שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
בהוצאת ספר כמה עותקים להדפיס
2024
33
פוסטים
16
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 12:50
כן
כמה שתשקיע יותר בשיוק של הספר דהיינו פירסום ...מוקדמי מכירה.... משלוחים
...למי שמזמין וכו'מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 16:45
התגובה של יוסף מיכאל יוסקוביץ בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#appקבצים מצורפים:
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 17:12
זה קצת באשמת אוצר החכמה ודומיה...
מצ"ב דברים מסדנא לעריכה שכתבתי (שנגנזה לעת עתה מסיבות קרובות..)תולדות הכתיבה התורנית
עם ישראל, הוא כידוע "עם הספר", הערך לספרים ולמילה הכתובה, תמיד היה במרכז
התודעה של העם היהודי, ובעם ישראל ידעו רבים קרוא וכתוב גם בימים עבָרו, כאשר
הקריאה והכתיבה לא היו מנת חלקם של רוב העולם.על שחיטה נאמר "רוב מצויים אצל שחיטה בקיאים הם". דברים דומים ניתן היה לומר
בעבר גם על מלאכת הכתיבה. שכן חומרי הכתיבה היו יקרים, ועלויות ההעתקה וההוצאה
לאור היו גבוהות מאד, קשיים אלו וכיוצא בהם, ייקרו את מלאכת הכתיבה בעיני
העוסקים בחיבור ספרים, הן במשמעות כבוד, והן במשמעות כובד. ובדורות עבָרו,
ובפרט קודם המצאת הדפוס, המילים היו שקולות ומדודות, והיה 'כבוד' למילה הכתובה.עד ימיו של רבי יהודה הנשיא, לא התפרסמו "חיבורים" תורניים חוץ מן התנ"ך,
מגילת תענית, וספר בן סירא, וכמה חיבורים נוספים, וכן היו 'מגילות סתרים',
שבהם היו החכמים כותבים זכרונות לעצמם, וכיו"ב, מחמת האיסור לכתוב את התורה
שבעל פה. אולם אחרי כתיבת המשנה ע"י רבי יהודה הנשיא, משום "עת לעשות לה' הפרו
תורתך", אט אט הותרה הרצועה, וחוברו בהדרגה ספרים רבים כגון: התוספתא,
המדרשים, התלמוד ועוד.בתקופת התנאים והאמוראים, הכתיבה בעם ישראל הייתה משולבת בלשון הקודש,
ובלשונות נוספות שרָווחו באזור מגוריהם של עם ישראל, כארץ ישראל ובבל. ובעוד
שהמשנה נכתבה כמעט כולה בעברית, התלמוד הבבלי והירושלמי, שהינם ביאור והרחבה
למשניות נכתבו ברובם דווקא בשפה ארמית, שכן אחרי הכל, מטרת הכתיבה הייתה שיהיו
החיבורים נגישים לכלל הציבור, אשר שפתו העיקרית הייתה ארמית. אולם השימוש בשפה
הארמית בחיבורים תורניים, נפוץ עד ימינו ממש, אף שכיום אינה שפה מדוברת בקרב
עם ישראל, וכמעט בכל חיבור תורני משולבים מילים וניבים מן השפה הארמית.מתקופת התלמוד ועד המצאת הדפוס, עסקו חכמי ישראל בכתיבת חיבורים רבים: הלכות,
פירושים לתנ"ך, חיבורים על הש"ס, ספרי מצוות (בהם נמנו תרי"ג המצוות), ספרי
דקדוק ולשון, פילוסופיא וויכוח, ועוד. ספרים אלו נכתבו בכתב יד, וכדי להפיץ
חיבור, היה המחבר פונה לְסופר, על מנת שיעתיק את החיבור מתחילתו ועד סופו.
העתקות אלו היו יקרות ולקחו זמן רב, והיו בהן טעויות סופר רבות.כאשר הומצא הדפוס במאה השלישית לאלף השישי, הורחב מפעל הספרים היהודי לאין
ערוך, הן בספרים חדשים שנדפסו בעותקים רבים, והן ספרים רבים אשר היו בכתב יד,
וזכו לעדנה כאשר נדפסו מחדש, והפכו נפוצים ומצויים.אולם גם לאחר שהומצא הדפוס, ומלאכת ההוצאה לאור נעשתה קלה יותר, עדיין חיבור
ספר היה משא כבד, וספרים רבים נותרו בכתב יד בגין זה. דוגמא לזה, אפשר ללמוד
מדברי רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ' מחבר ספר 'דקדוקי סופרים', אשר חי מאות שנים
לאחר המצאת הדפוס, וכתב בהקדמה לספרו על מס' שבת, כי מפאת ההוצאות המרובות
שנלוו להוצאת ספרו, איכותו של ספר זה אינו כשאר ספריו.הזקנים שבינינו, עוד יכולים לזכור את מכונות הכתיבה שהיו משמשות לכתיבה, אף
שהיה אז הדפוס משוכלל מאד והוצאות הדפוס התמעטו, עדיין הייתה מלאכת הוצאת
הספרים שמורה בעיקר לאנשי מקצוע. אך עם המצאת המחשב ותוכנות ההקלדה והעריכה
השונות, הונגשה מלאכת הכתיבה לכלל האוכלוסיא, והיכולת לבקר את הטקסט ולנפותו
משגיאות, נעשתה פשוטה ומובנת מאליה, כמו כן, ע"י מכונת צילום ביתית ניתן
להדפיס עותקים לביקורת והגהה וכיו"ב.ואכן לרוב פשטות השימוש במחשב, רוב הכותבים נעזרים בו בשלבים שונים של עריכת
החיבור. ועתה, עדים אנחנו למציאות בה נפתחה בפני אנשים רבים האפשרות לכתוב
ספרים, ואף מעלים הם את חיבוריהם על מכבש הדפוס, אף בלא שלמדו את אמנות
הכתיבה. לא נתעסק בשאלה, אם תופעה זו חיובית או שלילית, מה שכן, נוצר מצב שרוב
אנשים מצויים אצל כתיבה, ולא בהכרח מומחים הם.ומכיון שעתה עבודת הכתיבה נגישה לכל דורש, ומנגד מדובר בעבודה הדורשת
מקצועיות, נדרשת הדרכה מפורטת כיצד לכתוב חיבור באופן מיטבי, וכיצד להכינו
לדפוס ועוד, וכן הבאים לערוך ספרי אחרים נדרש מהם משנה זהירות, כיצד לא לשנות
מכוונת המחבר ומאידך להציגו באופן בהיר ומובן לכלל הלומדים. -
תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 17:12
זה קצת באשמת אוצר החכמה ודומיה...
מצ"ב דברים מסדנא לעריכה שכתבתי (שנגנזה לעת עתה מסיבות קרובות..)תולדות הכתיבה התורנית
עם ישראל, הוא כידוע "עם הספר", הערך לספרים ולמילה הכתובה, תמיד היה במרכז
התודעה של העם היהודי, ובעם ישראל ידעו רבים קרוא וכתוב גם בימים עבָרו, כאשר
הקריאה והכתיבה לא היו מנת חלקם של רוב העולם.על שחיטה נאמר "רוב מצויים אצל שחיטה בקיאים הם". דברים דומים ניתן היה לומר
בעבר גם על מלאכת הכתיבה. שכן חומרי הכתיבה היו יקרים, ועלויות ההעתקה וההוצאה
לאור היו גבוהות מאד, קשיים אלו וכיוצא בהם, ייקרו את מלאכת הכתיבה בעיני
העוסקים בחיבור ספרים, הן במשמעות כבוד, והן במשמעות כובד. ובדורות עבָרו,
ובפרט קודם המצאת הדפוס, המילים היו שקולות ומדודות, והיה 'כבוד' למילה הכתובה.עד ימיו של רבי יהודה הנשיא, לא התפרסמו "חיבורים" תורניים חוץ מן התנ"ך,
מגילת תענית, וספר בן סירא, וכמה חיבורים נוספים, וכן היו 'מגילות סתרים',
שבהם היו החכמים כותבים זכרונות לעצמם, וכיו"ב, מחמת האיסור לכתוב את התורה
שבעל פה. אולם אחרי כתיבת המשנה ע"י רבי יהודה הנשיא, משום "עת לעשות לה' הפרו
תורתך", אט אט הותרה הרצועה, וחוברו בהדרגה ספרים רבים כגון: התוספתא,
המדרשים, התלמוד ועוד.בתקופת התנאים והאמוראים, הכתיבה בעם ישראל הייתה משולבת בלשון הקודש,
ובלשונות נוספות שרָווחו באזור מגוריהם של עם ישראל, כארץ ישראל ובבל. ובעוד
שהמשנה נכתבה כמעט כולה בעברית, התלמוד הבבלי והירושלמי, שהינם ביאור והרחבה
למשניות נכתבו ברובם דווקא בשפה ארמית, שכן אחרי הכל, מטרת הכתיבה הייתה שיהיו
החיבורים נגישים לכלל הציבור, אשר שפתו העיקרית הייתה ארמית. אולם השימוש בשפה
הארמית בחיבורים תורניים, נפוץ עד ימינו ממש, אף שכיום אינה שפה מדוברת בקרב
עם ישראל, וכמעט בכל חיבור תורני משולבים מילים וניבים מן השפה הארמית.מתקופת התלמוד ועד המצאת הדפוס, עסקו חכמי ישראל בכתיבת חיבורים רבים: הלכות,
פירושים לתנ"ך, חיבורים על הש"ס, ספרי מצוות (בהם נמנו תרי"ג המצוות), ספרי
דקדוק ולשון, פילוסופיא וויכוח, ועוד. ספרים אלו נכתבו בכתב יד, וכדי להפיץ
חיבור, היה המחבר פונה לְסופר, על מנת שיעתיק את החיבור מתחילתו ועד סופו.
העתקות אלו היו יקרות ולקחו זמן רב, והיו בהן טעויות סופר רבות.כאשר הומצא הדפוס במאה השלישית לאלף השישי, הורחב מפעל הספרים היהודי לאין
ערוך, הן בספרים חדשים שנדפסו בעותקים רבים, והן ספרים רבים אשר היו בכתב יד,
וזכו לעדנה כאשר נדפסו מחדש, והפכו נפוצים ומצויים.אולם גם לאחר שהומצא הדפוס, ומלאכת ההוצאה לאור נעשתה קלה יותר, עדיין חיבור
ספר היה משא כבד, וספרים רבים נותרו בכתב יד בגין זה. דוגמא לזה, אפשר ללמוד
מדברי רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ' מחבר ספר 'דקדוקי סופרים', אשר חי מאות שנים
לאחר המצאת הדפוס, וכתב בהקדמה לספרו על מס' שבת, כי מפאת ההוצאות המרובות
שנלוו להוצאת ספרו, איכותו של ספר זה אינו כשאר ספריו.הזקנים שבינינו, עוד יכולים לזכור את מכונות הכתיבה שהיו משמשות לכתיבה, אף
שהיה אז הדפוס משוכלל מאד והוצאות הדפוס התמעטו, עדיין הייתה מלאכת הוצאת
הספרים שמורה בעיקר לאנשי מקצוע. אך עם המצאת המחשב ותוכנות ההקלדה והעריכה
השונות, הונגשה מלאכת הכתיבה לכלל האוכלוסיא, והיכולת לבקר את הטקסט ולנפותו
משגיאות, נעשתה פשוטה ומובנת מאליה, כמו כן, ע"י מכונת צילום ביתית ניתן
להדפיס עותקים לביקורת והגהה וכיו"ב.ואכן לרוב פשטות השימוש במחשב, רוב הכותבים נעזרים בו בשלבים שונים של עריכת
החיבור. ועתה, עדים אנחנו למציאות בה נפתחה בפני אנשים רבים האפשרות לכתוב
ספרים, ואף מעלים הם את חיבוריהם על מכבש הדפוס, אף בלא שלמדו את אמנות
הכתיבה. לא נתעסק בשאלה, אם תופעה זו חיובית או שלילית, מה שכן, נוצר מצב שרוב
אנשים מצויים אצל כתיבה, ולא בהכרח מומחים הם.ומכיון שעתה עבודת הכתיבה נגישה לכל דורש, ומנגד מדובר בעבודה הדורשת
מקצועיות, נדרשת הדרכה מפורטת כיצד לכתוב חיבור באופן מיטבי, וכיצד להכינו
לדפוס ועוד, וכן הבאים לערוך ספרי אחרים נדרש מהם משנה זהירות, כיצד לא לשנות
מכוונת המחבר ומאידך להציגו באופן בהיר ומובן לכלל הלומדים. -
תאריך ההודעה המקורית: 01/06/2024 22:31
אני מכיר יהודי שחיבר ספר מושקע מאד, מיוחד מסוגו, מלא תמונות ומושך את העין.
לאחר התייעצויות הוא הדפיס 2000 עותקים, זה ספר שהיה אמור להיחטף! בנוסף, הספר
פורסם ברדיו כמה פעמים [זה קהל יעד שמתאים לזה].
כיום הספר די מוכר [לפחות בציבור הפוטנציאלי]. אבל אחרי הכל, הוא כבר כמה שנים
עוד לא הצליח לגמור את הכמות.. [לא נאריך בעוגמת נפש של נושא האחסון]. יחד עם
זאת חשוב לציין, שהוא לא היה מוכן להוציא את הספר לחנויות וגם להפצה אצל בלוי,
מחמת שהרגיש [אולי בצדק..] שהם לוקחים מחיר מופרז..
הרב יוסקוביץ, אם תרצה באישי אני אתן לך פרטים.
ב-יום שישי, 31 במאי 2024 בשעה 18:54:59 UTC+3, Gra Biurim כתב/ה: -
תאריך ההודעה המקורית: 01/06/2024 22:31
אני מכיר יהודי שחיבר ספר מושקע מאד, מיוחד מסוגו, מלא תמונות ומושך את העין.
לאחר התייעצויות הוא הדפיס 2000 עותקים, זה ספר שהיה אמור להיחטף! בנוסף, הספר
פורסם ברדיו כמה פעמים [זה קהל יעד שמתאים לזה].
כיום הספר די מוכר [לפחות בציבור הפוטנציאלי]. אבל אחרי הכל, הוא כבר כמה שנים
עוד לא הצליח לגמור את הכמות.. [לא נאריך בעוגמת נפש של נושא האחסון]. יחד עם
זאת חשוב לציין, שהוא לא היה מוכן להוציא את הספר לחנויות וגם להפצה אצל בלוי,
מחמת שהרגיש [אולי בצדק..] שהם לוקחים מחיר מופרז..
הרב יוסקוביץ, אם תרצה באישי אני אתן לך פרטים.
ב-יום שישי, 31 במאי 2024 בשעה 18:54:59 UTC+3, Gra Biurim כתב/ה:תאריך ההודעה המקורית: 01/06/2024 23:53
אם אתה מפיץ את זה עם בלוי וכדו',
הם לוקחים עותקים לבתי כנסת שהם מפיצים בהם, תלוי בהסכם המדויק.
אם אתה לא מפיץ ולא הולך לתרום את זה לבתי כנסת וכו'
אז תספור את רשימת האנשים הקרובים אליך
וזה בערך האנשים שיקנו את הספרבוה
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/06/2024 23:53
אם אתה מפיץ את זה עם בלוי וכדו',
הם לוקחים עותקים לבתי כנסת שהם מפיצים בהם, תלוי בהסכם המדויק.
אם אתה לא מפיץ ולא הולך לתרום את זה לבתי כנסת וכו'
אז תספור את רשימת האנשים הקרובים אליך
וזה בערך האנשים שיקנו את הספרבוה
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 01:37
אני מתכנן להוציא ספר ביאורים בכל מפרשי סימן שי"ט - הל' בורר.
מתכנן להוציא עד 20 עותקים בלבד, שמיועדים לחלוקה לכוללים שלומדים הלכות אלו
בעיון. וכן לשלוח הספר לאוצה"ח. [במידה והעותקים ייגמרו, אפשר להדפיס עוד 20].בניגוד למה שאנשים חושבים, עיקר ההצלחה בפרנסה או בהפצת הספרים אינה תלויה
בכשרונות, אלא במזל. [אגב, מישהו כתב לי: אצלנו קוראים לזה: סייעתא דשמיא.
התשובה אליו היא: בגמרא שלי כתוב: הכל תלוי במזל וכו'. וכן: בני חיי ומזוני
במזל תלויים ולא בזכויות].
לכן זה לא נכון לחשוב: הרי אני יודע כמה אני מוכשר וכמה הספר שלי חשוב וחיוני,
ולכן אני כן אצליח. זו חשיבה ילדותית. [כל אדם בהיותו ילד חושב: "אני בטח
אצליח יותר מכולם, אהיה עשיר וכו'. הלא אני מיוחד מכולם", ואח"כ כשהוא מתבגר
הוא אומר לעצמו: "תן לי רק לשרוד את החיים האלה איכשהו"... זה קצת בהגזמה, אבל
תבינו את העיקרון]. קח בחשבון שהשוק מוצף בספרים, ותפסת מועט תפסת. וזה לא
אומר שאתה מאלו ש"מפחדים להצליח", אלא זה אומר שאתה ריאלי ומחושב. בדרך כלל
אלו שלא מפחדים וקופצים למים בכל מיני ענינים של טריקים ושרוצים להרוויח כסף
קל, רק מפסידים. הם לא הטיפוסים שיילכו ללמוד מקצוע מכובד בצורה מסודרת
ולהשקיע. הדרך הארוכה והקצרה לא בשבילם.
סליחה שהארכתי וגלשתי קצת, אבל הדברים חשובים, בפרט שהרבה כאן טועים ומוטעים
בענינים אלו. -
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 01:37
אני מתכנן להוציא ספר ביאורים בכל מפרשי סימן שי"ט - הל' בורר.
מתכנן להוציא עד 20 עותקים בלבד, שמיועדים לחלוקה לכוללים שלומדים הלכות אלו
בעיון. וכן לשלוח הספר לאוצה"ח. [במידה והעותקים ייגמרו, אפשר להדפיס עוד 20].בניגוד למה שאנשים חושבים, עיקר ההצלחה בפרנסה או בהפצת הספרים אינה תלויה
בכשרונות, אלא במזל. [אגב, מישהו כתב לי: אצלנו קוראים לזה: סייעתא דשמיא.
התשובה אליו היא: בגמרא שלי כתוב: הכל תלוי במזל וכו'. וכן: בני חיי ומזוני
במזל תלויים ולא בזכויות].
לכן זה לא נכון לחשוב: הרי אני יודע כמה אני מוכשר וכמה הספר שלי חשוב וחיוני,
ולכן אני כן אצליח. זו חשיבה ילדותית. [כל אדם בהיותו ילד חושב: "אני בטח
אצליח יותר מכולם, אהיה עשיר וכו'. הלא אני מיוחד מכולם", ואח"כ כשהוא מתבגר
הוא אומר לעצמו: "תן לי רק לשרוד את החיים האלה איכשהו"... זה קצת בהגזמה, אבל
תבינו את העיקרון]. קח בחשבון שהשוק מוצף בספרים, ותפסת מועט תפסת. וזה לא
אומר שאתה מאלו ש"מפחדים להצליח", אלא זה אומר שאתה ריאלי ומחושב. בדרך כלל
אלו שלא מפחדים וקופצים למים בכל מיני ענינים של טריקים ושרוצים להרוויח כסף
קל, רק מפסידים. הם לא הטיפוסים שיילכו ללמוד מקצוע מכובד בצורה מסודרת
ולהשקיע. הדרך הארוכה והקצרה לא בשבילם.
סליחה שהארכתי וגלשתי קצת, אבל הדברים חשובים, בפרט שהרבה כאן טועים ומוטעים
בענינים אלו.תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 11:04
מחשבה של אדם על עצמו כמה הוא מוצלח וכו', ודאי שאינה עוזרת, וכדרך הסיפור
הידוע באותו אדם שחלם שעליו להיות אדמו"ר, והשיבו לו שכעת על החסידים לחלום
שעליהם להיות חסידיו...- השאלה היא כמה אנשים יעריכו את הספר, ו/או כמה המחבר מוכר וכו'.
כמו כן, יש את השאלה כמה הספר רלוונטי, אכן ספר על הלכות בורר, רלוונטי רק
לכוללים העוסקים בסוגיא וסתם אדם מהשוק אין לו סיבה לקנות אותו, ספר על התורה
תמיד הולך יותר מספר הלכה ופלפול, והספר עליו אני מדבר יש בו בכל אופן משהו
יחודי לענ"ד המשוחדת.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.
ב-יום ראשון, 2 ביוני 2024 בשעה 01:38:07 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:
- השאלה היא כמה אנשים יעריכו את הספר, ו/או כמה המחבר מוכר וכו'.
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 11:04
מחשבה של אדם על עצמו כמה הוא מוצלח וכו', ודאי שאינה עוזרת, וכדרך הסיפור
הידוע באותו אדם שחלם שעליו להיות אדמו"ר, והשיבו לו שכעת על החסידים לחלום
שעליהם להיות חסידיו...- השאלה היא כמה אנשים יעריכו את הספר, ו/או כמה המחבר מוכר וכו'.
כמו כן, יש את השאלה כמה הספר רלוונטי, אכן ספר על הלכות בורר, רלוונטי רק
לכוללים העוסקים בסוגיא וסתם אדם מהשוק אין לו סיבה לקנות אותו, ספר על התורה
תמיד הולך יותר מספר הלכה ופלפול, והספר עליו אני מדבר יש בו בכל אופן משהו
יחודי לענ"ד המשוחדת.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.
ב-יום ראשון, 2 ביוני 2024 בשעה 01:38:07 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 16:57
ספרי חידושים על התורה יש לאלפים ורבבות, ואיך תשכנע את הקונה שיש
בספרך ייחודיות? בפרט שבכל ספר יש ייחודיות.
יש כ"כ הרבה ספרים בדורנו, שזה על דרך משל כמו, להבדיל, שבעיר מגוריך יהיו חמש
חנויות פלאפל בכל רחוב. כמה כבר כל אחת תמכור?
אין לי מטרה לרפות ידיים ח"ו, אבל את המציאות צריך להגיד. אני לא בשיטה של אלו
שאוהבים להכניס אשליות, ואח"כ המחבר נתקע ואין לו מקום לאפסן.
רוב מחברי הספרים דהיום צריכים לקחת בחשבון שיתכן אף אחד לא יקנה את הספר!, או
אולי רק כמה אחדים ממש. ואת כל השאר יהיה להם קשה אפילו לחלק. זו המציאות
המצערת. אבל זוהי המציאות!מאת: מבואות ותולדות
- השאלה היא כמה אנשים יעריכו את הספר, ו/או כמה המחבר מוכר וכו'.
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 17:36
התגובה של יהודה כהנא בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#appקבצים מצורפים:
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות