למאן דהוא ידוע מה מקור הסיפור על צייר שצייר את משה רבינו מושחת וכו'

[א.ס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:27

המגיד מוילקומיר כתב קוננטרס שלם ע"ז

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:32

השגחה פרטית היה לי. הגעתי לבית המדרש, והרב כאן אמר לי שהוא הסתכל בספר שיש
לי של הגר"ש ברעוודה זצ"ל על שיר השירים פרק ד' על פרק ד פסוק יג בעמוד שמ"ב,
והוא אמר לי שכתבתי שם (לפני 9 שנים בערך) שיש ראי' מהזוהר הקדוש כנגד התפארת
ישראל. זה בלי שהזכרתי לו כלום על העניין הנ"ל!!!!

קבצים מצורפים:

• PXL_20230110_202946875.jpg

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:47

להרב גר''א ביאורים -

זה מתיישב עם ''ותרא אותו כי טוב הוא'' והמדרש שכל הבית נתמלא וכו' .
אך לשיטת המיישבים שאין זו סתירה וכי גם וגם והתגבר וזו מעלתו וכו' - לכאורה
יענו לך באותה מטבע .

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:51

לכאורה זה לא אותו דבר, כי בזוהר הקדוש מבואר שמשה רבינו היה שלם במדרגתו מיום
הוולדו, וזה סותר למה שאמרו שנולד עם מדות רעות ואחר כך התגבר עליהם

מאת: On Tue, Jan 10, 2023, 9:47 PM אגדתא עימוד ועריכה

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:58

מה שהזוהר אומר - ברור לי . ולדעתי זה מתיישב אחד לאחד עם אור בבית ו''כי טוב
הוא'' , כי הכל הולך למקום אחד בוודאי .
אבל מי שהשיב על אלו - ישיב גם על זה (וכל זה רק לפי הפשט כמובן)

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 23:53

לכאורה צודק הרב ביאורי הגר"א.
התשובה הפשוטה ל"נתמלא הבית אורה" היא, שהאור בא מצד נשמתו הגדולה. וממילא זה
לא סותר לומר שיחד עם נשמתו הקדושה, היו לו נטיות גופניות רעות.
אבל כיצד נענה למובא בזהר, שבניגוד לאברהם שניכר שלם רק לאחר שעמד בעשרה
ניסיונות, הרי משה היה ניכר בשלימותו כבר מעת לידתו. מכאן משמע, שלא הוצרך
לעמוד בנסיונות, כי נולד מזוכך ללא נטיה רעה!
ושמא יש לומר בכוונת הזהר, שלא היתה הוכחה על שלימותו של אברהם, רק עד שעמד
בנסיונות. זה מה שהוכיח כי על מדרגתו. משא"כ משה רבינו, כבר בעת לידתו האור
שירד עימו הוכיח על שלימותו.

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 23:58

משמעות הזוהר עפ''י דרך האמת היא שאברהם|אברהם - פסיק טעמיה בגלל שהיה צריך
להזדכך (במילה,בניסיונות , בהולדת ישמעאל) בגלל שבא מתוך הטומאה (אכמ''ל)
משא''כ במשרע''ה שנולד מהול והיה שורש נשמות כל הדור ההוא (ואכמ''ל) .

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 23:58

כלומר האור הוכיח שמשה עומד בדרגה גבוהה, וממילא עתיד להתגבר על נטיותיו
הגופניות. (וגם אילו היתה יכולה להיות מציאות שיהיו לו כעת ניסיונות, היה עומד
בהם. הגדלות מצויה בו כבר כעת).

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 00:02

אבל הזהר כתב את עניין "פסיק טעמיה" גם על ה' ה'. וכי תעלה על דעתך שיש הבדל
כיו"ב בין בחינות אלו?! אלא מכאן שהכוונה היא, ששתי הבחינות הן שלימות מצד
האמת, אלא שבראונה עדיין לא ניכרת השלימות (אין הוכחה שהדבר שלם), ואילו
בשנייה כבר ישנה הוכחה על השלימות. (אחרי שהאדם חטא, ניכרת בגילוי רחמנות ה').
א"כ ה"ה לגבי אברהם, שבתחילה לא נכיר ולא היתה הוכחה לשלימותו, והתגלתה רק
לאחר הנסיונות. ואילו אצל משה התגלתה מיד ע"י האור.
כך אפשר לבאר לכאורה.

מאת: [email protected]

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 00:10

עם הגמ' במגילה יא זה קצת קשה ליישב דשם דורשת "הוא אהרן ומשה הן בצדקן מתחלתן
ועד סופן"
וכבר הזכירו את הקונטרס של המגיד מוילקומירר ושם מובאת ראיה זו כמדומני בהסכמה
של האדר"ת שם

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 00:22

מה קשה? ודאי שעמדו בצדקן ולא חטאו מעולם, מיום לידתם ועד יום מותם!

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 00:31

אני לא ביארתי מדעתי , כי אסור בעיניינים הללו .
ומש''כ ה'| ה' -אינו דומה , כי זהו עניין אחר לגמרי . בנוסף זה גם שונה כי פה
הקריאה באה מלמטה ולא מלמעלה כבעניין דאבות , ודוק .

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 00:34

אם הפירוש בזהר כפי שכתבת, כיצד נוכל ליישב את הזהר עם התפא"י?

מאת: [email protected]