תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 01:11 אוי אוי !!! זה קרה כנר' בגלל 'החלף הכל', שכבר דובר בגנותו רבות יש ספר על השטיבינער רב שכתוב שם כו"כ פעמים: הגר"ח קנייבסקי הרב מטשעבין, וכל הרואה יישום וישרוק. זה היה 2 קבצים שאיחדו אותם, ובאחד היה כתוב שר התורה, והחליפו כל 'שר התורה' להגר"ח קנייבסקי'.. כמה פענוחים [יש מילה כזו בכלל ?] יש ל: מ"מ ? במכון ירושלים כתבו פעם שבא' הספרים שהם ההדירו התברר אחרי עמל רב שמ"מ פירושו מעלה מטה, כמו שאומרים היום 'פלוס מינוס', היינו - בערך. ב-יום רביעי, 6 בדצמבר 2023 בשעה 23:20:54 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 01:14 צורפת ההודעה שלך הגיעה לכולם ברוך הבא ב-יום רביעי, 6 בדצמבר 2023 בשעה 16:11:47 UTC+2, [email protected] כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 01:20 נעול ב-יום שלישי, 5 בדצמבר 2023 בשעה 18:40:00 UTC+2, 5706175 כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 01:41 הסתדרתי (ייש"כ להרבמאקרו vba) אבל אני רואה שהבעיה היא גם בקובץ המקורי כשאני משנה את השעה הוא לא מצליח לחשב אלא כותב לי שגיאה לדוג' אם כתבתי שעתיים ולא ציינתי בקובץ, עד היום הייתי מאחר באחת השורות את הסיום בשעתיים וכן היה מחשב עוד שעתיים כעת כשאני עושה שינוי באחת המשבצות ומאשר (אנטר) הוא משתבש, ואני רואה שזה גם בקובץ המקורי יש לאי מי פיתרון? מצו"ב תמונה: [image: image.png]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 11:48 תודה רבה!

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 12:34 נעול ב-יום שישי, 8 בדצמבר 2023 בשעה 03:06:27 UTC+2, אליעזר סילבר כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2023 18:55 נכון! אין לי מילים

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 07:57 מלשון עבודה, כלומר שלצורך הכשרתו לקלף, הוא זקוק לעבודה מסויימת (לא יודע אם זה אמת) מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 08:30 גם אותי. תודה רבה מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 11:53 אין קשר מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 14:39 מענין לענין, אני רוצה לסמן סימנים בוורד, שיוסיף אוטומטית אות לפני כותרת. זה אני יודע איך לעשות. אך שכחתי איך מוסיפים גם את המילה 'סימן' לפני כן כך שיכתוב סימן א - בענין.... סימן ב - בענין.... ? יישר כח --

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 16:14 ברנו, עיר בצ'כיה. מעתיק מהמכלול: ברנו קפיצה לניווט https://www.hamichlol.org.il/ברנו#mw-headקפיצה לחיפוש https://www.hamichlol.org.il/ברנו#searchInput ברנוBrno [image: Brno view.jpg] https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Brno_view.jpg מדינה https://www.hamichlol.org.il/מדינה [image: צ'כיה] https://www.hamichlol.org.il/צ'כיה צ'כיה https://www.hamichlol.org.il/צ'כיה ראש העיר מרקטה וונקובה (המפלגה ODS; משנת 2018) תאריך ייסוד בשנת 1243 https://www.hamichlol.org.il/1243 שטח https://www.hamichlol.org.il/שטח 230.20 קמ"ר https://www.hamichlol.org.il/קילומטר_רבוע גובה https://www.hamichlol.org.il/גובה_פני_הים 237 מטרים אוכלוסייה https://www.hamichlol.org.il/אוכלוסייה ‑ במטרופולין https://www.hamichlol.org.il/מטרופולין 729,510 (2007) קואורדינטות https://www.hamichlol.org.il/קואורדינטות_גאוגרפיות 49°12′N 16°37′E https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=ברנו&language=he&params=49_12_N_16_37_E_type:city אזור זמן https://www.hamichlol.org.il/אזור_זמן UTC https://www.hamichlol.org.il/זמן_אוניברסלי_מתואם +1 Brno http://www.brno.cz/index.php?lan=en [image: Czech Republic adm location map.svg] https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Czech_Republic_adm_location_map.svg [image: פראג] פראג https://www.hamichlol.org.il/פראג [image: צ'סקה] צ'סקה https://www.hamichlol.org.il/צ'סקה_בודייוביצה [image: פלזן] פלזן https://www.hamichlol.org.il/פלזן [image: קרלובי/וארי] קרלובי https://www.hamichlol.org.il/קרלובי_וארי וארי https://www.hamichlol.org.il/קרלובי_וארי [image: אוסטי] אוסטי https://www.hamichlol.org.il/אוסטי_נד_לבם [image: ליברץ] ליברץ https://www.hamichlol.org.il/ליברץ [image: פרדוביצה] פרדוביצה https://www.hamichlol.org.il/פרדוביצה [image: אולומואוץ] אולומואוץ https://www.hamichlol.org.il/אולומואוץ [image: אוסטרבה] אוסטרבה https://www.hamichlol.org.il/אוסטרבה [image: זלין] זלין https://www.hamichlol.org.il/זלין [image: ייהלבה] ייהלבה https://www.hamichlol.org.il/ייהלבה פולין https://www.hamichlol.org.il/פולין סלובקיה https://www.hamichlol.org.il/סלובקיה אוסטריה https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה גרמניה https://www.hamichlol.org.il/גרמניה [image: ברנו] ברנו (למפת צ'כיה מוגדלת) https://www.hamichlol.org.il/ברנו# https://www.hamichlol.org.il/ברנו# https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Brno_Willenberg_1593.jpg https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Brno_Willenberg_1593.jpg מראה העיר בשנת 1593 ברנו (בצ'כית https://www.hamichlol.org.il/צ'כית: Brno https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/3/3d/Cs-Brno.ogg ( מידע https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Cs-Brno.ogg • עזרה https://www.hamichlol.org.il/עזרה:מדיה ), בגרמנית https://www.hamichlol.org.il/גרמנית: Brünn, נכתב גם ברין או ברונא) היא בירת מוראביה https://www.hamichlol.org.il/מוראביה והעיר השנייה בגודלה בצ'כיה https://www.hamichlol.org.il/צ'כיה. תוכן עניינים 1 אטימולוגיה https://www.hamichlol.org.il/ברנו#אטימולוגיה 2 גאוגרפיה https://www.hamichlol.org.il/ברנו#גאוגרפיה 3 היסטוריה https://www.hamichlol.org.il/ברנו#היסטוריה 4 ברנו היום https://www.hamichlol.org.il/ברנו#ברנו_היום 5 יהודים https://www.hamichlol.org.il/ברנו#יהודים 6 אתרים https://www.hamichlol.org.il/ברנו#אתרים 7 ערים תאומות https://www.hamichlol.org.il/ברנו#ערים_תאומות 8 קישורים חיצוניים https://www.hamichlol.org.il/ברנו#קישורים_חיצוניים אטימולוגיה מקור שמה של העיר אינו ברור, וההסבר הסביר ביותר הוא שמקורו בשפה סלאבית עתיקה https://www.hamichlol.org.il/שפות_סלאביות בה brnie משמעותו בוץ או brniti שמשמעותו מגן או מבצר. יש הסוברים כי מקור השם במילה "הר" בשפה קלטית https://www.hamichlol.org.il/שפה_קלטית שפה ששלטה באזור לפני השתלטות הסלאבים. גאוגרפיה ברנו שוכנת בדרום-מזרח המדינה, בחיבור הנהרות סביטבה https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סביטבה&action=edit&redlink=1 וסוורטקה https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סוורטקה&action=edit&redlink=1. היא הבירה הפוליטית והתרבותית של אזור דרום מוראביה https://www.hamichlol.org.il/מוראביה ומשמשת כמרכז של מוראביה בכלל. העיר ממוקמת בחיבור הדרכים בין הציוויליזציות בדרום אירופה https://www.hamichlol.org.il/דרום_אירופה לצפונה. עקב מיקומה בין ההרים לבין המישור היא נהנית מאקלים נוח ומתון. היסטוריה ברנו הוכרה כעיר על ידי ואצלב הראשון https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ואצלב_הראשון&action=edit&redlink=1 מלך בוהמיה https://www.hamichlol.org.il/בוהמיה בשנת 1243 https://www.hamichlol.org.il/1243, אולם האזור יושב כבר במאה ה-5 לספירה https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-5. החל מהמאה ה-11 https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-11 שימשה העיר כמקום מושבה של שושלת פשֵימִסל ששלטה בבוהמיה ובאזורים בפולין https://www.hamichlol.org.il/פולין. במאה ה-14 העיר שימשה אחד המרכזים בהם נפגשה האספה המוראבית, כאשר העיר אולומוץ https://www.hamichlol.org.il/אולומוץ משמשת כמרכז השני. במהלך מלחמת שלושים השנים https://www.hamichlol.org.il/מלחמת_שלושים_השנים, בשנים 1643 ו-1645, הייתה ברנו העיר היחידה שהצליחה לעמוד בפני המצור https://www.hamichlol.org.il/מצור השוודי https://www.hamichlol.org.il/שוודיה, מה שאיפשר לאימפריה האוסטרו-הונגרית https://www.hamichlol.org.il/האימפריה_האוסטרו_הונגרית לשקם את צבאה ולעמוד בלחץ ההתקפות השוודי. כאות הוקרה לעמידתה האיתנה, זכתה העיר להטבות מיוחדות במעמדה כעיר והוקם בה מבצר ברוקי. בשנת 1742 ניסו הפרוסים https://www.hamichlol.org.il/פרוסיה לכבוש את העיר ללא הצלחה, ובשנת 1777 הוקמה בה בישופות https://www.hamichlol.org.il/בישופות. במאה ה-18, בעקבות התפתחות התעשייה והמסחר, גדלה העיר מאוד והפכה לאחד מהמרכזים התעשייתיים המרכזיים במוראביה https://www.hamichlol.org.il/מוראביה. לא רחוק מהעיר נערך ב-1805 קרב הכרעה חשוב במלחמת הקואליציה האנטי צרפתית השלישית https://www.hamichlol.org.il/הקואליציה_האנטי_צרפתית_השלישית הידוע בשם קרב אוסטרליץ https://www.hamichlol.org.il/קרב_אוסטרליץ . בשנת 1839 מסילת הרכבת הראשונה הגיעה לעיר, בשנת 1847 החלה הארה באמצעות גז ובשנת 1869 נבנתה מערכת הטראם https://www.hamichlol.org.il/טראם הראשונה בעיר. עקב הגידול המהיר נהרסו הביצורים של העיר והמבצר המרכזי הפך בית כלא https://www.hamichlol.org.il/בית_כלא של האימפריה האוסטרו-הונגרית https://www.hamichlol.org.il/האימפריה_האוסטרו-הונגרית, הן לפושעים פליליים והן לפושעים פוליטיים. בתקופת הרפובליקה הצ'כו-סלובקית הראשונה (1919-1938) נמשך הפיתוח ובעיר הוקמה אוניברסיטה https://www.hamichlol.org.il/אוניברסיטה על שמו של טומאש מסריק https://www.hamichlol.org.il/טומאש_מסריק (1919), בה הוקם הצבא הצ'כי (1919) וכן הוקמו בה גני ירידים בשנת 1928. העיר הפכה לא רק מרכז תעשייתי כי אם גם מרכז תרבותי ורוחני. בתקופת מלחמת העולם השנייה https://www.hamichlol.org.il/מלחמת_העולם_השנייה הייתה העיר תחת שלטון נאצי https://www.hamichlol.org.il/נאצי. יהודי העיר גורשו ברובם הגדול לטרזין https://www.hamichlol.org.il/טרזין, בית הכנסת הגדול בברנו https://www.hamichlol.org.il/בית_הכנסת_הגדול_בברנו נשרף ונהרס, וגם רבים מתושביה הצ'כים של העיר הוצאו להורג. לאחר המלחמה גורשו כ-40,000 מן התושבים ממוצא גרמני https://www.hamichlol.org.il/גרמני לאוסטריה https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה. זמן קצר לאחר המלחמה הפכה העיר קומוניסטית https://www.hamichlol.org.il/קומוניזם עם המהפכה הקומוניסטית https://www.hamichlol.org.il/המהפכה_הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה https://www.hamichlol.org.il/צ'כוסלובקיה (1948) שהסתיימה במהפכת הקטיפה https://www.hamichlol.org.il/מהפכת_הקטיפה בשנת 1989. ברנו היום https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Aerial_view_of_brno_from_airplane.JPG https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Aerial_view_of_brno_from_airplane.JPG תמונה אווירית של ברנו בשנת 1993 לאחר הפיצול מסלובקיה https://www.hamichlol.org.il/סלובקיה הוקמו או הועברו לעיר, בית המשפט החוקתי הצ'כי, בית המשפט העליון של צ'כיה וכן לשכת התובע הכללי. בעיר מספר מוסדות אקדמאיים, הבולט שבהם הוא אוניברסיטת מסריק שהיא השנייה בגודלה בצ'כיה. לעיר היסטוריה ארוכה במרוצי מכוניות https://www.hamichlol.org.il/מרוץ_מכוניות ואופנועים https://www.hamichlol.org.il/מרוץ_אופנועים כבר משנות ה-30 של המאה ה-20 https://www.hamichlol.org.il/שנות_ה-30_של_המאה_ה-20 עת הוקם בסמוך לעיר מסלול מרוצים. לאחר הפסקה של שנים רבות, המסלול נבנה מחדש בשנת 1987 https://www.hamichlol.org.il/1987 והחל לארח מרוצים בינלאומיים כשגולת הכותרת היא מרוצי אופנועי גרנד פרי https://www.hamichlol.org.il/מרוצי_אופנועי_גרנד_פרי . יהודים העדות הראשונה על יהודים באזור היא משנת 1253 https://www.hamichlol.org.il/1253 מתקופת אוטקר השני https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוטקר_השני&action=edit&redlink=1 משושלת פשמישל https://www.hamichlol.org.il/פשמישל, שבה היהודים זכו להגנה של המונרך והיו ואסלים של הכתר. כואסלים זכו היהודים מצד אחד להגנה ומצד שני נאלצו לשלם מיסים גבוהים. כך, בשנת 1333 ציווה המלך יוהאן מלוקסמבורג https://www.hamichlol.org.il/יוהאן_מלוקסמבורג כי היהודים ישלמו 25% מהוצאות הבניה של חומת העיר והחפיר https://www.hamichlol.org.il/חפיר[1] http://www.zob.cz//?q=cs/. על פי הערכה התגוררה בעיר קהילה של כ- 1,000 יהודים באותה תקופה (על פי כמות המיסים ששולמה). מרבית היהודים עסקו במסחר של עורות וצמר, אף על פי שהותר להם להיות אופים נגרים וחייטים. חלק מהיהודים היו מלווים בריבית https://www.hamichlol.org.il/מלווה_בריבית אך הם לא הורשו להתגורר מחוץ לתחום הגטו https://www.hamichlol.org.il/גטו, ולהחזיק באדמות במקרה ומלווה לא שילם את חובו. בתקופת המגפה השחורה https://www.hamichlol.org.il/המגפה_השחורה ברנו הייתה אחת הערים היחידות שהסכימה לקבל יהודים מגורשים ולכן העיר ידעה באותה תקופה גלי הגירה של יהודים. הקהילה היהודית בברנו ידעה אבדות כבדות בתקופת המלחמות ההוסיטיות https://www.hamichlol.org.il/התנועה_ההוסיטית (1420-1434 לערך), במיוחד מידי כוחות האימפריה הרומית ה"קדושה" https://www.hamichlol.org.il/האימפריה_הרומית_ה"קדושה". אחת הדמויות הבולטות בקהילה היהודית של ברנו במחצית המאה ה-15 https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-15 היא זו של הרב ישראל ברונא https://www.hamichlol.org.il/ישראל_ברונא (1400-1480), אחד הפוסקים הבולטים בדורו, אשר שימש כרב הקהילה עד לגירוש יהודי העיר בשנת 1454. לאחר גירושם, לא קמה קהילה יהודית בברנו עד למחצית המאה ה-19 ונקנסו בקנסות כבדים כל אימת שנכנסו אל בין חומות העיר. לאורך תקופה זו קיימו היהודים עסקים רבים בעיר ברנו, אולם לא התגוררו בה. בשנת 1772 עבר אליה מנהיג התנועה הפרנקיסטית יעקב פרנק https://www.hamichlol.org.il/יעקב_פרנק לאחר ששוחרר ממעצרו במבצר צ‘נסטוחובה על ידי הרוסים. פרנק שהה בעיר 13 שנים, כשהוא מנהל משטר צבאי https://www.hamichlol.org.il/משטר_צבאי למחצה בקרב קהילתו, הכולל לבישת מדים ואימונים קבועים, מנבא על מהפכה עולמית העומדת לפרוץ, אשר נהרות הדם שתביא יפילו את הכנסייה הקתולית שבגדה בו, ושבסופה יכבוש צבא המאמינים מדינה משלו בפולין. https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Bundesarchiv_Bild_183-2004-0813-500,_Deutsche_Truppen_in_Brünn.jpg https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Bundesarchiv_Bild_183-2004-0813-500,_Deutsche_Truppen_in_Brünn.jpg הנאצים נכנסים לברנו, מרץ 1939 https://www.hamichlol.org.il/1939 רק לאחר אביב העמים https://www.hamichlol.org.il/אביב_העמים בשנת 1848 הוסרו ההגבלות על מגורי יהודים בעיר והקהילה היהודית במקום שבה והתחדשה. כבר בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-19 https://www.hamichlol.org.il/שנות_ה-50_של_המאה_ה-19 נרכשה חלקת אדמה לבית קברות יהודי https://www.hamichlol.org.il/בית_קברות_יהודי ובשנת 1853 החלה בניית בית כנסת חדש לקהילה. בשנת 1857 מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-2,230 נפש מתוך 59,819 תושבי העיר. בשנת 1861 נפתח בית ספר יהודי בעיר. בעת מלחמת העולם הראשונה https://www.hamichlol.org.il/מלחמת_העולם_הראשונה הגרו לברנו אלפי פליטים יהודים מגליציה https://www.hamichlol.org.il/גליציה. בין שתי מלחמות העולם שגשגה הקהילה היהודית בעיר ואף קם בה מרכז ספורט יהודי "מכבי". בשנת 1938 הגיע מספר יהודי העיר לכ-12,000 תושבים. בתקופת השואה שמשה ברנו מרכז לפליטים מצ'כוסלובקיה אך מרבית היהודים גורשו למחנה הריכוז טרזין https://www.hamichlol.org.il/טרזין בשנים 1941-1942. בתחילת המאה ה-21 קיימת בברנו קהילה יהודית פעילה המונה כ-300 יהודים. בין הדמויות הבולטות אשר יצאו מן הקהילה היהודית בעיר, מעת חידושה במחצית המאה ה-19, נמנים: הפילוסוף תאודור גומפרץ https://www.hamichlol.org.il/תאודור_גומפרץ (1832-1912), אדולף סטראנסקי https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אדולף_סטראנסקי&action=edit&redlink=1 (Adolf Stránský) (1855-1931), המלחין פאבל האס https://www.hamichlol.org.il/פאבל_האס (1899-1944) ואחיו השחקן הוגו האס https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הוגו_האס&action=edit&redlink=1 (1901-1968), הצייר אוטו אונגר https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוטו_אונגר&action=edit&redlink=1 (1901-1945), הצייר לודוויג בלום https://www.hamichlol.org.il/לודוויג_בלום (1891-1971) זוכה אות יקיר ירושלים https://www.hamichlol.org.il/יקיר_ירושלים, השחקן גדעון זינגר https://www.hamichlol.org.il/גדעון_זינגר, ההיסטוריון הוגו גולד https://www.hamichlol.org.il/הוגו_גולד (1895-1968), ולודוויג צ'ך https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לודוויג_צ'ך&action=edit&redlink=1 (1870-1942) אשר שימש כשר בממשלת צ'כוסלובקיה בתקופה הרפובליקה הראשונה. אתרים המוזיאון של גרגור מנדל https://www.hamichlol.org.il/גרגור_מנדל, המוזיאון שוכן במנזר עתיק בו עבד ופיתח מנדל את הגנטיקה https://www.hamichlol.org.il/גנטיקה. וילה טוגנדהאט https://www.hamichlol.org.il/וילה_טוגנדהאט (Villa Tugendhat) - נחשבת אחת הדוגמאות היפות לאדריכלות המודרנית, נבנתה על ידי האדריכל הגרמני לודוויג מיס ואן דר-רוהה https://www.hamichlol.org.il/לודוויג_מיס_ואן_דר-רוהה בשביל משפחה יהודית עשירה בשם זה בשנת 1930 https://www.hamichlol.org.il/1930, המשפחה ברחה לוונצואלה https://www.hamichlol.org.il/ונצואלה בשנת 1938 https://www.hamichlol.org.il/1938 עם עליית הנאצים לשלטון. הווילה הוכרה בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית https://www.hamichlol.org.il/אתר_מורשת_עולמית על ידי אונסק"ו https://www.hamichlol.org.il/אונסק"ו. טירת שפִילבֶּרק (Špilberk) - טירה בסגנון בארוק https://www.hamichlol.org.il/בארוק ששמשה שנים רבות המבצר המגן של העיר ומקום מושבם של מלכים ומרגרייבים משושלות פשֵימִסל ו לוקסמבורג https://www.hamichlol.org.il/בית_לוקסמבורג. מאוחר יותר הפכה הטירה לבית כלא. ערים תאומות [image: אנגליה] https://www.hamichlol.org.il/אנגליה לידס https://www.hamichlol.org.il/לידס, אנגליה https://www.hamichlol.org.il/אנגליה [image: ארצות הברית] https://www.hamichlol.org.il/ארצות_הברית דאלאס https://www.hamichlol.org.il/דאלאס, ארצות הברית https://www.hamichlol.org.il/ארצות_הברית [image: צרפת] https://www.hamichlol.org.il/צרפת רן https://www.hamichlol.org.il/רן_(עיר), צרפת https://www.hamichlol.org.il/צרפת [image: הולנד] https://www.hamichlol.org.il/הולנד אוטרכט https://www.hamichlol.org.il/אוטרכט, הולנד https://www.hamichlol.org.il/הולנד [image: אוסטריה] https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה סנקט פלטן https://www.hamichlol.org.il/סנקט_פלטן , אוסטריה https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה [image: גרמניה] https://www.hamichlol.org.il/גרמניה שטוטגרט https://www.hamichlol.org.il/שטוטגרט , גרמניה https://www.hamichlol.org.il/גרמניה [image: אוסטריה] https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה וינה https://www.hamichlol.org.il/וינה, אוסטריה https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה https://www.hamichlol.org.il/קרן_ויקימדיה Brno http://www.brno.cz/index.php?lan=en – האתר הרשמי של העיר Brno http://www.discoverczech.com/brno/index.php4 – עובדות בסיסיות, אתרים ומלונות אוניברסיטת מסריק http://www.muni.cz/to.en/ (באנגלית) מאמר על יהדות ברנו https://web.archive.org/web/20070927132500/http://www.zob.cz/historie_en.html (באנגלית) מאמר נוסף על יהדות ברנו http://www.centropa.org/index.php?page=rdetails&rtype=report&id=21 ( אורכב https://web.archive.org/web/20160304030013/http://www.centropa.org/index.php?page=rdetails&rtype=report&id=21 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine https://www.hamichlol.org.il/Wayback_Machine) מבוא לתולדות הקהילה היהודית בברנו http://www.jewish-heritage.org.il/subcontentpage.aspx?id=153 מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 17:36 כתוספת לברי הרב קאהן יעויין עוד בספר חסידים אות תתשמג [מהדורת הר"ר מרגליות] מש"כ דיש נכרים שמוצאים אותם שלמים לאחר כמה שנים והוי לרעתם ומשום דנידונים עם הגוף וכדוגמת "אחר" וכן יש נרצחים שגופם שלם ומשום דלא עשו נקמה מן הרוצח ובבחינת "קול דמי אחיך צועקים" [כבר דובר בפורום זה אם אלו הנרצחים בפרעות ובפיגועים רח"ל, הם בבחינת הרוגי לוד או דהם בבחינת מת שלא ברשעתו וכדברי הגמ' בסנהדרין]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 21:17 נפלא ביותר. פורה ומפרה! מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 23:09 שים לב, שלא מדובר על דת ספציפית, אלא על המושג בכללו, כשם שגרפולוגיה, כדוגמא, חוקרת את הכתב כולו. בנוסף שים לב, שבד"כ אין מדובר טקסי הדת אלא באמונתה, ורבות ידובר בה בעצם האלוקות (כלפי האדם - בניגוד לתאוסופיה). ב-יום ראשון, 10 בדצמבר 2023 בשעה 15:39:52 UTC+2, אברהם לייב ווילחוביצער כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 23:10 הכוונה שדשו בזה בעבר כאן בקבוצה

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 23:53 מה שהובא בשם הרב דינר, זה חינוך מפורש מצוה לה, וז"ל: ספר החינוך פרשת יתרו מצוה לה משרשי מצוה זו, כדי שיתיישב העולם כאשר חפץ השם, והשם ברוך הוא רצה שיהיו כל עניני עולמו עושין פירותיהן כל אחד ואחד למינהו ולא שיתערבו מין במין אחר, וכן רצה שיהיה זרע האנשים ידוע של מי הוא ולא יתערבו זה עם זה. ועוד ימצאו כמה הפסדין בניאוף שתהיה סיבה לבטל כמה ממצוות האל עלינו, שצונו בכבוד האבות ולא יוכרו לבנים עם הניאוף. ועוד יהיה כשלון במה שנצטוינו גם כן לא לבוא על האחות ועל הרבה נשים, והכל יעקר בסיבת הניאוף, שלא יכירו בני אדם קרובותיהן, מלבד שיש בענין הניאוף עם אשת איש צד גזל שהוא דבר ברור שהשכל מרחיקו, גם כי הוא סיבה לאיבוד נפשות, כי ידוע הדבר בטבע בני איש שמקנאים על ניאוף בת זוגם עם אחרים, ויורדין עם הנואף עד לחייו, וכמה תקלות מלבד אלה.

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2023 00:46 אתה צריך להגדיר עם איזו תוכנה אתה עובד כדי שיסבירו לך מה לעשות . לכל תוכנה יש ממשק אחר ופעולות אחרות לאותו עניין

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2023 09:08 גם: [email protected] תודה רבה ב-יום שני, 11 בדצמבר 2023 בשעה 09:06:34 UTC+2, שמואל בלויא כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2023 09:51 ודאי שבגלל "בקלות" כשם שהוא מציע בפתיחת קובץ חדש מאת: [email protected]