תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 15:06 מטרת הנקודה היא אחת: להבדיל בינן לבין אותיות לועזיות דומות. ----- Original Message ----- From: moshe kagana To: אליהו עבוד Cc: shimon maryles ; אמרי יושר ; אליהו ברדנשטיין ; נחלת יהודה ; הבית לעורך התורני Sent: Friday, February 02, 2024 2:46 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] במקרה כזה צריך לשים נקודה בסוף? כדאי לשים לב שלסימן השאלה ? ולסימן הקריאה ! נוספו נקודות בתחתיתם, נקודות אלו יש להם מטרה מסוימת... ציטוט יכול להיות גם מספר וכדו'. דיבור ישיר זה דיבור כפשוטו, ושם יש סברא לסמן פחות פיסוק כדי שלא יהיו המון סימונים (כי בד"כ מדובר בכמה דיבורים, זה שואל, וזה עונה, וההוא מגיב, ותוך כדי יש מילים כמו: ענה לו, שאל וכדו'. ורבוי סימנים יסרבל. למשל: שאלתי: "אתה תבוא?" "לא!" הוא ענה, "מדוע שאבוא?" "כי כך הוחלט", עניתי). https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/#target-4931 דיבור ישיר פירושו ציטוט. (וראה דוגמאות שם) זה הכלל שקבעו, אבל כמובן זה לא הלכה למשה מסיני, וכפי שכתבה לי פעם אחת המשיבות מהאקדמיה: ב. בעניין פיסוק בסביבת מירכאות. אכן כך קבענו. גם אנחנו לעיתים מתלבטים בעניין הזה. הייתי מציעה לנקוט את העיקרון שהפיסוק אינו תורה למשה מסיני, ואפשר להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו. לפי"ז בדוגמה של הרב יעקב פ. צריך להניח נקודה: בספר פלוני כתב: "דבר זה אסור ואין לעשות כן!". אכן, רוב הפוסקים נחלקו עליו והתירו. בדוגמה הבאה לא מניחים פסיק אחרי 'הפעם', כי זה בין דיבורים ישירים. אבל מסמנים נקודה לאחר 'בהחלט', כי לאחריו מתחיל דבר חדש: הוא שאל אותי: "אתה מתכונן לבוא גם הפעם?" "כן", עניתי, "בהחלט!". כאשר הוא שמע זאת, מיד הסתובב והלך. שמתי לב שבד"כ מסמנים נקודה, ורק בדיבור ישיר לא מסמנים. למשל: הראיה מהפסוק היא לדעתו "חד משמעית!". ראיה נוספת יש להביא מהמשנה... כנראה שתקן במובן של 'סטנדרט' או במילים אחרות: מה שכולם עושים. מה הכוונה "תקן"? מי קבע את ה"תקן"? את הכלל בנוגע לכך שאין מויפים ימני פיוק אחרי ! או ? ראיתי כמדומני אצל הרב קטן, בנוגע לכך שלא מוסיפים נקודה גם אם אחרי סימן השאלה או הקריאה יש גרשיים - זה כבר חידוש של הרב shimon maryles אבל אם הוא אומר שזה התקן, כנראה שהוא אינו ממציא. מי קובע את התקן? אם אתה מתכוון לאקדמיה ללשה"ע, הרי שהם כתבו שאין מביאים שני סימנים רצופים בדיבור ישיר. באופן תקני לא מוסיפים נקודה כלל, בין אם זה ציטוט ובין אם לא. יש כאלה שנוהגים כן להוסיף נקודה/פסיק לאחר ציטוט גם אם הוא נגמר בסימן קריאה או שאלה, אבל כאמור זה לא תקני לגבי הפניה להערה יש להסתפק וכנ"ל הרב קטן כותב לשים את ציון ההערה לפני סימני הפיסוק, אמנם לגבי !, אני חושב שזה יותר קריטי שהוא יהיה צמוד למשפט ולכן הייתי מציין את ההערה אחרי סימן הקריאה והגרשיים ולפני הנקודה. בד"כ מסמנים נקודה במקרים כאלה. אמנם בדיבור ישיר לא מסמנים, כדי להימנע מריבוי סימנים שיסרבלו את הקריאה. למשל: שאלתי: "האם הוא יבוא?" והוא ענה: "לא". "למה?" "כי הוא חולה". לגבי מיקום ההפניה. אני רגיל להניח לפני סימן הקריאה. עשית את הנקודה נכון. לגבי הערת שולים נראה שעדיף לשים אחרי ה- ! לפני ה-" ב-יום רביעי, 31 בינואר 2024 בשעה 17:49:04 UTC+2, אליהו ברדנשטיין כתב/ה: במאמר של הרב קטן (מצורף אם אין לך) הוא כותב שאין להוסיף סימני פיסוק אחרי סימן קריאה או שאלה, לפי זה אתה צריך להתייחס לסימן הקריאה כמו נקודה ולשים את המספר של הערת השוליים באותו מקום שהיית שם במקרה של נקודה (כמדומני שגם לזה הרב קטן מתייחס). בהצלחה! ואין לעשות כן!". עיקר השאלה במקרה שיש מספר של הערת שוליים בסוף המשפט הזה. כמו"כ היכן בדיוק ראוי לשים את הספרה של ההערת שוליים בכזה מקרה. Sender notified by Mailtrack 31.01.24, 17:41:37

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 15:51 יישר כח. ממש עניני דיומא ראה להלן מהזוהר בפרשתנו. המגיד מוילקומיר כתב קונטרס שלם בענין זה ומביא את המהרי"ל דיסקין! אני מעתיק את מה שכתוב אצלי בענין. וידועים לשבטיכם רש"י דברים א, יג וידועים לשבטיכם - שהם ניכרים לכם, שאם בא לפני מעוטף בטליתו איני יודע מי הוא ומאיזה שבט הוא ואם הגון הוא, אבל אתם מכירין בו, שאתם גידלתם אותו, לכך נאמר וידועים לשבטיכם: מבואר שלא די במבחן כדי להכיר תוכו של אדם, אלא רק הכירות לזמן רב הוא האופן היחיד לעמוד על טיבו האמיתי. וצריך עיון למה לא יכל להכיר עפ"י חכמת הפרצוף. ראה מה שנביא מתשובות הגאונים שהחליטו עפ"י מראה עיניהם. סי' יד, צט, קכב. [אמנם יש מהחוקרים הטוענים שתשובות אלו, צט וקכב, זוייפו ע"י מאוחרים יותר. ראה בספר היובל ללוין. (אודות ר"מ בוטריל).] תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן יד ויש מהם מעט סודות מסורים ביד בניהם של אותם חכמים ויש ברית בחרם ב"ד שאין למוסרם אלא לנאמנים ולמי שרואים בו הכרת פנים שהוא ראוי לכך: תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן צט וששאלתם שאמר להם כהן מורה צדק ה"י שיש בענין שבעת ימי פסח ענין גדול וכו' כי הקדמונים ז"ל לא היו מודיעים לשום אדם זולתי לאנשים ידועים והיו יודעים בהם סימנים ניכרים בפניהם ובמקומות אחרים תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן קכב ולכן היו מוסרין חכמים אחד לחברו הכרת פנים וסדרי שרטוטין שמקצתן אמורין בזה ספר תולדות אדם ומקצתן בסדר פסוק שלאחריו זכר ונקבה בראם לפי שאין מוסרין סתרים ורזים הללו אלא למי שרואין בו סימנין ראויים לכך: וכן כ' הרמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה (עמ' עו במהדו' החדשה) בשם תשובת ר' שרירא גאון, והארך בזה עם סמך מהתלמוד לדבר זה. ומצאתי תשובה לשאלה זו בדברי חי' מרן רי"ז הלוי על התורה סוף פ' ואתחנן ד"ה אשר ידעת, שפירש דברי רש"י שאמר משה שיבוא מעוטף בטליתו, והם מספרי, דהכוונה דיש דין שאין ממנים בסנהדרין אלא מיוחסין, ולכן צריך דוקא ב' עדים. וא"כ, אינו משום שמשה רבינו לא יכל לדעת מדרגתם אלא משום יחוסם. ובזוהר פ' יתרו [דף ע עמוד א] פירש וידועים לשבטיכם על חכמה זו גופא! ואני מעתיק כאן רק כמה שורות ושם יש אריכות גדולה. כתיב ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל וגו' דאילו על אינון סימנין אחרנין בעא ולא אשכח, וכן (דברים א) הבו לכם אנשים חכמים וידועים לשבטיכם, מאי ידועים דאשתמודעאן באינון סימנין ואשכח בר נבונים דלא אשכח עינא ברזא דאת ר' ואת פ' דגבינין חוורין ושערא סומקא, אי גבינין דעינוי חוורין דא הוא בר נש דאצטריכו בני נשא לאסתמרא מניה, כל מלוי ברמאותא, פקיחא איהו נטיר דבבו, דא איהו באת ר' בלחודוי ולא אתחבר בהדיה את פ', את דא אזלא ושאט עליה ולא אתישבא. ואודות חכמה זו של חכמת הפרצוף, הנה יש חיבור קטן (20 עמ') מהמגיד מוילקומיר, בשם כליל תפארת, לדחות דברי התפארת ישראל שכתב שראה אגרת אחת בה כתוב שצייר גוי צייר את משה רבינו כשהיה במדבר, והמלך הישמעאלי שהזמין את הציור ראה ע"פ תואר פניו שהיה רע מידות, וביאר שם שנולד רע בטבעו, אלא שעבד על מדותיו. והחיבור הנ"ל נתחבר כולו לדחות דבריו. ובפרק ה' מביא כמה ראיות מהמהרי"ל דיסקין שאגרת זו שקרית היא. והראיה הראשונה היא מדברי הזוהר [image: image.png] [image: image.png] שוב ראיתי בשו"ת זכר יהוסף ח"ג מאמר תהלוכות האגדות פרק ט' (עמ' 198 בה"ב) שכ' שודאי כוונת אגדה זו אינה כפשוטה אלא כדי להפליג ולהמחיש ענין זה שאדם יכול לעבוד על עצמו, כ' באופן של סיפור. ואח"כ דן בטענות נגד זה. ועל הטענה הנ"ל כ': [image: image.png] וכתב לי אחי שמואל בהקשר זה: לפני שנים הזדמן לידי מאמר מחקרי של א' בשם "הכהן" (כמדומני) שהביא כמה מקורת לענין זה, שבס' אור פני משה של א' מגדולי החסידות יש ענין דומה, אבל כתב שככל הנראה מקורו של התפארת ישראל היה מאיזה כתב עת גויי שהובא בו מעשה זה תקופה לפני שהתפארת ישראל כתב את חיבורו, איני זוכר את הפרטים אבל זה היה נראה מחקר יסודי יתכן שכבר אמרתי לך שדבר דומה מאוד למה שכתב התפאר"י על משה רבינו, כתב הגר"א במשלי (כב ו) על דוד המלך בביאור הגמ' ביומא כ"ב שאול באחת ולא עלתה לו, דוד בשתיים ועלתה לו, והעניין הוא כי בדוד נאמ' והוא אדמוני והוא במאדים ולכך טעה עליו שמואל בעת ראה קלסתר פניו והוא העביר מדותיו בכל. ואף שאלו הב' לא העביר מ"מ עלתה לו כמ"ש כל המעביר על מדותיו כו' ודוד כבר הרבה צדק להעביר על מדותיו משא"כ שאול עיי"ש. ע"כ משמואל. [וזהו מה שהובא לעיל מזכר יהוסף] [וכתוב כאן דבר נפלא מאד בהאי דהמעביר על מדותיו. ראה מה שכתבתי ביומן] ובאור החיים כ' כמו הגר"א על דוד. וכן על משה רבינו. וזה מתאים למעשה הנ"ל שמשה רבינו שבר מדותיו. [וכמדומה שכן ראיתי כתוב שמשה רבינו הגיע לדרגת מלאך במה ששבר מדותיו] אור החיים דברים פרק לג עוד נתכוון במאמר זה להעיד עליו כי כל התעצמו במדות הטובות הידועות לו לא היו אלא לצד יראתו מאלהיו לא שהיה טבעו מסייעו אל הדבר, כאומרם ז"ל (יומא כ"ב ב) שאול באחת ולא עלתה לו ודוד כו' כי שאול היה מטבעו מזוג ולא היה חם ומהיר לטעות ולזה באחת ששגג יצתה ממנו המלוכה לפי טבעו משערים בני עליון שאם היה כטבעו של דוד אדמוני היה עושה כדוד עשר ידות, והן האיש משה יש מקום לחשוב שהיה עניו מטבעו והיה בכולן מטבעו, לזה העידה התורה עליו שכל התעצמותו ותגבורתו הרמוז בתיבת איש היה לצד האלהים היה ירא, והוא אומרו איש האלהים: וראיתי בעלון עלים לתרופה פ' תולדות עג, מספר בהיות הבוקר להושע, אות שפא, מילקוט, הובא בדרוש הראשון לפרשת תולדות בספר 'טל אורות' למקובל ר' מאיר כץ פאפריש, בעל אור הישר, שצורת וקלסתר פנים של עשיו ויעקב היו שוים. בקובץ מחניים קטו, עמו' 21 ואילך הביא המון שדנו בזה. מאת: [email protected] --

תאריך ההודעה המקורית: 03/02/2024 22:22 זה נכון רק למדפסות מסוימות ולא לכל המדפסות וזה לא אפרות בוורד אלא של המדפסת.

תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 00:45 תודה, זוהי גירסא חוקית, או פרוצה? ב-יום ראשון, 4 בפברואר 2024 בשעה 00:37:45 UTC+2, גמ"ח כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 10:47 ב"ה נעזרתי כבר על ידי אחד מידידי חובשי בית המדרש הלזה. ייש"כ לו ולכל מי שרצה לסייע. שבוע טוב ומבורך. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 04.02.24, 10:46:48

תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 15:24 מרפרוף בעלמא עולה כי הם טעונים מספר דו ספרתי של תיקונים.

תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 15:29 אתה יכול ליצור הפניה בכתב עילי.

תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 20:36 ראה בזוה"ק בשלח

תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 23:42 בעקרון אפשר ע"י המופיע בצילום הזה. לא תמיד הולך. אם לא הולך אולי תשאל שוב כאן ונראה אם יש עצות. [image: image.png] --

תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 23:48 תמוה לך, כי אתה דובר לשה"ק בחיי היום יום, וממילא כל חריגה בדקדוק צורמת לך. משא"כ רבותינו האחרונים, שפת היום-יום שלהם היתה כפי ארץ מגוריהם, ולכן לא דקדקו תמיד בלשון זכר ונקבה. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 00:10 מנהל הקבוצה בהחלט יכול למחוק הודעות מהאתר של הקבוצה שמי שייכנס לשם בעתיד לא יראה זאת, כמובן שמה שכבר נשלח והגיע למיילים האישיים של חברי הקבוצה לא יתבטל. אבל כולנו מבינים שקוראים שגיאות, גם לי קרה דבר דומה בעבר... [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.02.24, 00:08:48

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 12:44 התגובה של א. שושנים בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 13:10 לגבי בורא פרי העץ כמדומני שכך גם המנהג בהרבה מעדות הספרדים, ומהסברא הזו. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 13:17 מישהו?... תודה רבה! מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 13:21 ה' בהשמים חסדך. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, וע"ע בסוגיא דרחלות חולין קלז והדברים ארוכים. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 14:51 תעשה באוצר החכמה 'ספר' ותעתיק את כל הרשימה. אגב, קוריוז מפורסם יפה. היו אנשים שרצו להופיע ראשונים ברשימת האוצר ולכן עשו לספר שם באות אא', כמו אאלפך חכמה וכו', אבל האוצר רצו למנוע את זה, אז כל אחד שעושה ככה הוסיפו לו את המילה 'ספר' לפני שם הספר... תבדקו ותראו את הענין המעניין והנחמד הזה... (עשו את זה גם לספרים אחרים. "לא כל זוכה להיות ב20-30 הספרים הראשונים"...) מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 15:19 יואל קראו צפוני שנאמר ואת הצפוני ארחיק מעליכם תנו רבנן ואת הצפוני ארחיק מעליכם זה יצר הרע שצפון ועומד בלבו של אדם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהן את פניו אל הים הקדמוני שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו וסופו אל הים האחרון שנתן עיניו במקדש שני והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו ועלה באשו ותעל צחנתו שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראל כי הגדיל לעשות אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם סוכה נב א

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2024 13:03 מעשרות פ"ד מ"ב

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 18:30 עיין בפסוק כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימות

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 20:22 במילים שמסתיימות ב: אָו, מוסיפים בהן ו'. למשל: עכשיו, אלָיו. אמנם בשמות אין מוכרחים להוסיף ו', ובכל זאת יש שנהגו לכתוב: 'עשיו', כדי שלא יקראו: עשוּ. מאת: [email protected]