הכונו לכנס בית הוועד הרביעי - כט בתשרי תשפ"ג

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 00:18

זה איזה עמותה אחת שמממנת אותם מידי שנה,
[image: image.png]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 00:28

שכחתי לכתוב.
גם בניקוד הרבני ראיתי שינויים,
הוא הרבה יותר טוב מהניקוד "מודרני". אבל גם הוא מושפע מדעותיהם.

[אברהם דיקמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 01:00

בכנס הקודם, דיבר הרב יעקב לויפר, והוא היה שותף לניקוד הרבני.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 08:36

למי שזה לא אומר כלום,
אותו אדם עובד גם בניקוד של עוז והדר, (וכותב מאמרים במוספים התורניים וכו').

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 09:03

הוא חסיד סלונים - אם זה יוסיף לכם על האישיות.
הוא דמות ידועה שמתעסק שנים בתחום הניקוד והאיות המדויק.

[קנקן חדש הוצאה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 14:18

1. לגבי שימוש בדיקטה ללא חיבור למרשתת: בשעתו כשאתר עלה לאויר העולם שאלתי
   אותם, הם ענו לי תשובה די מפורטת שמשמעותה שלא תיתכן אפשרות כזאת, הסיבה לכך
   היא שהמשאב הטכנולוגי של הכלים של דיקטה הוא כבד מאוד ואין כל אפשרות לצמצמו
   בדיסק, רק בחיבור למרשתת ניתן להשתמש בו כיון שהוא מאוכסן בשרתים גדולים, ולמי
   שלא הבין נאמר בקיצור: השימוש בדיקטה דורש שימוש במחשבים מרוחקים. בתקוה
   שהובנתי.
2. כנראה 'משה' הכוונה למשה קופל מייסד האתר.
3. בשעתו כתב הרב לויפר מאמר בשלשה חלקים בהמבשר תורני על צורת העבודה של האתר.

[יחי המלך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 14:41

יש מדקדקים מומחים החולקים על הנחותיו של לויפר

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 14:46

אני נוטה לשער שהסיבה שהתשובה הנחרצת שלהם השתנתה במעט היא כי גם עולם
הטכנולוגיה השתנה ולא במעט..
מה שהיה נראה כמשאבים אדירים לפני עשור כיום זה נחשב למילתא דפשיטא.
למשל קשה לי להאמין שהטכנולוגיה של אוצר החכמה הזמינה ללא חיבור לרשת דורשת
משאבים פחותים בהרבה מאשר דיקטה..
עכ"פ הם מעדיפים להוציא אותנו מהקופסא מאשר להיכנס לתוך הקופסא (זכרון נייד)
וד"ל...

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 19:49

2 כתבות מעניינות של אותו לויפר, התפרסמו בהמבשר (אם אינני טועה),
מצאתי במהלך חיפושים....

קבצים מצורפים:

• בינה מלאכותית בשירות התורה, שמות תש''פ.pdf
• בינה מלאכותית בשירות התורה - בוא תש''פ.pdf

[חננאל עבאדי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 00:40

לגבי הספרים של דיקטה, הם אמרו שם שהם עובדים בעיקר על ספרים שאין בספרייא.
זה מה שזכור לי.
ב-יום רביעי, 26 באוקטובר 2022 בשעה 19:50:22 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

[חנניה הירש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 13:21

מה עם אתר ספריא?
מישהו יכול לפעול בנטפרי שיפתחו את האתר?
יש שם המון ספרים להורדה בטקסט ותמיד זה היה פתוח בנטפרי
רק לאחרונה מישהו סתם הלשין עליהם שיש שם ספרי כפירה ונצרות
דיברתי עם כמה אנשים כולם אמרו לי שסתם חסמו את האתר הזה
מי שיכול לשלוח בקשה לנטפרי או לועד לביצור חומת הדת
זה המייל של הוועד [email protected]
כל טוב

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2022 17:30

להלן תוכן הכנס, מתוך עלון של
"נקודה הוצאה לאור":
בגליון זה נביא בפניכם, חלק מהחידושים שהוצגו בכנס הרביעי של "בית הוועד
לעריכת כתבי רבותינו". ניתן לומר כי הנושא שעמד בקדמת הבימה הוא "בינה
מלאכותית" - דהיינו יכולת ממוחשבת לנתח טקסט על פי ההקשר בו הוא נמצא, כביכול
המחשב "מבין" את הכתוב. אתם מוזמנים להתרשם מהחדשות.

דיקטה

מי שמובילה את התחום של בינה מלאכותית היא עמותת "דיקטה", המפתחת כלים רבים
הקשורים לניתוח טקסטים.
בכנס הנוכחי הוצג כלי חדש בשם "מייבין", הכלי מפענח ראשי תיבות (תורניים),
יודע להציע ולהשלים מילים חסרות, לפסק ולנקד בהתאם לכתוב.
נציין לצורך הדוגמא את המילה "דיין", פעמים הוראתה - שם התואר של העוסק בדין,
פעמים הוראתה מלשון די - 'כל הנשים דיין שעתן', ופעמים שהכוונה ליין בתוספת
אות השימוש הארמית - דל"ת. התוכנה מצליחה לפענח את המילה, לפי שיבוצה בטקסט.
השימוש העיקרי בכלי הוא פיענוח סריקת OCR - הפרדת טקסט מתוך צילום או סריקה של
ספר, ופיענוח נכון של הטקסט המופיע בו. שימוש דומה הוא עזרה בפיענוח כתבי-יד
שאינם ברורים, הבינה מלאכותית מציעה מילים להשלמה, ועל ידי כך ניתן להעזר
בפיענוח שרידי האותיות, שבעיני האדם נדמים בטעות לאותיות אחרות.
באתר "דיקטה" הועלו כבר 136 ספרים שעברו פיענוח, כאשר את חלקם לא ניתן למצוא
במאגרי טקסט אחרים, וניתן להורידם לשימוש חופשי. בהמשך הכלי יפתח לשימוש
ציבורי.
נכון לעכשיו, לא נראה כי "דיקטה" שוקלת את האפשרות לשימוש שאיננו מקוון.

פרויקט השו"ת - בר אילן

גם ב"פרויקט השו"ת" מכניסים את הבינה המלאכותית לשימוש, אם עד היום פעלו באופן
ידני לחבר את מראי מקומות באמצעות היפר לינקים, כעת יעשה זיהוי אוטומטי, אך לא
רק עבור הפניות מדוייקות, אלא גם להפניות כדוגמת "וכן כתב הרא"ש בשלהי פרק
הכותב". מה שיאפשר העלאה רבה יותר של טקסטים חדשים, ושיתופי פעולה עם מאגרים
אחרים.
תתווסף אפשרות חדשה של מיון תוצאות - לפי סמכות, דהיינו, ככל שיש יותר ספרים
המקשרים לאותו ספר, כפי הנראה סמכותו מרובה יותר, והוא יקבל עדיפות בתוצאות
החיפוש.
בניית מעטפת עיצובית חדשה ומעודכנת לגירסה השולחנית, והתאמת הגירסה המקוונת.
וכן התאמה של המערכת למערכות הפעלה נוספות.

סְפַרִיא

מאגר המכיל ספרים רבים הניתנים להורדה, וחלקם ניתנים לשימוש חופשי. יש לציין
כי במאגר ישנם ספרים שאינם נמצאים במאגרים דומים.
המיוחדות של פרויקט זה, הוא ההקשר שנעשה בין האיזכורים השונים המוליכים אלו
אלו.
לפני כחצי שנה חסמה "נטפרי" את הגישה למאגר זה, מאחר שהוכנסו לתוכו ספרים שאין
רוח חכמים נוחה מהם.
נציג הפרויקט נשאל במהלך ההרצאה: "האם "ספריא" מעוניינת לתת פתרון לדבר הזה?",
אך הוא השיב בשלילה. כמו כן אין כל תכנון לאפשר את השימוש בצורה שאיננה מקוונת.
נציין כי מאגר "שיתופתא" מבית מכון "חכמת התורה" שוקד בימים אלו על פתרון ראוי
לבני תורה, ולשמש סנן מפני כתבים פסולים, כשם ש"המכלול" פועל להנגיש
אנציקלופדיה המתאימה לבני תורה.
בנוסף, מאגר "שיתופתא" מאפשר את השימוש במאגר בצורה שאיננה מקוונת, על ידי
אונקי מיוחד. כמו כן עמלים המפתחים על בניית מנוע חיפוש.

אוצר החכמה

לאחר שבגירסה 19 הוחלפה המערכת הישנה, והוצבה תחתיה מערכת חדשה - אשר החידוש
בה לא רק בחידושה של המעטפת, אלא גם ליבת המערכת נבנתה ועודכנה מחדש, וכך
הגירסה השולחנית תואמת במדויק לגירסה המקוונת. בהמשך תתאפשר הגישה לאוצר
המקוןן לכל מי שבידו גירסה שולחנית.
הספרייה מכילה נכון להיום 120,121 ספרים, כאשר רוב רובם של הספרים שאין עליהם
זכויות יוצרים הוכנסו למאגר. אמת שניתן להוסיף מאות דפוסי ש"ס שונים, שחלקם
נדפסו באופן חלקי, וכן מאות סידורי תפילה ומחזורים מכל רחבי העולם, אולם
התועלת בהוספתם למשתמש המצוי - זניחה.
כיום מופנים מאמצים רבים, לקבלת אישורים להכנסת ספרים חדשים, כאשר רק לאחרונה
נוספה אפשרות לרכישת חבילת ספרי הגר"ע יוסף זצ"ל.
נעשית התאמה בין הספרים הנמצאים באוצר ל"מפעל הביבליוגרפיה", כדי להוסיף פרטים
על מחברי הספרים, שנת ההדפסה וכדו'.
גם בפרויקט "מפרשי האוצר" לא שוקטים על שמריהם, וכעת עמלים להוסיף למפרשי
האוצר, גם את כל הספרים שנוספו למאגר "אוצר החכמה" מאז גירסה 17.
כמו כן עובדים על הרחבת פרויקט זה, ולהציע פורמט דומה לרמב"ם ושו"ע. רק נזכיר
כי הדגמת הרעיון של "מפרשי האוצר" טרם החלו בפיתוחו היה על הגדה של פסח.

פרידברג

אתרי "פרידברג" עוסקים בממצאי הגניזה הקהירית, השוואת נוסחאות תלמוד הבבלי,
ערבית יהודית ועוד.
בכנס הוצג פרויקט "הכי גרסינן", באמצעותו ניתן לראות שינויי נוסח בכל עמוד
בש"ס, כאשר השוואה מוצגת בצורה ברורה מילה מול מילה.
כן הוצג השימוש בפרויקט "ערבית-יהודית", בו ניתן להכניס קטע בלשון הקודש ולקבל
את תרגומו לערבית, ולהשוותו מול כתבי היד שנכתבו בערבית.

על התורה

בסיסו של הרעיון הוא האפשרות של הצגת המפרשים כעין מקראות גדולות, כל קטע
מוצגים תחתיו הפרשנים העוסקים באותו קטע, בתנ"ך, במשנה, בגמרא, בטור ובשולחן
ערוך.
כל הפרשנים המובאים עוברים השוואה אל מול כתבי-יד, ופעמים רבות מתגלים
חסרונות. כן נעשים מאמצים להכניס פרשנים קדמונים שפירושם לא הודפס, כגון רבינו
חננאל על מסכתות נוספות, וכן פירוש רבי יוסף קארו לתורה.
נציין שאחד החידושים שיש במאגר זה, שניתן לפתוח את ההפניות שהוזכרו ב"עין משפט
נר מצוה".
כמו כן, באתר "על התורה" ניתן לחפש שורשים בספרי המדקדקים, כגון: דונש, מחברות
מנחם וספר שרשים לרד"ק.
יש לשים לב, שבאתר זה ישנם גם חיבורים שמחבריהם נחשבים ל"משכילים", לכן חלק
מהאתר פתוח בסינון "נטפרי" וחלקו חסום.

ספרות הגאונים

נסקרה ספרות הגאונים שהוצאה לאור עד היום, וכן חיבור העתיד לראות אור בקרוב,
בו נעשתה עבודה מקיפה שכינסה את כל תשובות הגאונים הקיימות, כאשר העבודה
מתחלקת בין חוקרים ועורכים תורניים.
נקוה, שחלוקת העבודה מתבצעת ביניהם בתיאום וסנכרון מלא למניעת שגיאות, כיון
שתרגום ופיענוח דורש לא רק מומחיות, אלא גם הבנת הסוגיה לעומקה.