החלפת מעשר כספים בין האברכים

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:18

שלום אני מחפש מקורות בענין החלפת מעשרות בין אברכים והאם זה לכתחילה/דיעבד/לא
ראוי/לא יצא וכד'
כמו כן השיטות בעניין לתת לאברך אשמח למקורות יישר
כח​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​
[image: ceaa3a07d2d4e0264b941545e4236a43a6fcf9c3]

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:23

ראה בצילום:
[image: image.png]

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:40

אז זה שו"ע מפורש יו"ד רנ"א סי"ב יישר כח גדול.

נשאר לי לברר השיטות לגבי אברך מתי נחשב כעני.

תודה רבה

שני עניים שחייבים ליתן צדקה יכול כל א' מהם ליתן צדקה שלו לחבירו: הגה ודוקא
צדקה אבל אם חייבים כל אחד קנס לצדקה שעברו על איזה דבר אינם יכולים לתת אחד
לחבירו דאם כן אין כאן קנס (הגהות מרדכי דב"ב):

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:43

מפורש בפוסקים שזה רק במקרה שלא התנו על זה ביניהם מלכתחילה, וכל אחד יכול
להחליט אם לתת לשני או לא לתת,
כי אם חתמו ביניהם על הסכם והתחייבות כזו, זה סתם מקח וממכר ולא צדקה כלל
ובלי שהתנו ומתוך בחירה חופשית ומוחלטת ברור שמועיל.

ראה במלקטים כמו בדי השולחן ועור,
ראה גם שו"ע אבילות שעח, א

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:50

אם כן מה החידוש בדברי השו"ע????

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:56

אכן, זו הקושיה שצריך לחפש עליה תשובה.
ובעז"ה תמצא.

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 11:00

לא הבנתי מה השאלה לגבי אברך. אין שו"ע מיוחד לאברכים. הגדרת אברך כעני היא
בדיוק כמו כל עני

ולדאבוננו יש טעות נפוצה (מדי) כאילו יש מעלה לתת מעשר לאברכים או לישיבות
שקוראים לזה "החזקת תורה", יותר מלעניים. וברור שזה לא נכון. עיקר הדין והמעלה
הגדולה ביותר זה לתת לעניים (אם תהיתם, "עני" זה מי שחסר לו הכסף הדרוש
למחיה), אלא שמעל זה הוסיפו, שהמעלה היותר גדולה מלתת לעני שאינו ת"ח, זה
להחזיק את ידם של תלמידי חכמים עניים. ואכן חלק ניכר מהאברכים כיום מוגדרים
ככאלה
אלו דברים ברורים ומפורשים

(וכמה חבל שלדאבוננו רואים בציבור בורות גדולה בהלכות מעשר, הלכות פסוקות
וברורות, ואפילו בין הת"חים. זאת על אף שמדובר באחוז ניכר מהתקציב המשפחתי)

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 11:42

חידוד יפה

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 13:34

אין שו"ע מפורש לאברכים. אבל יש כן מושג של החזקת תורה שאינו משום עניות.
והם דברי הרמב"ם המפורסמים בסוף הל' שמיטה ויובל.

מאת: [email protected]

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 14:22

השאלה אם יוצאים בזה יד"ח מעש"כ.

מאת: [email protected]

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 15:50

א. לא יודע מה אתה רוצה מהרמב"ם. ברור שללמוד תורה ולפרוש מעניני עוה"ז זה דבר
נעלה ביותר
וגם ברור שלעזור לאלו שלומדים תורה זה דבר נעלה ביותר (על אף שהרמב"ם שם לא
מדבר על כך...). אבל זה ודאי לא צדקה
ומכיון שעיקר מעשר זה לצדקה, ויש פוסקים הסוברים שלא יוצאים י"ח בשאר דברים,
ברור שעדיף לתת לעניים מאשר לישיבות לדוגמא. או סתם לאברך שאינו בגדר עני

ועיקר מה שנפוץ העניין של להחזיק תורה במעשר זה מהאהבת חסד, ועיי"ש להדיא
שמדבר על ת"ח עניים כנ"ל (וגם ברור שהמילה "החזקת תורה" פירושו להחזיק מי שאין
לו מספיק לפרנסת עצמו. והבן)

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 16:08

מעשר מיועד בעיקר ל"החזקת עמלי תורה".
והחזקה זו אינה צדקה, אלא ענין אוכלי המן
דרשות (המיוחסות ל)רבנו יונה על התורה בעמ' קיד'-קטו', רכה' ורלה', כ' אודות
המנהג מימי הגאונים אחר התלמוד להטיל על הקהלות שיהיו מספיקין לבני הישיבות,
שלמדו לעשות כן ממתנות כהונה שהיו כדי ששבט לוי יהיה פנוי ללמוד תורה, וכ"ש
בדורות האלו שנתמעטה החכמה ונתמעטו הלבבות. ומש"כ לא תעשם עטרה להתגדל בהם
וקרדום לחפור בהם הוא בלומד שלא לשמה כי אם כדי למצוא פרנסה או לכבוד. אבל
הנוטל פרס כדי שיסלק מעליו שאר העסקים ויתיחד ללמוד, זהו עניין אוכלי המן
ואוכלי תרומה.

מאת: [email protected]

--

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 16:17

"לא יודע מה אתה רוצה מה..." אני מקוה שאתה לא כותב כך למחברים שאתה עורך את
ספריהם...
הרמב"ם לא רק כותב שלימוד תורה זה נעלה וכן פרישה מעולם הזה.
אלא גם "ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים וללוים."
מה זה דבר המספיק לו?
לדבריך, בתמיכה באברכים יש לפתוח שולחן ערוך הל' צדקה ולראות מי ראוי לקבל
צדקה ומהו שיעור נתינת צדקה.
אוכלי המן, שציטטתי מדרשות המיוחסות לרבנו יונה, זה בגדרי צדקה?

מאת: [email protected]

--

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 16:55

אני מבקש מחילה אם הייתי נשמע מזלזל. חלילה.

אבל עדיין איני מבין מה כבודו רואה בכל הנ"ל

מאת: [email protected]

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 17:16

להעיר דחיוב מעשר לא נאמר מעיקרא אלא לסוחרים וכיו”ב.
עני המפרנס מן הצדקה (כגון אברך המתפרנס ממילגת כולל) חייב בצדקה אבל לא
בשיעור מעשר.
אקווה שידיעה פשוטה זו תהיה לתועלת לעריכה.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 18:54

לא היה נשמע מזלזל, רק יותר קל להגיע ביחד לחקר האמת כשמדברים בנחת.
אינני רואה שיש לי מה להוסיף.

מאת: [email protected]

--

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 20:47

הרמב"ם כותב שהקב"ה יספיק לו מה שהוא צריך
ולא שאנשים יתנו לו צדקות מה שהוא צריך
אדרבה, לפי הרמב"ם אסור לקבל שום כסף על לימוד תורה (לכאורה. ויש דחיות, אין
צורך להזכיר)

מאת: [email protected]

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 21:13

נראה שעוררתי את זעמם של כמה מגיבים בפרטי. אז רק כדי שלא יחשבו שאני מדבר
מרחשי ליבי (לא יודע מה היה יכול להיות המניע...)
מביא את דברי הרמ"א
כמובן שיש עוד מה לדון בעניין והסוגיא לא נגמרת כאן ואכמ"ל
אבל זה גרעין הנידון שלעיל

שיעור נתינתה אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים ואם אין ידו משגת כל כך יתן עד
חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה מדה בינונית פחות מכאן עין רעה וחומש זה
שאמרו שנה ראשונה מהקרן מכאן ואלך חומש שהרויח בכל שנה:
הגה: ואל יבזבז אדם יותר מחומש שלא יצטרך לבריות (ב"י בשם הגמ' פ' נערה
שנתפתתה) ודוקא כל ימי חייו אבל בשעת מותו יכול אדם ליתן צדקה כל מה שירצה
(ג"ז שם פ' מציאת האשה ומייתי לה רי"ף ורא"ש ור"ן ומרדכי) ואין לעשות ממעשר
שלו דבר מצוה כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה רק יתננו לעניים
(מהרי"ל הל' ראש השנה):

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 21:23

כעת ראיתי בשרשור סמוך שהובאה הסוגיא ביתר הרחבה. למי שמתעניין
(לא שכך אמורים ללמוד סוגיא. אבל ניחא)

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 21:40

אני חושב שאין נידון על דברי הרמ"א הנ"ל. ומה שנותנים מעשר לאברכים אי"ז כי
סוברים שאפשר לקיים מצוה עם מעשרות אלא שהשתרש בציבור הפסק של כמה פוסקים שכל
אברך הוא בגדר עני. וביתר חידוד, כל אברך שאין לו הכנסה קבועה כדי צרכי המשפחה
נקרא עני. אבל אה"נ, אברך שרעייתו מרוויחה הון רב או שהוריו תומכים בו בעיין
יפה וכל כה"ג פשוט שעצם זה שהוא אברך לא מחשיב אותו לעני לעניין מעש"כ.
ולגבי השאלה על מי הרמב"ם דיבר שיפרנס את שבט לוי, יש מספיק אנשים שגם אחרי
שיתנו מעשר לעניים ישאר להם די והותר להחזיק כמה לומדי תורה, ומלבד זאת שבט
לוי של הרמב"ם זה אנשים שלא עובדים כלל (וגם האשה לא כפי שהיה מקובל בזמנם)
וא"כ הם בוודאי גם עניים.
ולמעשה היום שהנשים עובדות כך סידרה ההשגחה העליונה לפרנס את שבט לוי והרבה
שלוחים למקום.

מאת: [email protected]