מי יכול להסביר את כוונתו של הרבי רבי העשיל זיע"א ?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 02:50

אבל בסוף דבריו הוא מביא שאכן כך היה למעשה עם דוד המלך ע"ה, שאמר אז לא אבוש
בעבירה שעשיתי, כי בהביטי אל כל מצוותיך, שקיים כל מצוות התורה.

מאת: [email protected]

[יצחק וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:16

דוד המלך ע"ה אמר זאת לאחר מעשה,

ועדיין צריך ביאור רב

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:25

מעשה שהתקשר אלי מבוהל
הגאון וכו' ראש מכון מנחת שלמה של ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ושאלתו בפיו
הוא קורא עכשיו באחת המחברות, שהעתיק מאן דהו בשיעור של הגרש"ז בקול תורה
וכך כתוב שם בכתב היד של הבחור השומע:
רבינו שאל את התלמידים: האם חֵלֶב מותר בהנאה?
התשובה התמהמה מלבוא
ורבינו אמר: הרי זה פסוק מפורש...
הוסיף אותו תלמיד וכתב "הרי זה פסוק מפורש [שאסור בהנאה]"
אמר לי אותו גאון
תגיד, אני טועה, חֵלֶב מותר בהנאה!

אמרתי לו
"הרי זה פסוק מפורש"

(2) ספר ויקרא פרק ז
(כד) וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא
תֹאכְלֻהוּ:

ואילו לא היה אותו חכם זוכר
היה מדפיס את העתקת התלמיד
לדראון...

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:30

מעשה שהתקשר אלי מבוהל
הגאון וכו' ראש מכון מנחת שלמה של ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ושאלתו בפיו
הוא קורא עכשיו באחת המחברות, שהעתיק מאן דהו בשיעור של הגרש"ז בקול תורה
וכך כתוב שם בכתב היד של הבחור השומע:
רבינו שאל את התלמידים: האם חֵלֶב מותר בהנאה?
התשובה התמהמה מלבוא
ורבינו אמר: הרי זה פסוק מפורש...
הוסיף אותו תלמיד וכתב "הרי זה פסוק מפורש [שאסור בהנאה]"
אמר לי אותו גאון
תגיד, אני טועה, חֵלֶב מותר בהנאה!

אמרתי לו
"הרי זה פסוק מפורש"

(2) ספר ויקרא פרק ז
(כד) וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא
תֹאכְלֻהוּ:

ואילו לא היה אותו חכם זוכר
היה מדפיס את העתקת התלמיד
לדראון...

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2024 19:58

לרב וסרמן.
אם אין היתר לחטוא לכתחילה, במה בדיוק מצטדק דוד? מה בכך שאין בו שום חטא מלבד
בת שבע? סוף סוף היה אסור לו לחטוא!
אלא דוד המלך אמר לאחר מעשהו, שהוא לא בוש, כל עוד אין בו שום פגם מלבד אותו
מעשה.
כי אם לאחר אותו מעשה היה חלילה חוטא בחטא נוסף, אז מתברר למפרע שלא היה לו
צידוק לחטא הראשון (עם בת שבע), שהרי גם אילו לא היה חוטא איתה, היה יכול
לעשות תשובה לאחר החטא השני.
יוצא שכל ההיתר של צדיק גמור לעשות חטא, הוא בתנאי שהן לפני כן והן לאחר מכן
לא יחטא בשום חטא נוסף.
ועכ"פ חזינן שגם לכתחילה אין בזה חטא.

מאת: [email protected]

[יצחק וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 01:21

אכן תמוה מאד