תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 13:42 א. קשור גם הרבה להגדרה המדויקת של ציצית חובת מנא או גברא. ה. לא מספיק מונח בכללי סב"ל וס"ס, אבל כעין דוג' לדבר שענין הברכה אינו מוחלט לגמרי, עיי' מ"ב סו מז. ז. לא עומד לי בראש חוץ מדעת האול"צ, אבל דיבורים על כך יש הרבה, עיין במאגרים. ח. אכן שמיירי בכה"ג, ולא אמרתי שאין מקום לחלק אבל לדעתי גם אין מקום לקושיא, ולשו' הגמ' מנחות לה, ב תפילין מברך עליהם משעת הנחה ועד שעת קשירה, ועיי' תוס' שם לענין תש"ר, והמוכח לכאו' בסוגיא דהתם, שמשעת הנחה ועד הקשירה חלק ממעשה המצוה. י. עיי' תוס' ברכות ס, ב, ויל"ע. מאת: [email protected] -- https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=7008843

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 14:27 מהו דין דכתיב אל אלהים ה'. כתב היפה תואר וז"ל, ממ"ש בכל התורה ה' אלהים ואל שדי לא היה להם פתחון פה, דפשיטא דשם ה' הוא שם המיוחד ויזכיר שהוא האלהים, וכן אל שדי לומר שהוא יתברך משדד המערכה או שאמר די לעולם, אבל מדכפל ואמר אל אלהים ה' היה להם פתחון פה שהם ח"ו ב' רשויות כל אחד בשמו, והשיבם שהוא על הוראת גדולה כאומר השר, האדון, הדוכס, שכל תארי גדולה באחד עכ"ל. ונ"ל הענין שכל תואר גדולה מורה על מדרגת ממשלה מיוחדת במדינה זו כך ובמדינה זו כך, וכן הוא בשמותיו יתברך, וכמפורש בזוהר [אחרי סה ע"א] דשם אל הוא ממשלת דגל החסד, ואלהים הוא ממשלת דגל הגבורה, וה' ממשלת דגל הרחמים, ובהם מנהיג הקדוש ברוך הוא עולמו כל אחד כפי שעתו וזמנו, וכן הוא לקמן ספר ב' פ"ג [ו] על פסוק [שמות ג, יד] אהיה אשר אהיה, לפי מדותי אני נקרא, כשאני דן את הבריות אני נקרא אלהים וכו' ע"ש:

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 14:49 כמה פעמים שקלתי בעצמי לרכוש, אמנם לא עסקתי בעריכה באופן שצריך לדעת על כל שורה בגפ"ת. בדר"כ מה שחיפשתי מצאתי בקלות בחיפושים. לכאו' זה אמור להיות המבחן. --

תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2024 01:47 אשמח אם מישהו יעלה כאן צילום מסך [עדיף סרטון] להדגים כיצד פועל מפרשי האוצר. הדבר יהיה כנראה לתועלת עבור הרבה עורכים.

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 15:01 מרשימות שלי (כדאי לודא תקינות) אל הוא חסד - זוהר ח"ג לא ע"א. שמות ה' - אלהים דין, ה' רחמים – ב"ר לג ג, זוהר ח"א קעד ע"א.

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 16:53 צודק. אז הפתרון של הרב שולמן הוא הנכון. --

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 17:36 התגובה של יהודה כהנא בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app קבצים מצורפים: file-0

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 19:24 כמו"כ בחידושי הרי"ם עה"ת הישן יש מאמרים שאינם במהדו"ח       From: ארי במסתרים [[email protected]] Sent: Sunday, June 2, 2024 10:53 AM To: יהודה כהנא [[email protected]] Cc: שמואל זאב בעק [[email protected]]; עריכה תורנית [[email protected]] Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה לחסידי גור [בפרט] ולמתמצאים בענין [בכלל]   לא הסברת את ההשמטות   [[email protected]]>:

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 19:32 אם כבר מדברים, האם למישהו יש פתרון לנסיעות ארוכות שהבטריה מתרוקנת, איך להטעין מהאוטבוס, או לחילופין האם קיים בשוק מטען נייד עם שקע תואם לתקע מחשב, הבו עיצה. בתודה.

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 20:25 ספר ישמח משה - פרשת וישב דף פט/ב יצילהו השי"ת, לכך אמרו ונראה וגו' והבן, והשתא אתי שפיר דאמרו מה יהיה לשון עתיד. והנה כך דרכו של היצר הרע פותח בקל ומסיים בקשה, והנה מזה היה מקום להתיעץ ולהרגו בידים, וראובן הבין את זה, וזהו (בראשית לז כא) וישמע ראובן, כי שמיעה משמשת שני לשונות, לשון שמיעה ממש ולשון הבנה, (כמו שמע [דברים ו ד] , בכל לשון שאתה שומע [ברכות י"ג ע"א], וכמוהו רבים), דהיינו ששמע מה שדברו והבין את הנולד, ולכך תיכף ויצילהו מידם. והא דלא שמרם השי"ת מדרכי הטעות כל כך, היינו כדי להשלים הגזירה עצה העמוקה הניחם על בחירתם, ודי בזה התנצלות לשבטי ישורון, ומיושבים כמה קושיות ודקדוקים בס"ד: ברש"י ויתנכלו (בראשית לז יח), נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו כמו אתו עמו, כלומר אליו. וכבר כמה דיו נשתפכו לפרש דברי רש"י הנ"ל. וגם אני אענה חלקי דכיון לדברים עמוקים, ומקודם נפרש הפסוק דתיבת אותו הוא מיותר, דהיה די באמרו ויתנכלו להמיתו ולא דבר ריק הוא. אבל הענין הוא, דלכל יש מסית מלאך הידוע הנברא לכך, רק אין מניחין אותו מן השמים להתגבר על האדם בכל כחו, כי מי יוכל לעמוד נגדו, כי בודאי אין כח האדם כמו כח המלאך, רק כפי כח שיש לאדם ללחום עמו, ככה יש לו רשות להתגבר עליו להסיתו, והאדם יש לו בחירה או ללחום עמו או למשוך אחריו, והיינו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"א) כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, דלכאורה אינו מובן דמהיכי תיתי. ולפי מ"ש אתי שפיר, דכל מה שכחו יותר גדול לעמוד בקשרי המלחמה, יש לו רשות יותר, וזה נכון ואמת בס"ד. ואף כי הוא ברשעו רוצה להתגבר בכל כחו ואונו עד שלא יהיה באפשרי בשום אופן לעמוד נגדו, אבל אין מניחין אותו יותר מכנגד יכלתו של אדם, והיינו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"ב) צופה רשע לצדיק וגו' (תהלים לז לב), ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו'. והנה לפעמים לאיזה סבה בהדי כבשא דרחמנא, נותנין לו רשות להתגבר בכל כחו יותר מכדי יכלתו של אדם, ואז בודאי האדם מנוצח, אבל הוא כאנוס שאינו בבחירתו שלא יקרא חוטא בבחירה, רק אם יש לו כח לעמוד נגדו ואינו עומד. וגם הוא לפליטה גדולה, כי בודאי לא יעזוב את חסידיו למגנא, ומעין זה מעשה יהודה ותמר, והמסית אינו מבין זה, ושש ושמח שפעל דבר גדול להחטיא צדיק גדול, ולא ידע כי בנפשו הוא שעל ידי זה יתגבר הקדושה ויתמעט כח הסט"א, כמו ביהודה ותמר שנשתל ממנו מלכות בית דוד. והיינו שאמרו רז"ל (ב"ר פפ"ה ח') רמז הקב"ה למלאך הממונה וכו', וכמו שכתבתי להלן ברמז הגדי. ולדעתי זהו מה שאמרו (תנחומא וירא סי' כ"ב) דנעשה נהר גדול לפני אברהם כשהלך לשחוט את בנו, וכשבא עד צוארו במים אמר הושיענו אלהים כי באו מים עד נפש (תהלים סט ב), ר"ל שהתגבר בכל כחו אליו לבטלו מן המצוה, ואברהם עמד נגדו בקשר המלחמה ונלחם עמו בכל כחו עד הגיע לגבול כלות הכח, התחיל לצעוק אל ה' שיעזרהו, ועזרו הש"י כנ"ל, ומעין זה מה שאמרו (ע"ז דף ד' ע"ב) לא היה דוד ראוי לאותה מעשה וכו'. וכן היה בכאן, דאין זה מטבע השכל ששבטי ישורין יהרגו או ימכרו נפש ומה גם אחיהם, ולצער כל כך אביהם הצדיק על נקלה בשביל משקל שני סלעים מלת (עיין שבת י' ע"ב), אבל היה כעין זה שחייבה חכמתו ית"ש שלא גער בשטן להשלים עצה עמוקה (סוטה י"א ע"א). ועוד טעם כמוס כמו שאבאר להלן (בד"ה בילקוט) במדרש כשנמכר יוסף היה יעקב בוכה וכו', עיין שם. ואם כן לא חטאו מבחירתם ואנוסים היו, ובאמת היה זה לרעתו, וכל הערמה שב עליו עמלו בראשו, כי על ידי זה לקטו כל ניצוצי קדושה מערות הארץ מקור הטומאה וילקט יוסף וגו' (בראשית מז יד), וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב לח) כנודע, ונתקדש שמו הגדול בצאתם, וכן טעם הכמוס שאבאר, היה גם כן לטובת יעקב שעל ידי זה נתוסף לו י"ז שנים, וזה הוא רעת עצמו שהוא שרו של עשו וכשזה קם זה נופל. והיינו דאמר הקרא ויתנכלו, נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו בלא וא"ו שהוא כמו אתו דפירושו עמו, דיש אם למסורת, דר"ל דאין זה בבחירתם שיערימו להרוג נפש וכל שכן אחיהם, רק דזה היה אתו, דהיינו עם הידוע המסית הגדול בכחו שהוא יותר מכדי יכלתם המתייחס לו ולא להם, ונאמר אותו ולא אתו, דיש אם למקרא גם כן שהוא כמו אליו, לומר דהערמה היה אליו דשב עמלו בראשו כמ"ש. וזה הוא דברי רש"י ויתנכלו, נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו קשה דהוא מיותר, לכך כתב רש"י כמו אתו דיש אם למסורת, וכדי שלא נטעה בין אותו לאתו, ביאר טפי ואמר עמו, ור"ל כמ"ש, ושמא תאמר אם כן יהיה הקריאה אתו, לכך כתב כלומר אליו, ר"ל דיש אם למקרא גם כן, דאליו היו הנכלים והערמימיות, כנ"ל נכון. והיינו דכתב רש"י נתמלאו נכלים כדבר מלא שאין בו ריקות ואין מקום לנטות, וגם שנתמלאו מזה, אם כן לא היה בהם חלק הסותר כלל והבן, כל זה נ"ל ברור: וישמע ראובן ויצילהו מידם (בראשית לז כא). במדרש (ויק"ר פל"ד ח') אלמלא היה יודע ראובן שעתידה התורה לכתוב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם, על כתפו היה מוליכו לאביו. והנה המדרש הזה אומר דרשוני וכי ראובן הצדיק היה חושק להתפארות. עוד במדרש (ב"ר פפ"ד ט"ו) אמר ראובן אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותה מעשה, והוא מונה אותי עם אחי, שנאמר (בראשית לז ט) ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ואיני מצילו. וגם זה אומר דרשוני, דלמה לא נימא דתכוון ראובן לשם שמים. והנ"ל בהקדים הא דאיתא במדרש (פליאה) ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא (שם שם בראשית לז ל), ממעשה בלהה. כי הנה ידוע מ"ש המזרחי והפרשת דרכים שאכלו מפרכסת, כי השבטים סברו דדין ישראל להם שכבר יצאו מכלל בני נח, ויוסף היה סובר שלא יצאו, ועיין מ"ש לעיל מזה בפסוק (שם שם בראשית לז ב) והוא נער וגו' נשי אביו ויבא יוסף את דבתם, בהמשך הדברים דמשום שהחזיק את בלהה וזלפה לנשי אביו כדין בני נח דבאישות תליא מילתא ולא בקדושין, לכן הביא דבתם שאכלו אבר מן החי, עיין שם. והפוך בה דיש לומר להיפך, על פי מ"ש הרמב"ם (פ"ט מהל' מלכים הי"א) דבן נח אינו מוזהר על אבר מן החי דעוף, והם אכלו אבר מן החי דעוף דסברו דלא מאת: [email protected] -- נפתלי מרדכי ראזענבוים ארץ ישראל - 058-322-4930 ארה"ב - 917-722-5393 לונדון - 4420-3769-3070

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 14:34 האם יוכל מאן דהוא מחו"ר הקבוצה דהכא לשלוח לי באישי ספר מנחה חריבה להגר"פ אפשטיין, הערות ומילואים עמ' ט"ז. אמור להיות שם משהו בעניני שומע כעונה בברכת כהנים ומובאה מהגרש"ז ריגר בעניין. אולי זה במהדורה חדשה. כמו כן דרוש לי מאמר בשם עשתונות צו"ר מקובץ יגדיל תורה שנדפס באודסה, שנת תרמ"ה, קונטרס י' סימן קנ"ג וסימן קנ"ד. [הוא מהאדר"ת ונדפס בעלום שמו.] תודה רבה!!

תאריך ההודעה המקורית: 05/05/2024 10:20 יישר כח, יום טוב.

תאריך ההודעה המקורית: 22/02/2024 13:19 אתה בטור שכך קוראים לזה? באוצר החכמה יש כמה וכמה ספרים שלו אך אין ספר בשם פאר משה. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 22:44 קבצים מצורפים: מעיל אליהו.PDF על נהר - הררי.PDF

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 09:25 שלחתי

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 20:29 יש להוסיף: בלקו"ת על התורה מציינים: לקו"ת פר' וישלח ד"ה ויקח. ובנ"ך מציינים: לקו"ת שמואל פרק י. ב-יום ראשון, 2 ביוני 2024 בשעה 19:17:56 UTC+3, במיעוט שיחה כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 21:43 נסיצי כעת לפי עצת הרב 'חנן' והצליח! יישר כחכם !!

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 22:12 תודה רבה! אבדוק את זה כשאהיה אצל המחשב שלי!

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 22:25 האם הדו שיח בשרשור זה אינו גובל בצרות עין?

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 08:38 היה איזשהוא קוד שהכנסתי, אבל הוא עושה שהקובץ יהיה מאוד מאוד איטי. הבנתי שיש קוד אחר. כרגע אני עסוק מאוד, ואין לי זמן להתעסק עם זה. מקווה מאוד בהמשך להתעסק איתו. תוכל בינתיים לבדוק במתמחים, דיברו על זה שם. ואם אתה כבר בודק - תוכל גם להוריד את התוסף הנ"ל. נ.ב. שים לב לחלק בין הערות שוליים למספור פיסקאות, שזה שני דברים שונים בוורד, ולכל אחד מהם פתרון אחר - כך לפי הבנתי. בהצלחה רבה.