אם ריקבון שולט בנהרגים על קידוש ה'

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 16:08

היכן קבעו חז"ל שלא שולטת רימה בהרוגי מלכות????
צריך לשאול את ראה"מ שמיר....
כל האנשים שהוזכרו במאמר הנ"ל פסולים לעדות, ותימה על מי שמתייחס לדבריהם.

[מ פ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 12:16

לגבי חוני המעגל:

בשנת תשכ"ב (1962) יצאו מירושלים קבוצת "חלקת מחוקק" ובהם רבי שבתאי יודלביץ,
רבי שמעון אייזנבך, רבי שלום גפנר ביחד עם הרב זנוויל כהנא מנכ"ל משרד הדתות,
שלאחר מחקר מעמיק כולל התייעצות עם גדולי מקובלי דורם, הגיעו למסקנה היכן
המיקום המדויק של מערת חוני המעגל בחצור הגלילית.

המערה הייתה קטנה והם החליטו להרחיב אותה כלפי התקרה, הפועלים שהיו עצלים
החליטו לא לעבוד קשה וחפרו כלפי מטה, והנה חשפו בטעות את רגלו של חוני המעגל
מהשוק ולמטה. הרגל היתה שלמה עם בשר ועור כצבע לבן של גרעיני הרימון, וכך מתאר
הרב גרשון קופמן מירושלים שהיה במקום: "ובו ברגע שנחשפה השוק, המערה הוארה
באור אדמדם כעין שקיעת השמש", ועד שלא כיסו הרגל המשיך האור להאיר.

בספר 'רפאים יקומו' המספר את הסיפור נכתב שחברי המשלחת התרגשו והתעלפו: "למרות
שאנחנו צ'אלמרים לא מתרגשים...". בהמשך הסיפור נכתב: "ליד חוני המעגל מצאנו
שלד של ילד קטן, לא ידענו האם הוא שייך לחוני המעגל או מתקופה מאוחרת יותר".

סיפור מרעיש זה הובא בספר 'רפאים יקומו' בהסכמתם הנלהבת של מרנן הגר"י
אדלשטיין והגר"א גניחובסקי זצ"ל.

מעשה זה של רגלו של חוני שהבהיקה את המערה וריגשה את הצ'למארים שאחד מהם התעלף
בתחילה נשמעת מעט תמוהה, אך בחודש אייר תשע"ב, פגש הרב שורץ מחבר 'רפאים
יקומו' את ר' אברהם ביטון מרחוב ר"ע בני ברק, שהעיד בפניו שהוא זוכר מהתקופה
בה התגורר בחצור הגלילית, שאכן המערה הורחבה בשנת תשכ"ב ע"י המועצה הדתית,
והפועלים שנטלו חלק בחפירות המערה סיפרו לאנשי המקום אודות המחזה המבהיל לו
היו עדים, הפועלים סיפרו לציבור הרחב על האורות האדומים שהאירו את חלל המערה
מרגלו הקדושה של חוני המעגל, והציבור נרעש לגודל קדושת רבתינו תנאים קדושים.

עדותם של הפועלים תמוהה במקצת, שהרי מדוע שאנשים פשוטים יזכו לראות אורות
קדושים מרגלו של חוני?

לכן הרב שורץ, טרם עליית ספרו על מכבש הדפוס עלה למעונו של שר התורה הגר"ח
קיינבסקי ושאלו: "האם שייך באנשים בדורינו שראו עמודא דנהורא"? וענה "כן,
להראות לנו מקצת מגדולתם של הראשונים".

--

בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
https://nedar.im/FcCh

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 12:58

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק א הלכה ה

בראשונה היו קוברין אותן במהמורות נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן ברזים

----- Original Message -----
From: מאיר פישהוף
To: הבית לעורך התורני
Sent: Friday, December 08, 2023 12:16 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] אם ריקבון שולט בנהרגים על קידוש ה'

לגבי חוני המעגל:

בשנת תשכ"ב (1962) יצאו מירושלים קבוצת "חלקת מחוקק" ובהם רבי שבתאי יודלביץ, רבי שמעון אייזנבך, רבי שלום גפנר ביחד עם הרב זנוויל כהנא מנכ"ל משרד הדתות, שלאחר מחקר מעמיק כולל התייעצות עם גדולי מקובלי דורם, הגיעו למסקנה היכן המיקום המדויק של מערת חוני המעגל בחצור הגלילית.

המערה הייתה קטנה והם החליטו להרחיב אותה כלפי התקרה, הפועלים שהיו עצלים החליטו לא לעבוד קשה וחפרו כלפי מטה, והנה חשפו בטעות את רגלו של חוני המעגל מהשוק ולמטה. הרגל היתה שלמה עם בשר ועור כצבע לבן של גרעיני הרימון, וכך מתאר הרב גרשון קופמן מירושלים שהיה במקום: "ובו ברגע שנחשפה השוק, המערה הוארה באור אדמדם כעין שקיעת השמש", ועד שלא כיסו הרגל המשיך האור להאיר.

בספר 'רפאים יקומו' המספר את הסיפור נכתב שחברי המשלחת התרגשו והתעלפו: "למרות שאנחנו צ'אלמרים לא מתרגשים...". בהמשך הסיפור נכתב: "ליד חוני המעגל מצאנו שלד של ילד קטן, לא ידענו האם הוא שייך לחוני המעגל או מתקופה מאוחרת יותר".

סיפור מרעיש זה הובא בספר 'רפאים יקומו' בהסכמתם הנלהבת של מרנן הגר"י אדלשטיין והגר"א גניחובסקי זצ"ל.

מעשה זה של רגלו של חוני שהבהיקה את המערה וריגשה את הצ'למארים שאחד מהם התעלף בתחילה נשמעת מעט תמוהה, אך בחודש אייר תשע"ב, פגש הרב שורץ מחבר 'רפאים יקומו' את ר' אברהם ביטון מרחוב ר"ע בני ברק, שהעיד בפניו שהוא זוכר מהתקופה בה התגורר בחצור הגלילית, שאכן המערה הורחבה בשנת תשכ"ב ע"י המועצה הדתית, והפועלים שנטלו חלק בחפירות המערה סיפרו לאנשי המקום אודות המחזה המבהיל לו היו עדים, הפועלים סיפרו לציבור הרחב על האורות האדומים שהאירו את חלל המערה מרגלו הקדושה של חוני המעגל, והציבור נרעש לגודל קדושת רבתינו תנאים קדושים.

עדותם של הפועלים תמוהה במקצת, שהרי מדוע שאנשים פשוטים יזכו לראות אורות קדושים מרגלו של חוני?

לכן הרב שורץ, טרם עליית ספרו על מכבש הדפוס עלה למעונו של שר התורה הגר"ח קיינבסקי ושאלו: "האם שייך באנשים בדורינו שראו עמודא דנהורא"? וענה "כן, להראות לנו מקצת מגדולתם של הראשונים".

היכן קבעו חז"ל שלא שולטת רימה בהרוגי מלכות????
צריך לשאול את ראה"מ שמיר....
כל האנשים שהוזכרו במאמר הנ"ל פסולים לעדות, ותימה על מי שמתייחס לדבריהם.

  שלושת החטופים לא היו נראים צעירים ויפים כפי שהיו ההרוגים שהזכיר הרב פישהוף, אם כי, אכן לא שלטה בהם רימה.

    שמעתי (יותר מפעם אחת ויותר ממקור אחד, וכמדומה אפילו מאימו של שאער שסיפרה בקולה) ששלושת הנערים הי''ד שנחטפו ונרצחו והוחבאו באדמה למשך כ 3 שבועות (אאל"ט, אולי יותר ?) נמצאו שלמים ושמורים אח''כ

      עוד הרבה צדיקים זיע"א:
      https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=15144&sid=d83d6378b7080fbb8055f459db1e5c81

        בקיץ תשע"ד, עת נמצאו גופות שלושת הנערים החטופים - נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגיל-עד שאער הי"ד, פורסם כך:

        הרב יעקב רוז'ה, יו"ר ועד רבני זק"א וחבר מועצת הרבנות הראשית, המשמש כרב המכון הפתולוגי במכון לרפואה משפטית באבו כביר, סיפר כי לראשונה בחייו, נתקל בגופות ששכבו בשדה במזג אוויר חם ולא נמצאו תולעים על גופם.

        "אני מעיד כי בשלושת הקדושים לא שלטה רימה ותולעה", אומר הרב רוז'ה, "מעבר לפגיעות הירי לא היו כל סימני התעללות או פגיעה".

          מדי שנה בשנה, בח' בניסן - מתקיים טקס זיכרון מיוחד בחלקת עולי הגרדום, עבור אליהו חכים ואליהו בית צורי - שמסרו נפשם והועלו לגרדום על ידי הבריטים, בעת שלטונם בארץ.

          השניים הוצאו להורג לאחר שהואשמו בהתנקשות בחייו של הלורד מוין, שהיה "הסמל שבסמל של האנטישמיות".

          אותו לורד מוין היה יכול להציל מיליון יהודים בשואה, אך כשהציעו לו הגרמנים לקנות את אותם יהודים בכסף - שאל "מה אעשה עם מיליון יהודים", ובכך חרץ את דינם למות במשרפות.

          בראיון עם אחד מלוחמי הלח"י סיפר על הנס הגדול שראה במו עיניו, כאשר גופותיהם של שני הלוחמים הועלו ארצה בשנת 1975, במסגרת עסקת חילופי שבויים בין ישראל למצרים.

          העלאת הגופות הייתה 30 שנה לאחר שהלוחמים הועלו על הגרדום, אך כאשר נפתחו הארונות שלהם - שמיר וכהן נכחו במרחק של כמה עשרות מטרים מהם, וראו במו עיניהם כי הגופות נותרו שלמות וללא רימה.

          "הלכתי אחריו במרחק מסוים, לא נתנו לנו להתקרב יחד איתו", שחזר את הרגעים המיוחדים ההם. "הארונות הונחו על הקרקע עם משמר חיילים. הוא הגיע לגופות, והחל טקס פתיחת הארונות. זה היה רגע מצמרר. אף אחד לא ידע מה נמצא בתוך הארונות. זה היה מצמרר לעילא ולעילא, כי כשהורידו את הכסות מהפנים התברר שמשקיפים אלינו שני אנשים צעירים ויפים ללא קמט בפניהם - כאילו נולדו מחדש".

          בנקודה זו תיאר את הבעת פניו של ראש הממשלה שמיר, כמי שקפאו שד. "כל מי שצפה במחזה לא יכל שלא להיזכר בקביעה של חז"ל, על כך שאין הרימה שולטת בגופם של הרוגי מלכות", אמר.

          כמה עובדות מרתקות נוספות בנושא, שאולי לא ידעתם

          מי הם אלו שנקראים הרוגי מלכות?

          בגמרא מובא שיוסף בנו של ר' יהושע חלה ומת, וחזר לחיים. כשחזר, שאלו אותו מה ראה וכו', ובין הדברים שאמר היה 'ושמעתי שהיו אומרים - הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן'. ושואלת הגמרא: מי הם אלו שנקראים הרוגי מלכות, אם נאמר שזה נאמר על רבי עקיבא וחבריו פשיטא, כי בלאו הכי מקומם גבוה מאוד. ומיישבת הגמרא 'אלא הרוגי לוד' ופירש רש"י שמדובר באנשים שלא היה בהם שום זכות מלבד הזכות הזו, שנהרגו על קידוש השם.

          מי היו הרוגי לוד, ומדוע דווקא הם זכו להיקרא 'הרוגי מלכות'?

          שמם של הרוגי לוד היה 'פפוס ולוליינוס' -שמות מתייוונים לחלוטין (אם כי היו צדיקים), ומכאן  שלא הייתה להם שום זכות נוספת מלבד שחירפו נפשם למען עם ישראל.

          האם בימינו ידוע על מקרים נוספים זהים?

          אכן, כמה וכמה מקרים כאלה התגלו מאז, אחד מהם הוא המקרה של החייל נדיב מרדכי ז"ל הי"ד - שנהרג במלחמת יום כיפור. עקבותיו נעלמו ונמצאו רק לאחר 30 שנה, ויודעי דבר מעידים כי גם בגופתו לא נראתה רימה.

          מיהם הצדיקים שעליהם נתכוונה הגמרא במסכת דרך ארץ א' יז', ש"שבעה שכבו בכבדו של עולם, ולא שלטה בהם רימה'"?

          האבות הקדושים - אברהם, יצחק ויעקב. משה רבנו, אהרון הכהן, מרים הנביאה, ובנימין בן יעקב. ויש אומרים שגם דוד המלך.

            סיפורים מהימנים? היכן?
            ב"ב יז א שבכולם שולטת רימה (א"כ עיין תוס' שיתכן והגוף נשאר שלם).
            עיכול הבשר הוא תועלת למת.

            ב-יום רביעי, 6 בדצמבר 2023 בשעה 22:35:56 UTC+2, א. י. כהן כתב/ה:

              עי' רשב"ם ב"ב נח. שהקשה איך האבות הקדושים עדיין גופם קיים כמבואר בגמ' שם, והרי כתוב 'ואל עפר תשוב', ותי' ההוא שעה אחת קודם תחיית המתים, ובעצם זו גמ' מפורשת בשבת קמז:

                תמוה

                  איני יודע אבל בלי קשר לנהרגים על קידוש ה' יש הרבה סיפורים מהימנים על אנשים קדושים שגופם נשאר שלם עשרות או מאות שנים אחר פטירתם, יותר מדי סיפורים כאלו שקשה להכחישם
                  ושמעתי ממי שהיה נוכח בשעת המעשה (או שהיה חי אז) על אותה אשה שהיתה עיוורת כל ימיה והעלו את עצמותיה לא"י אחרי 90 שנה מיום קבורתה והיתה שלימה, והחזו"א ציווה להעבירה ברחוב הראשי ביפו למען יראו כי רקב עצמות קנאה
                  אבל נידון זה אינו נוגע במישרין לנושא השאלה.

                    לא יודע,
                    אבל מקורות שונים וקרובים תמצא במאמר באור ישראל בשם "עצם התחיה ששמו לוז".
                    תעשה חיפוש בבר אילן "עצם התחיה" ותגיע לזה.

                    אגב, הגוף של כולם יתכלה, אין אפשרות שלא, וזה גם קללה לאדם שהגוף שלו לא יתכלה (כי צריך לקבל גוף חדש מזוכך יותר, כמוש"כ רמח"ל בדרך ה' ועוד),
                    אלא הנידון הוא האם יתכלה בצורה של פירוק הגוף כעין התפוררות, או שיהיה בו רקבון ותולעים וכו',
                    שו"ר שהגדרה זו כתובה באברבנאל על משה רבינו

                    אברבנאל דברים פרק לד
                    מה שדעתי נוטה בדבר הזה הוא שמשה אדונינו בהר כמו שאמרתי פעמי' רבות קנה טבע חדש אחר ותכונה חדשה בגופו ומפני זה נפרד מן האשה לפי שלא נשאר בו כח משתמש בזווג כבראשונה וכאש' מת לא הניח הקדוש ברוך הוא גופו להתעפש ולהתרקב כי כמו שבנפשו נתעלה על כל ילוד אשה ככה היה ראוי שתהי' מעלתו בגופו עליהם ולא יהיה זה כי אם בהיותו בלתי מתעפש אבל מיד לאותה שעה שמת נפרדו חלקיו זה מזה ושבו אל היסודות הראשוני' ונשאר שם ממנו העפר הברור לא שישאר שם בשר וגידים ולא אבר מאבריו כמו שהיו כי לא נתעפשו ולא נפסדו אבריו בהדרג'. אבל כמו שהית' המיתה בזולת הכנה טבעית כי אם ע"ד הנס והרצון האלהי בעת א' ככה היה ההפס' בגופו אחרי מותו. בזולת המנהג הטבעי כי פתע פתאום כשיצאה נשמתו נפרד בנין גופו עד היסודות הראשונים ושבו אל התחלותיה'. ובזה האופן לא נכנס בגופו הקדוש רקבון ועפוש ולא שלטו עליו רמה ותולעה כדעת המדרש שהוא האמת. והעפר הנשאר מגופו זך ובריא נכנס בבטן האדמ' והיא הקבורה שזכרה התורה בו לא שנא' שיקבר שמה גופו בכל חלקיו ואבריו ושעמדו בהפסדם ימים רבים כי אם שלשעתו בצאת נשמתו נסתר הבנין ונשאר עפרו בבטן הארץ האמנם מי הכניסו ומי קברו שמה באותה העפר. אמרו בספרי הקדוש ברוך הוא בכבודו רבי ישמעאל אומר משה קבר את עצמו ומתקו להראב"ע דברי ר' ישמעאל וכתב שמשה נכנס במערה וקבר את עצמו ולא ידעתי לדעת רבי ישמעאל והראב"ע שנמשך אחריו איך יצוייר שמשה אחר שמת קבר את עצמו ואף שנודע שהוא נכנס במערה ומת בה לא היה כבר הוא יכול על הקבורה והיא סתימת הגולל ויצטרכו א"כ בהכרח לומר שהקב"ה קברו כיון שעל דרך נס נקבר ונסתם קברו אבל אמתת הענין הורה עליו הכתוב שהקב"ה קבר אותו והיה זה לסבות:

                      אשמח אם מישהו יוכל לאמת או לשלול (מהמקורות) את זה 'שאין ריקבון שולט בנהרגים על קידוש ה''.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 13:07

הסיפורים שהביא הרב פישהוף נפלאים ומדהימים מאוד.
לגבי ההרוגים מהמלחמה האחרונה, שאלתי מישהו שעסק בטהרה במחנה שורא, והוא אמר
שכל הגופות היו במצב ריקבון מתקדם (תלוי כמה ימים אחרי השבת ההיא), והיו גופות
שלרוב רקבונם לא היה אפשר לזהותם.

מאת: [email protected]

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 13:33

המקור על הסבר הוא מאת הרב שוב שליט"א שהוא בחברא קדישא שהוא היה זה שהביא
אותו מחו"ל

יום נפלא

משה רייך

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2023 19:13

להרב משה - את מי הוא הביא מחו''ל?

[binems... gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 12:51

בלי להיכנס פה לדיוני "השקופה"...
ברור לכולם שהעולם הזה הוא מקום שאין בו השגחה גלויה תמיד
וכל הסיפורים האמיתיים והנפלאים
הם רק הארה שהקב"ה פוקח עינים עיוורות מדי פעם לפי חשבונותיו העמוקים מהשגת בן
אנוש ומלאכי מרום
ולכן אי אפשר להגיד "כלל" בדברים האלו
[אם כן זה היה מסלק את הבחירה, ואכמ"ל]

ב-יום שבת, 9 בדצמבר 2023 בשעה 19:13:42 UTC+2, אגדתא עימוד ועריכה כתב/ה:

[יהודה פריזנד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 13:21

לדעתי הקצרה
ריקבון זה לאו דווקא בגשמיות

מאת: [email protected]

[יוחנן קאהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 14:05

יש שני עניינים;
א. רימה בבשר.
ב. רקב עצמות.

גם אצל כשרים מוזכר עיכול בשר,
וכמו שכתבו פה.
וכנראה שרק הגדולים ביותר ניצלים מזה לגמרי.

'רקב עצמות' נראה שהוא כבר חסרון גדול יותר, "רקב עצמות קנאה"
ב-יום ראשון, 10 בדצמבר 2023 בשעה 13:22:16 UTC+2, יהודה פריזנד כתב/ה:

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 17:36

כתוספת לברי הרב קאהן יעויין עוד בספר חסידים אות תתשמג [מהדורת הר"ר מרגליות]
מש"כ דיש נכרים שמוצאים אותם שלמים לאחר כמה שנים והוי לרעתם ומשום דנידונים
עם הגוף וכדוגמת "אחר"
וכן יש נרצחים שגופם שלם ומשום דלא עשו נקמה מן הרוצח ובבחינת "קול דמי אחיך
צועקים"
[כבר דובר בפורום זה אם אלו הנרצחים בפרעות ובפיגועים רח"ל, הם בבחינת הרוגי
לוד או דהם בבחינת מת שלא ברשעתו וכדברי הגמ' בסנהדרין]