איך נהוג לקרוא לרלב"ח?

[אברהם וינמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 07:01

אם ההגדרה היא שעד הגירוש נקראים ראשונים הרי שהריב"ש באמצע אם לא אחרי,
שבתשובותיו כבר דן בדיני האנוסים

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 08:37

הכוונה לגירוש ספרד בשנת רנ"ב
הריב"ש חי בזמן גזירות קנ"א

עכ"פ מקובל שהתפר סביב דור שלפני הגירוש.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2023 15:10

במה ששאל הרב פישהוף וז"ל
לא הובהר בכל הדיון הזה, מה הנפ"מ,
אם משום שאחרון לא יכול לחלוק על ראשון,
הרי כל דור יכול לחלוק מקסימום על דור אחד קודם,
כדאיתא רב תנא ופליג,
ולשיטת הגר"א מאז שנחתם התלמוד אפשר לחלוק גם על הראשונים בראיות ברורות,
אמנם החזו"א כתב שאי"ז מן החכמה שאדם יחשוב שהוא חכם מן הדורות שלפניו,
וגם לפי"ז אין הבדל אם הדור שלפניו היה אחרון או ראשון.

*התשובה פשוטה, שככל שחולפים השנים, צריך יותר סייעתא סברא ראייה ושיטות -
לחלוק עליו, וזה אמנם לא הפרמטר היחיד, רב האי גאון היה אחרון הגאונים ונחשב
לגדול שבהם, אך למרכיב הזמן יש משמעות. *
אם שיטת לימודך היא סברא וזה מרכז הכובד של ההכרעות אצלך, או שיטת הלימוד שלך
היא צמודת מקורות, או ששיטת הלימוד וההכרעה היא לפי הראיות יישוב קושיות
וכדומה, זה יתן כובד לאותו הרב שאת שוקל לחלוק עליו. יש שלא יעז לחלוק על הרב
עובדיה (מקורות), יש שלא יעז לחלוק על ר' ניסים (סברא) ויש שלא יעז לחלוק על
הרב ואזנר (ראיות) - כל זה משל בעלמא למה שאני מתכוון.
עוד קריטריון:
כמו כן יש שנקודת ההכרעה שלו היא לפי הצדקות המעמד של אותו הרב, שהוא נעשה
מרבותינו על ידי כך יותר מחברו, מקובל שר' חיים מבריסק לא חלק אף פעם בספרו על
החתם סופר [חוץ מפעם שלא ידע שדעת הח"ס שונה] וכן שהוא קיבל הכרעת ר' יצחק
אלחנן כרב פוסק שיש לו ס"ד. ושניהם לא לפי שיטת לימודו בכלל, אלא עצם המעמד
שנקבע לו ממוסרי התורה וצדקותם וכדומה זה כבר סיבה לא לחלוק עליו.

[מ פ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/10/2023 23:47

להרב דוד אור שליט"א
לגבי הטענה הראשונה - אכן חשוב לדעת באיזה שנים הרב חי,* וככל שזה יותר מוקדם*
זה יותר סיבה לסמוך על הכרעתו גם אם איננו מבינים ולא לחלוק עליו.
אבל אין נפ"מ אם מי שחי בין השנים ה' ר"א-ה' ש' הוא ראשון, או שמי שחי בין
השנים ה' ק"א-ה' ר' הוא אחרון. כל השאלה היא באיזה שנים חי בדיוק.
וגם זה לא כלל מוחלט, כמו למשל המשנה ברורה שנחשב פוסק מכריע גם כנגד כאלו
שקדמוהו במקצת (קיצוש"ע, שו"ע הרב, חיי אדם, ועוד),
ולא רק מצד שהוא בתראה, דראה דברי הקודמים והכריע, אלא שהמעמד ההלכתי שלו לגבי
פסיקה הינו מאד מאד גדול.
ב' לגבי שיטת הלימוד - בוודאי שיש להכיר את דרך הלימוד ומוקד הגדלות של הרב
שאת תורתו אתה לומד,
וזה שייך למש"כ החזו"א (הנוסח המדויק ראה באגרות) "הכרת חכמי הדור (ובנידוננו

• הדורות) - הן הן גופי תורה",
  אבל שוב, זה לא שייך לאיזה תקופה נסווג אותו.
  ג' הצדקות והס"ד ג"כ לא נמדדים לפי תקופה מסוימת.
  אמנם בגמרא רואים שאמורא לא יכול לחלוק על תנא, גם מברייתא,
  אבל זה נקבע לפי החשיבות ולא רק לפי התקופה, שהרי רב למרות שהיה מתלמידי רבי
  חייא, (זכה להיות גם מצעירי תלמידי רבינו הקדוש), ובני גילו היו כבר מאוראים,
  שזכה לכינוי תנא ופליג,
  וזה רק בגלל רוב גדלותו וחסידותו כמבואר בכ"מ. (יש לציין שגם רבי יהושע בן לוי
  נכנס לתנאים אבל נראה שהיה יותר קרוב לבני דורו של רבי).

--
סיוע למשפחה שאביהם הת"ח לקוי ראיה והוצאות רפואיות כבדות משתרגות על צווארם
https://nedar.im/BPUV