תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2024 00:55
יש"כ לכל המסייעים והמרחיבים באופן נפלא ממש בענין זה של פדיון הבן,
ורציתי לציין שיוצא יש ב' דינים בענין של מצות פדיון הבן.
א. הבכור הוא ברשות הכהן.
ב. יש מצוה לפדותו.
כך מבואר בל' הרמב"ם בספר המצות (מצוה עט):
שציונו לקדש בכורות, כלומר להפרישם ולהבדילם למה שראוי שיעשה בהם, והוא אומרו
קדש לי כל בכור באדם ובבהמה.
וכן כתב גם ביד החזקה (ריש הלכות בכורות):
מצות עשה להפריש כל פטר רחם הזכרים, בין באדם בין בבהמה טהורה בין במין החמור,
בכור אדם ובכור חמור נפדין ופדיונם לכהן, ובכור בהמה טהורה נשחט בעזרה כשאר
קדשים קלים.
וכ"כ הרמב"ם בסה"מ (מצוה פ) וז"ל:
היא שציונו לפדות בכור אדם, ושניתן הדמים ההם לכהן, והוא אומרו יתעלה (משפטים
כב) בכור בניך תיתן לי, וביאר לנו הנתינה הזאת איך תהיה, והוא שנפדהו מן הכהן,
וכאילו הוא כבר זכה בו ונקנהו ממנו בחמש סלעים.
בברכה מרובה