 20:53:22 UTC+3, יהושע ו כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 14:33 לא מדוייק. מכיוון שהוא מחפש נרנח''י באדם , אם הוא יעשה חיפוש של נר''ן בלבד יקבל גם תוצאות מרובות שמתייחסות לעולמות ולפרצופים לתשומת לב

תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2023 01:12 הרב לחם משנה היה בערך בן 30 כאשר נפטר הכסף משנה - מרן המחבר והוא כותב - כאשר מצויין כאן למעלה שהוא התחיל לכתוב את פירושו 'לחם משנה' על הרמב"ם לפני שהכיר את הפירוש 'כסף משנה', ורק כשהיה באמצע פירושו להל' תפילה הגיע לידיו פירוש זה; מאז כתב רק דברים שהתחדשו לו מעבר לכתוב בספר כס"מ. יתכן מאוד שיכתוב על הכס"מ "נ"ר" או "שליט"א" יום נפלא משה רייך

תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2023 01:36 למיטב זכרוני מכון י-ם מציינים לעמודי שירת דבורה [שהיא ההוצאה שלהם]. מאת: [email protected]