דווקא מעניין שהם מכחישים שהם מזרע כותים, כי נשמע שכבר בימי חז"ל היו ספקות
שונות שונים על מקורם, אם גירי אמת הם, ואם עובדי עבודה זרה הם. וככל הנראה
ספקות אלו נבעו מכך שדעתם על עצמם לא היתה אמינה, וחז"ל לא סמכו על על דבריהם.
הוי אומר שהתכחשות השומרונים/הכותים לדברי חז"ל על מקורם אינו משהו חדש אלא
המשך לויכוחים מימי חז"ל.
אפשר גם לראות בחלון ניווט (נפתח ע"י הקשה Ctrl +f) את כל הכותרות, ושם לסדר
אותם ע"י העלאת והורדת שורת הכותרת, ויחד איתה יועבר כל הקטע.
שים לב שיש כמה רמות בכותרת, וכאשר מעבירים מיקום כותרת 1 עוברים איתו כל
הכותרות משנה (כותרת 2/ כותרת 3).
כשתנסה תזהה מיד לפי העיצוב את ההבדל בין סוגי הכותרות.
שאלתי כעת מעמד, והוא אומר שזה בסדר.
תודה רבה לאלו שהביאו כאן את הפתרון, ולמי שפתח את הדיון.
מאת: [email protected]
אז הוא יחליף גם את הרווחים שבין המלים של הביאור.
שוב, אינני מעמד שמעתי את זה לפני כמה שנים מעורך שהוציא מתחת ידיו עשרות
ספרים.
צריך לברר את זה עם מעמד מקצועי.
אגב: הבעיה היא רק אם הטקסט המקורי הוא מודגש והביאור המשולב הוא לא מודגש,
כמקובל בעוז והדר ושוטנשטיין. אבל אם זה רק גופן אחר אכן אין בזה בעיה.
באותו ענין, יש אפשרות של הוסף למילון. איך זה עובד?
ניסיתי תקופה להוסיף מילים למילון, והמילים שהוספתי לא נכנסו לזכרון של הוורד.
מאת: [email protected]
ההודעה האחרונה לא נכתבה בהקשר לאיות של מילים בסיסיות כמו דו ודא, שאכן
אחידים בד"כ בכל סוגי היידיש, אלא בהקשר למילים פחות שימושיות שהוזכרו בתחילת
השרשור כמו תחרות וכיבוש.
מאת: [email protected]
לא צריך ליזהר מהאידיש של גוגל, אלא לדעת איזו יידיש הלקוח רוצה, או לחילופין
איזו יידיש המחבר דיבר.
מאז ומתמיד, שפת היידיש תובלה במילים מהשפות המקומיות.
שפת האידיש מבוססת על שפה המקומית במדינות אשכנז, עם תיקונים/שיבושים של
הציבור היהודי שהתגורר שם בחיים משלהם, ועבר שינויים לא מכוונים, כפי שכל שפה
עוברת שינויים, אלא שהשינויים והעדכונים בשפה של הציבור היהודי היה שונה
מהשינויים של הגויים באותם מדינות, עד שזה התפצל לכעין שתי שפות.
אגב, גם בעברית יש אותה תופעה במידה מסויימת, יש עברית חילונית - או קיי?
סבבה! ועברית חרדית - בסיידר? מצויין!
אין מועצה לשפת היידיש, אלא שפת היידיש תמיד יונקת מהשפה המקומית, עם שינויים
ועדכונים.
זה גם הבסיס לעדכונים לשפת האידיש שיש באידיש האמריקאית, וגם ביידיש
הירושלמית, מילים מהשפה המקומית שהשתרשו לשפת הקהילה היהודית.
אין דבר כזה יידיש ניטרלית. גם היידיש הירושלמית מתובלת עם מילים מערבית
ועברית, וגם אלו שמקפידים לא לדבר בשפת העברית, ישתמשו במילים חילופיות
משפות אחרות,(כמו למשל במקוה סאטמר בירושלים שהיה מודעה שאסור לקחת אלונטית
בלי לשלם).
בשורה התחתונה, אינה דומה יידיש ירושלמית, ליידיש רוסית, ולא יידיש בלגית
ליידיש הונגרית.
מאת: [email protected]
ככל הידוע חכמי יון לא התעסקו באלילים, להיפך אריסטו האמין רק בדברים המובנים
והנראים לעין. אמנם היו בהם עובדי אלילים, אבל זה לא היה מעיקרי אמונתם.
(אגב, הסיפור שאנשי כנסת הגדולה שחטו את יצה"ר של ע"ז היה עשר שנים לפני תחילת
מלכות יון).
כנראה מישהו ציטט מהמהר"ל והשתמש בהשאלה במילה 'אליל' כביטוי לאמונה תפלה, אך
לא התכוון לעבודה זרה,
מדרש מעשה חנוכה:
עמדו וגזרו כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגור לפתחו יידקר בחרב, וכל כך למה?
–כדי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות (צניעות), שכל בית שאין לו דלת אין לו
כבוד ולא צניעות, וכל הרוצה ליכנס– נכנס, בין ביום ובין בלילה.
הכנסתי את כותרת המייל לגוגל וזה מה שיצא.
מאת: [email protected]
המסקנא מכל התגובות, שבמקרה שאני כן כותב חצי גרוגרת [התייחסות מצומדת] עדיף
לכתוב לשון נקבה, אבל גם לשון זכר לא מופרך.
מאת: [email protected]
מישהו השיב לי באישי:
אפשר לכתוב בזכר, תלוי אבל כיצד בונים את המשפט. אם מתייחסים לחצי בצורה
מופשטת אפשר להזכירה בזכר, אבל כשמזכירים אותה בצמידות לגרוגרת קשה לכנותו
בזכר, ועדיף נקבה.
האם אתם מסכימים איתו?
אם כן, יש לכתוב ככה: הוציא חצי גרוגרת *והניחה *ברשות הרבים, וחזר והוציא חצי
נוסף *והעבירו *מעל חצי הראשון.
הכלל נכון, אלא שיש הרבה מהקדמונים שכותבים וכו' גם על פסוק.
בעבר ערכתי ביאור על ספר קדמון שכותב וכו' גם על פסוקים, אז עשיתי ככה
גם כאשר אני הבאתי פסוק בתוך הביאור .
מאת: [email protected]
אם כן יותר משתלם לערוך ספר שאף אחד לא ילמד בו?
מאת: [email protected]
תודה רבה. בזכותך יש עכשיו סיכוי שנתעשר מזה.
למה? כי הגמרא אומרת שהעובדים שלא לשם שמים אינם רואים סימן ברכה, ורק העוסקים
לש"ש רואים סימן ברכה.
ואחרי שנשתכנע שאי אפשר להתעשר מזה, יהיה הרבה יותר קל לעשות לשם שמים, כי בכל
מקרה אי אפשר להתעשר מזה.
מאת: [email protected]
בשוטנשטיין הם משתמשים בזה בין שתי מראה מקומות (ראה רשב"א; ראה גם שפ"א).
בעוז והדר לא משתמשים בזה בכלל.
אגב, במקלדת עברית זה לא קיים.
מאת: [email protected]
