מומלצים מאוד:
https://givun-studio.com/
https://signal3domain.com/click?redirect=https%3A%2F%2Fgivun-studio.com%2F&dID=1659283436855&linkName=https://givun-studio.com/
https://www.aderet-studio.com/
https://signal3domain.com/click?redirect=https%3A%2F%2Fwww.aderet-studio.com%2F&dID=1659283436855&linkName=https://www.aderet-studio.com/
בברכה מרובה,
יוחנן ברנשטיין
ביתר עילית
אך אם הנפש מתפעלת מספר נאה, סביר להניח שהמכירות שלו יעלו... הלא כן?
מאת: [email protected]
נראה שלית מאן דפליג, שעימוד משובח וכריכה מעוצבת בטוב טעם - נחוצים המה לספר
מאוד.
וכבר נודע מה שכתב הגרעק"א לבנו לגבי הדפסת תשובותיו: "אבקשך בני ידידי לפקוח
עין ע"ז שיהיה נדפס על נייר יפה דיו שחור ואותיות נאותות, כי לדעתי הנפש
מתפעלת והדעת מתרוחת והכונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר, וההיפוך
בהפכו אם הכתב מטושטש, והוא כמעט בדרך מ"ש ז"ל כל הקורא בלא נעימה כו' ונתתי
להם כו' ומשפטים בל יחיו בם, כי אלו מעירים ומשמחים הנפש, והכונה נכונה עם
השמחה אל הדבור הן כמו נשמה וחיות אל הגוף". ומי יבוא אחר המלך...
ובמאמר המוסגר, אזכירה בזאת כי אנוכי הק' מספק שירותים אלו
https://zeha.link/ObgFl...
ב-יום שבת, 23 ביולי 2022 בשעה 22:28:32 UTC+3, es0583292679 כתב/ה:
אני חושב שחייבים להבדיל בין מעמד שרוצה להמשיך לעשות את העבודה ובסה"כ רוצה
לקבל על התיקונים כמקובל בשוק - ולא מוכן לתת את קבצי המקור, לבין מעמד שמחפש
איך להתחמק מהעבודה או שדורש סכומים מופקעים - ועדיין לא מוכן לתת את קבצי
המקור.
בברכה מרובה,
יוחנן ברנשטיין
ביתר עילית
הבעיה של תג, שזה לא בדיוק "להריץ" עם הקודים, אלא כמעט להתחיל את העיצוב
מחדש. אם מדובר בתיקונים מינוריים, אין צורך בזה (גם לא כלכלית למחבר. לא יקרה
לו כלום אם ישלם שעתיים-שלוש תיקונים).
האמת היא שבדרך כלל מדובר במעט שעות של תיקונים, ולכן כל הדיון כאן הוא קטנות
המוחין וצמצום הדעת. מה יקרה אם ישלם כמה מאות שקלים בודדים עבור אדם שהשקיע
מאות רבות של שעות בלימוד תוכנות עימוד ובהתמקצעות בתחום?
בברכה מרובה,
יוחנן ברנשטיין
ביתר עילית
א"א לבוא בטענות למעמד שלא משחרר, כיון שאין כלל שהוא צריך לעשות זאת. נהפוך
הוא, בד"כ מעמדים לא משחררים. מעמד יכול להחליט ללכת לפנים משורת הדין וכן
לשחרר.
בברכה מרובה,
יוחנן ברנשטיין
ביתר עילית
מאת: [email protected]
אני מסכים עם רוב דבריך. רק תסביר לי למה אתה מתנגד לשימוש בסגנון תו?
בברכה מרובה,
יוחנן ברנשטיין
ביתר עילית
מאת: [email protected]
בידול עקבי: סימן א/ב/ג וכו', חייב להיות לכל אורך הקובץ, באותו עיצוב
בדיוק. כותרת המאמר כנ"ל. כותרות משנה כנ"ל. לקבוע לכל סוג כותרת ולכל סוג
טקסט שרוצים שיהיה בעימוד הסופי - עיצוב מסוים ואחיד לכל אורך הקובץ. בצורה
כזאת, המעמד רואה מיד בקובץ את כל סגנונות העיצוב הקיימים, והוא יכול להגדיר
בצורה ברורה את העיצובים הנדרשים ולעצב את הקובץ. הרצוי ביותר הוא לעבוד עם
סגנונות בוורד. מצו"ב סרטון הדרכה...
בידול לא עקבי: אותו סוג טקסט / אותה סוג כותרת, מופיעים לאורך המסמך בגופן
שונה / בגודל שונה.
חוסר בידול: אין שום הבדל בין הטקסטים השונים - כלומר, כל הטקסטים במסמך הם
באותו עיצוב.
בברכה מרובה,
יוחנן ברנשטיין
ביתר עילית
קבצים מצורפים:
ובדיוק בשביל זה, שימוש בסגנונות כפי שהוצג בסרטון - פותר את כל הבעיות. המעמד
גם לומד כמה סגנונות שימושיים יש לו, גם שותל להם קודים כנדרש, וגם נהנה
מעבודה מסודרת...
בברכה מרובה,
יוחנן ברנשטיין
ביתר עילית
מאת: [email protected]
מעמד שמוחק קודים שהכניסו לו, בדרך כלל עושה דבר חכם...
מעמד שמוחק סגנונות שהכינו לו, בדרך כלל עושה מעשה מטופש...
בברכה מרובה,
יוחנן ברנשטיין
ביתר עילית
מאת: [email protected]
בהמשך לדבריו של רבי אליצור,
נקטו האי כללא בידכם. את עבודת המעמד לא תקלו באמצעות הכנסת קודים. את עבודת
המעמד תקלו רק באמצעות שימוש בעיצוב עקבי: כותרות ראשיות בעיצוב משלהן (הדגשה,
נטייה, גודל גופן, סוג גופן), כותרות משנה בעיצוב משלהן, כותרות צד בעיצוב
משלהן וכן על זה הדרך. ומי שיודע להשתמש בסגנונות וורד - מה טוב ומה נעים.
הדרכה לשימוש נכון בסגנונות בוורד, ניתן למצוא *כאן
https://www.youtube.com/watch?v=Lb1mPHUVz5Q&t=10s *או כאן
https://drive.google.com/file/d/1UcC7aRr9ULVgcztTXd521MUGi47AU8ha/view?usp=sharing
.
כמה נקודות שכן כדאי לשים לב אליהן: פעמים שרוצים להבדיל בין סוגי סוגריים.
לדוגמא, סוגריים עגולות למראי מקום - מוקטן; סוגריים מרובעות לתוספת ביאור -
לא מוקטן; ועוד סוג סוגריים עגולות שאינן צריכות להיות מוקטנות. במקרה כזה,
כדאי לעשות את הסוגריים הייחודיות - עגולות שאינן מוקטנות - בסוגריים כאלו:
{...}. כאשר תיידעו את המעמד בנקודה זו, הוא כבר ידע להתמודד עם זה.
עוד נקודה חשובה: במקרה של שני סוגי הערות באותו קובץ, כגון הפניה למ"מ בסוג
הערה אחד, והרחבה בסוג הערה אחר, כדאי להשתמש בשני סוגי הפניות: הפניה להערות
שוליים והפניה להערות סיום. במקרה של סוג הערות שלישי, ניתן להשתמש בהפניה
להערות סקירה. במקרה של סוג הערות רביעי - גם זה ניתן לפתרון, אך כדאי לשאול
את המעמד טרם תחילת העבודה, כיצד להגדיר זאת.
ב-יום שלישי, 25 ביולי 2023 בשעה 22:16:33 UTC+3, יוחנן סגל כתב/ה:
השאלה הגדולה היא באיזו תוכנה עומד הקובץ. אם ב"תג" הרי שהאפשרויות הן באיזור
ה-OCR, ואז אין הרבה הבדל אם פותחים את קובץ הPDF או שמשתמשים בקובץ המקורי
(בתקוה שהוא קיים), והספר יצטרך עימוד חדש לגמרי.
אם עומד ב"אינדיזיין" (פחות שכיח בספרים תורניים), ויש בידכם את הקובץ המקורי
שהמעמד סגר ל-PDF, יש אפשרות לעשות עריכה באקרובט, והמעמד יוכל לפתוח את כל
ההערות והשינויים באינדיזיין ולתקנם חיש קל...
ב-יום שני, 25 ביולי 2022 בשעה 14:08:10 UTC+3, maasehactav כתב/ה:
