תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 15:11 מה הכותרת הראשית?

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 16:00 שלום, פחות עוסק בתמלול, שכיש צורך עובד כך: יש תוכנה חינמית בשם VLC של אודיו, שם אפשר להגדיר קיצורי מקשים. זה עובד ברקע, ואז אפשר לעשות הכל עם המקלדת, תוך כדי העבודה על וורד עצמו. כך זה אצלי: ctrl+רווח משהה וממשיך לסירוגין, DEL - כמה שניות אחורה (אפשר להגדיר כמה)[באמת זה מנטרל את המחיקה ע"י DEL וחבל), לא צריך יותר מזה. אם רוצים להריץ קדימה אפשר עם ALT+TAB לעבור לתוכנה עצמה ואז חץ ימינה מריץ קדימה כמה שניות שמגדירים. ב-יום רביעי, 15 במרץ 2023 בשעה 15:42:56 UTC+2, פסיק כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 16:24 נטפרי חוסמים אפשרויות חיפוש בקבוצות למה? לא יודע אפשר לחפש רק במייל -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 16:44 בבאור שיטת החינוך סימן ת"ל שאינו חוזר לראש בלא הזכיר שוי"ט =שבת ויום טוב= בבהמ"ז =בברכת המזון= ובאור בראב"ד פ"ב מברכות הי"ב ג' אייר תשי"א. מע"כ ידידי תלמידי הרה"ג מוהר"ר נטע צבי גרינבלאט שליט"א. הנה בדבר קושית כתר"ה ידידי החמורה מאד ששיטת החינוך דאין מחזירין בלא הזכיר קדושת היום בשבת ויום טוב בברכת המזון חוץ מליל א' של פסח ושל סוכות, דהוא נגד גמ' מפורשת בברכות דף מ"ט דאמר שוי"ט דלא סגי דלא אכיל אי טעי הדר. הנה מחמת שא"א כלל לומר שיסבור דאין מחזירין כלל שהוא היפוך הגמ' אפשר יש לומר שכוונתו דבשויו"ט לא יצטרך להחזיר לראש אלא לברכת בונה ירושלים, ובליל א' של פסח ושל סוכות יצטרך להחזיר לראש שהוא גם לברכת הזן ויהיה פירוש הגמ' אי טעי הדר לבונה ירושלים. והטעם בזה דהנה בפ"ב מברכות הי"ב על הא שפסק הרמב"ם שבלא הזכיר קדושת היום בשבתות וימים טובים ונזכר כשכבר התחיל בברכה רביעית חוזר לראש שהוא ברכת הזן, השיג הראב"ד דלא גרעה ברכה רביעית ממי שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו שאם לא הזכיר של ראש חודש אף על פי שסיים שים שלום חוזר לעבודה ולא לראש הלכך ה"נ פוסק וחוזר לתחלת בונה ירושלים עיין שם. שלכאורה אף שסובר דאין חשובים כברכה אחת דלא כהרא"ש מ"מ מאי מייתי ממה שחוזר לעבודה ולא לראש דה"נ בברכת המזון יחזור רק לבונה ירושלים, הא הראיה משם הוא רק שהתחנונים אף שאין חובה לאומרם מ"מ אינם הפסק כיון שרגיל לאומרם, דאם היו הפסק היה צריך לחזור לראש התפלה ככל מפסיק באמצע תפלה וכמו כן כיון שאומרים הטוב והמטיב אחר השלש ברכות אף שמדאורייתא א"צ לאומרה אינה הפסק וא"צ לחזור לראש, וא"כ מיניה וביה הוא מופרך דאם הטוב והמטיב אינו הפסק אף להדאורייתא מ"ט אינו אומר ברוך שנתן כמו בלא פתח בהטוב והמטיב, וא"כ צריך לומר משום שהוא הפסק וברוך שנתן צריך שיאמרהו סמוך להשלש שמדאורייתא בלא הפסק בינייהו, וכיון שהוא הפסק הא יש לו לחזור לראש כדסובר הרמב"ם. וצריך לומר דהראב"ד כיון שסובר שלא גרעה ברכה רביעית מתחנונים שאחר תפלה ומוכרחין לומר דאינה הפסק אמרינן במה שאינו יכול לומר ברוך שנתן שאף שאינו בדין הפסק בבה"מ =בברכת המזון= בכלל הוא הפסק עכ"פ מבונה ירושלים שלא יחשב כשיאמר עתה ברוך שנתן שהוא סמוך להשלש דמדאורייתא. (ואולי גם לענין תחנונים שאחר התפלה היה כן אם היה איזה מציאות לדינא שלא היו בדין הפסק בתפלה אבל עכ"פ היה הפסק משים שלום). ולכן מוכרח לחזור לתחלת בונה ירושלים. ואפשר לפ"ז שאף אם יודה הראב"ד להרא"ש דנחשבו כל הג' ברכות כברכה אחת נמי סובר כיון שאינו הפסק בדין בהמ"ז =ברכת המזון= הוא כעומד באמצע בונה ירושלים שבטעה באמצע היה סגי לחזור רק לתחלת בונה ירושלים ולא לברכת הזן. וכן אפשר סובר גם בג' ראשונות וג' אחרונות שבתפלה שרק בהתחיל ברכה האחרת חוזר לאבות ולעבודה אבל קודם שהתחיל אם לא יסבור כהראבי"ה שהביא הרא"ש ריש תענית דיכול לומר משיב הרוח ומוריד הגשם אחר החתימה דהרבה ראשונים חולקים על זה מ"מ לא יצטרך לחזור לאבות אלא לאתה גבור. וכדמצינו בר' יונה בברכות דף כ"ט יותר מזה בשם רבנו הקדוש שאף בדברים שאין מחזירין אם עדיין לא התחיל ברכה האחרת חוזר לראש הברכה משום שלא נחשב עדיין סיום ממש וכאלו עומד באמצע הברכה דיינינן ליה, וכן איתא ברא"ש ובמרדכי שם בש"ר אלחנן ובשם ר' אבי העזרי, וכן איתא בתוס' /ברכות/ דף ל' עיין שם, וא"כ כ"ש בדברים שמחזירין שלא יצטרך לחזור לאבות ועבודה אלא לאותה הברכה. ולכן אף לר' יצחק הזקן דבדברים שאין מחזירין הביא ר' יונה בשמו דכיון שכבר סיים כל הברכה אין מחזירין אותו, וכן הוא בתוס' בשם ה"ר יצחק אפשר יודה דאינו סיום כ"כ שיצטרך בדברים שמחזירין לחזור לאבות ולעבודה. ועיין /או"ח/ בסי' קי"ד סעי' ו' בבאור הלכה שמשמע דלהסוברים שצריך לחזור גם כשלא התחיל האחרת ואין יכול לומר במקומו דלא כהראבי"ה והש"ע סוברים דצריך לחזור לאבות מ"מ אין הכרח שכו"ע יסברו כן ואדרבה יותר מסתבר שיחזור רק לראש הברכה, וא"כ אפשר שהראב"ד יסבור כן. ולע"ד יש ראיה גדולה מהא דהביאו התוס' והרא"ש /ברכות/ דף ל"ד מירושלמי בטיטי אשתתיק באופנים אתון שיילון לר' בון א"ל בשם ריב"ל זה שעבר תחתיו יתחיל ממקום שפסק מכיון דעניתון קדושת השם כמי שהוא תחלת הברכה דמי עיין שם. והא עכ"פ זה ודאי שהיא רק ברכה אחת כל ברכת יוצר אור עד יוצר המאורות, כמפורש במתני' /ברכות/ דף י"א בשחר מברך שתים לפניה רק שמ"מ נחשב לא' ברוך גם כתחלת ברכה וא"כ ודאי לא עדיפא מעלת ג' ראשונות וג' אחרונות להחשב כברכה אחת יותר מברכת יוצר אור ולא' ברוך שהם ממש ברכה אחת ומ"מ אין להשני להתחיל מיוצר אור. וכמו כן מסתבר שלא יצטרך השני בנשתתק הראשון אחר אבות או בטעה באתה גבור שעדיין לא התחיל אתה קדוש לחזור לאבות אלא שסגי שיתחיל מהברכה דאתה גבור. והא דא"ר הונא טעה חוזר לראש ולעבודה צריך לפרש שהוא רק בטעה ודילג שהתחיל אתה קדוש ושים שלום ואין יכול לחזור למקומו. וכן אולי הוא בדיוק לשון הש"ע /או"ח/ קכ"ו עיין שם, ודלא כדהביא במ"ב ס"ק י"א בשם נש"א שהוא מטעם אין חולקין חדא ברכה לב' אנשים דלא מסתבר כלל שיהיה עדיף מיוצר אור שהוא ממש ברכה אחת. ועיין בבאור הלכה שהביא מפ"ת בשם תשובת בית יהודה בש"צ שנתעלף באתה גבור דדי שיחזור השני למקום שפסק הראשון ולא לראש, ולע"ד הנכון אתו, וכוונתו לתחלת אתה גבור. וא"כ חזינן שקודם שהתחיל באחרת לא נחשב כסיים לגמרי לענין שיצטרך לחזור לאבות ולעבודה. וכן אפשר יסבור הראב"ד, ולכן אף אם יודה להרא"ש דגם ג' ברכות דבהמ"ז הם כאחד נמי א"צ לחזור לראש אלא לתחלת בונה ירושלים כיון שמחשיב ברכת הטוב והמטיב כתחנונים שלא הוי הפסק בדינא דבהמ"ז רק שהוא הפסק שלא נחשב בסמוך לג' הברכות דאורייתא (והנה מהרא"ש נמצא מופרך סברת הנש"א שבג' ראשונות וג' אחרונות נחשבו כאחד גם לענין שאין לחלקם לשני אנשים כהדין בחדא ברכה, דהא להרא"ש גם שלש דבהמ"ז הם כברכה אחת ומפורש בהו שנחלקין לשלשה אנשים לרי"ף ותוס' ורא"ש /ברכות/ דף מ"ו וצ"ע). וכיון שבארתי שפיר שיטת הראב"ד אפשר שגם דעת החינוך הוא כהראב"ד ולכן סובר שבטעה בשבתות וי"ט אינו חוזר לראש בהמ"ז אבל מודה דיחזור לבונה ירושלים ואי טעי הדר שבגמ' /ברכות מ"ט/ יפרש לבונה ירושלים, וכן לשון אם טעה חוזר לראש שאמר שם בפתח הטוב והמטיב הוא לבונה ירושלים. וגם לשון אי טעי הדר יש לפרש כשכבר הפסיק אחר בהמ"ז שאז גם לראב"ד חוזר לתחלת ברהמ"ז. וכן יש לפרש הא דחוזר לראש דא"ר שילא אמר רב אבל חוזר לראש דרב מנשיא בר תחליפא אמר רב בפתח הטוב והמטיב הוא רק לבונה ירושלים וכדצריך לפרש כן להראב"ד. אבל מחדש החינוך דהוא רק בשבתות וי"ט אבל בליל א' דפסח וסכות צריך לחזור לתחלת בהמ"ז. והטעם הוא דהא יש חלוק בין אכילת פת דשוי"ט =דשבת ויום טוב= לאכילת מצה ופת דליל א' דפסח וסכות. דאכילת פת דשוי"ט הוא אכילה להנאת הגוף כאכילה שבחול דהמצוה היא שבשבת וי"ט צריך להתענג במאכל ועיקר אכילה הוא לחם וכן מי"ט מצד שמחה, כדאיתא ברא"ש דף מ"ט. ובמצטער ונהנה יותר בתענית פטור, כדאיתא /או"ח/ בסי' רפ"ח סעי' ב' וג'. ואכילה דמצה בליל א' של פסח ופת בליל א' של סכות הוא חיוב אכילה בעלמא שאין שייך כלל להנאת הגוף. ולכן לכאורה קשה, דהא בהמ"ז נאמרה בקרא באכילה דהנאת הגוף ומנא לן שבאכילה דמצוה נצטרך לברך בהמ"ז. אך שיש מקום לומר דעכ"פ יש בזה ממילא גם אכילה דהנאת הגוף וצריך לברך מצד הנאת הגוף שיש בזה. אבל א"כ יקשה דאם ביום טוב א"צ לאכול פת ולא היה צריך לחזור בשביל אכילה דיו"ט מ"ט צריך לחזור בליל א' דפסח וסכות לתוס' סוכה דף כ"ז ולל"ק דרא"ש ברכות, הא הפת שאוכל אינו בשביל אכילה דהנאת הגוף המחייבת בבהמ"ז ומצד שיש בזה ממילא גם הנאת הגוף שחייבתו בבהמ"ז הא אי בעי לא אכיל. ודמי זה לשבת וראש חודש ששכח להזכיר של ראש חודש שאינו חוזר אף שמחוייב עתה לאכול פת, מטעם שאינו בשביל ר"ח כדאיתא /או"ח/ בסימן קפ"ח סעי' ז', ועיין במג"א שם ס"ק י"ב שלכל הטעמים שכתב גם בכאן לא היה לו לחזור. ולכן מוכרחין לומר דגם מצד אכילה דמצוה בעצמה צריך לברך בהמ"ז מק"ו דר' ישמעאל /ברכות/ בדף מ"ח אם על חיי שעה מברך על חיי עולם לא כ"ש לענין ברכת התורה לאחריו, ואף שלענין ברכת התורה אינו ק"ו גמור והוא רק מדרבנן הוא מטעם שאיכא למיפרך מה למזון שכן נהנה כדאיתא /ברכות/ בדף כ"א, וא"כ לענין אכילה דמצוה שהיא חיי עולם ואיכא הק"ו וגם הוא נהנה הנאת הגוף שלכן ליכא למיפרך ילפינן שפיר שחייב בבהמ"ז מדאורייתא. וניחא לפ"ז מה שלכאורה כיון דמן התורה בעינן שביעה גמורה לרש"י ותוס' והרמב"ם ורוב הראשונים א"כ נמצא שמדאורייתא אף בליל א' דפסח וסכות ליכא חיוב בהמ"ז לענין חזרה מה"ת, דהא יותר מכזית אי בעי לא אכיל. ודוחק לומר שרק מצד הדרבנן הוא דין החזרה. אבל לפ"ז ניחא, דמצד הק"ו חייב מדאו' בבהמ"ז אף שאכל רק כזית מצה ופת ולא רק לר"מ אלא אף לר' יהודה יתחייב בכזית לבד והויא החזרה בשביל הדאורייתא. ונמצא לפ"ז שבשבתות וי"ט שאכילתם הוא אכילה דהנאת הגוף כאכילה דחול, דהמצוה היא ההנאה שמזה כדלעיל, הוי בעצם סתם בהמ"ז אף בלא הזכרה דקדושת היום ג"כ שייך להאכילה דשוי"ט וחסר רק מה שהיה צריך להזכיר ולא הזכיר, לכן סגי בחזרה שיוכל להזכיר בה שהוא אף רק כשיחזור לבונה ירושלים, ולכן כיון שלא הוי הפסק סברי דא"צ לחזור אלא לבונה ירושלים. אבל בהמ"ז בליל א' של פסח ושל סכות דהוא לאכילה דמצוה ג"כ שאינו ענין דבהמ"ז דאכילה להנאת הגוף, נמצא כשלא הזכיר את של יום טוב היה ענין בהמ"ז אחר דהנאה ולא בהמ"ז דלמצוה והוי כלא ברך ע"ז כלל ולכן צריך לחזור לראש ממש שהוא לתחלת הזן ולא סגי במה שיחזור לבונה ירושלים. ואיירי החינוך במחזירין אותו כשלא הזכיר אף באופן שעדיין לא הפסיק לכן כתב שהוא רק בב' סעודות לבד לחזור להזן שהוא בליל א' דפסח וליל א' דסכות. ודעת קצת המפרשים שהביא הוא שיטת רש"י והרמב"ם דחוזר גם בשבתות וימים טובים לראש הזן. ואף שסתם החינוך דבריו מ"מ מוכרחין לפרש כוונתו בדרך זו שנכון הוא בעצם. ידידו מוקירו. משה פיינשטיין

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 16:30 המודעה באישור המנהל

תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 21:04 קיבלתי כבר

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 09:03 בס"ד מחילה, אכן היתה אי הבנה

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 17:38 אם רוצה ללמוד, והעריכה זה ה"מחייב" שלו ללמוד האם ההיתר הוא רק כנאמר פה, בקבלנות, או שמותר גם לפי שעה? וכל זה נוגע גם ליום ו' אחר חצות - לענין סימן ברכה.

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 17:44 אתה רוצה שהוא יגשר בין העובד למעביד? -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 18:32 זה מנהג שנהוג בכמה קהילות מאת: On Wed, Mar 15, 2023 at 5:50 PM mail 100200300

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 22:52 החיפוש בווינדוס לא תמיד מביא תוצאות מדויקות.

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 23:18 בס"ד אצלי עזר שהגדרתי שינוי בסגנון, לא של ההערת סקירה, רק של 'כללי' כי הכל יושב בסופן של דבר על זה בתפריט - בית במשבצת - סגנונות ["משבצת" - ככה אני קורא לזה, כל תפריט מחולק לחלקים, לדוגמא בית מחולק ל לוח גופן פסקה כו'] עומדים על רגיל פותחים תיבת דו שיח בעכבר הימני [אגב כלל גדול, תמיד השמאלי בעכבר כוונתו נקסט, או.קיי., תתקדם, מסכים, והימני זה פתיחת תיבת דו שיח, היינו אתה אומר למחשב 'אני רוצה לדבר איתך, תקשיב לי רגע..] לוחצים על שינוי [תמיד כשאומרים לוחצים הכוונה בשמאלי] בצד ימין למטה יש 'עיצוב' נכנסים לזה בוחרים בפיסקה [תוך כדי כתיבה אני רואה שהקדימוני בעלי חסד אחרים, אבל אמשיך, אולי יהיה תועלת למישהו] ב'כניסות ומרווחים' במשבצת כללי מוודאים שכיוון הכתיבה הוא מימין לשמאל. כל הנ"ל קשור גם לזה שבהערות הסקירה לפעמים זה נכתב משמאל לימין, וגם לשפת הכתיבה. כי כשאומרים למחשב לכתוב משמאל לימין, הוא מיד מבין שהכוונה לאנגלית אגב זו גם הסיבה שלפעמים מסתבכים עם כתיבת מייל בתוך הוורד כי לא צריך לשנות למחשב את השפה ! זה סתם מבלבל אותו רק צריך לשנות את כיוון הכתיבה [ בית, פסקה, שורה ראשונה בצד שמאל, כיוון כתיבה] אח"כ בשורה הבאה משנים בחזרה את כיוון הכתיבה וכמו ילד טוב הוא חוזר לעברית ובלצ"ג בב"א אם עזר למישהו אשמח לשמוע תודה..

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 23:30 בס"ד אמא זה השכינה הקדושה, ופשוט רחל אמנו היא כבר מזמן לא הגוף הפיזי שהיה קיים בעולם לפני כך וכך שנים, והיה צריך לאכול ולשתות כו' הרבה מאוד יהודים יש להם ההרגש הזה הפשוט, בלי להבין הרבה מידי עומק, זה אמא שלנו יש בזוה"ק על איכה, באריכות גדולה, איך שאמא שלנו אין לה בית, רואים מהעניין ברור שהכוונה שזה יהיה ההרגש הפשוט של כל יהודי. ה' הוא אבא, השכינה היא אמא. כמובן אחרי האמונה שאין עוד מלבדו. הכי פשוט זה להאמין פשוט [אולי חרגתי מהנושא]

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 23:40 בס"ד חוזר בקצרה על הרעיון שנלענ"ד [אין לי כח להיכנס לדיונים] - תופסים בפינצטה, אברך אחד [רק אם הוא רוצה להשקיע ברצינות], יושבים איתו ובודקים מה הוא עושה כיום, מלמדים אותו לעבוד יותר טוב, מסבירים לו לאיפה עוד אפשר לפנות [אם לא מאשרים לו העלאה איפה שעובד כעת], מסבירים לו איך לתקשר עם אותו אחד [היינו עם זה שעובד אצלו כעת, ועם זה שפונה אליו], עוזרים לו להבין במה הוא טוב [באיזה עבודה, באיזה תחום], כו', ואז יש לנו אחד שקיבל בעבר פחות מ 50, ועכשיו הוא מקבל יותר מ 50. כמובן זה בקצרה, כל אחד תקוע בנקודה אחרת. [יש כאלו שצריכים פשוט לקבל ע"ע לא להתכתב עם המנהל שלהם לפני שהם מתייעצים עם מישהו. ודו"ק מאוד. בפרט רגשניים כו' וד"ל. וזו רק דוגמא. א"א לדעת בלי שמשקיעים בזה זמן. כמובן לוקחים על זה כסף, מי שרוצה]. ככה עוד אחד ועוד אחד, והמצב משתנה לאט לאט. זה כבר לא כ"כ תיאוריה, זו מציאות שמתרחשת כבר, בשקט. ועוד נקודה - לא מפסיקים מלהעלות את זה בקבוצה, בלי סוף. לו רק הייתי יכול להעתיק פה מיילים שאני מקבל באישי [אולי באמת להבא אבקש רשות לפרסם פה בעילו"ש], אברכים מוכשרים כ"כ שפשוט לא ידעו שיש כזה מושג לקבל יותר.

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 23:58 בס"ד כתב את זה כאן בעבר אחד שהוא מנהל מכון, ומוזר לי לכתוב את זה בעצמי, כי אני לא מנהל של שום פרוייקט. אבל לתועלת: חבר'ה, מה אתם כל כך כבדים ? אותי אתם מכירים, נכון ? אני כותב שאני מכיר מישהו, אז אפשר לשער שהוא לא זה שילך מחר לדווח שההכנסות שדיווחתם בבקשת ההנחה לארנונה אינם מדוייקות.. מה הסיפור לכתוב שם מלא, טלפון, אם יש תנאים אז לכתוב אותם בקצרה [כגון: מוכן רק ב 60 לשעה, יודע רק כתבי האר"י ולא כתבי הרש"ש, מוכן רק בתנאי שמממנים לי נסיעה כל בוקר לש"י טבילות במקווה האר"י.. לא משנה, אבל שיהיה ברור] ולזוז .. קופצים למים, מה יש לפחד ? מקסימום תהיה תשובה שלא, אז לא.. זה נכון בכלל לגבי העלאת שכר, אם אברך לא ייגש לעבודה חדשה עד שיהיה בטוח במיליון אחוז שהוא הבין בדיוק בדיוק מה צריך לעשות ושאכן הוא האדם המתאים כו' כו', אז מה יהיה פה ... קופצים למים, אומרים מראש: לא יודע אם אני מתאים, אשמח להתנסות, מוכן לסכם שאם אין לכם תועלת מהדוגמא שאעשה לא אקבל על זה כסף. [מקסימום הפסדת 2 ימי עבודה.. אבל יש לך סיכוי להתקדם, לפרוץ קדימה] במקום להגיב בשאלות, ובבירורים, כו' תנסו להיכנס לראש של זה שמחפש עורכים, [ועוד מישהו שהוא בלחץ שלא יורידו לו מהמשכורת על זה שלא עמד בהתחייבויות.. כן כן, מה אתם חושבים, סתם מנהלי עבודה כ"כ קשוחים וכ"כ תכליתיים ? יש להם לחץ מטורף]. עם מי הוא ירצה להתעסק, עם מי שמזדהה בפרטים מלאים, כותב משפטים שלמים, שמסתיימים בנקודה, או עם מישהו אנונימי ששואל שאלות ? מקווה שלא פגעתי באף אחד ואם כן אז אני מבקש מחילה ברבים אין הכוונה למישהו ספציפי בכלל

תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2023 23:29 זקוק גם לתולדות הפייטנים? ב-יום שבת, 11 במרץ 2023 בשעה 22:23:29 UTC+2, שמואל בלויא כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 09:34 בלחצן ימני בעכבר בעת שאתה עומד על רשימת התקיות, ישנה אפשרות של 'מיין לפי', ואז ישנם כמה אפשריות לסדר הקבצים, ואם רוצים ישנה למטה אפשרות של 'עוד', ושם ישנם עוד מאות אפשריות של קביעת הסדר של הקבצים

תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 10:24 זה לא פירוש אלא דרושים מיוסדים על שיר השירים מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 10:28 לתועלת הכלל יש מהדו"ח של סידור רבי שבתי תחת הכותר סידור האר"י באוצה"ח. בתוצאה הרביעית בשורת החיפוש סידור האר"י, יש סידור עם 3 כותרים, שהוא סידור רבי שבתי מהדו"ח

תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 14:29 ייש"כ. מאת: [email protected]