תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2022 20:50 1290

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2022 11:13 כוונתי על הראשון [להגאון רבי שמחה יואל זצ"ל], אלא שמהדורה זו יש לי באמתחתי, והנני מחפש דווקא המהדו"ח של מכון עבודה ברורה. יישר כח עכ"פ. כוח"ט.

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2022 16:12 תשובה לרב הורביץ. מכיון שכתוב "צח:", לא יטעו.

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2022 21:33 תנסה כאן. הם שולחים אחת לחודש https://new.jewishoffice.co.il/פרסם-ספר/?utm_source=mailpoet&utm_medium=email&utm_campaign=newsletter_2

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 08:00 בס' ברכי יוסף לגבי דיינים כותב לא להושיב בבי"ד שור וחמור (שמעתי מת"ח א', ולא מצאתי בברכי יוסף)

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 08:48 האם התורה רצתה שהמלוה והלוה יעשו "טקס" שבו המלוה אומר "משמט אני" והלוה אומר "אעפ"כ" ויפרע את החוב כרגיל? לא מסתבר. לכאורה, וכך נראה מפשטות לשון הפסוקים, התורה רצתה לתת אפשרות אמיתית ללווה עני שפריעת החוב קשה לו, שלא לפרוע את החוב. אלא שאם הלוה אינו עני ויכול לפרוע את החוב, בודאי שכך ראוי, ורוח חכמים נוחה הימנו.

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 11:40 כנראה שזה שאח"כ כתוב 'ניצול', ולא 'ניצל', זה כדי להבדיל מ'ניצל' בעבר.

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 11:52 שם המחבר ר' דב בער טריויש אב"ד וילנא נדפס בהאראדנא תקנ"ז From: [email protected] [email protected] On Behalf Of י. בן חיים Sent: 11 Sep 2022 11:43 AM מאת: To: מעשה הכתב מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] רביד הזהב אוכל לברר השם במקום שיטרחו טובא. יש"כ! לא כתוב לי. מה שם המחבר? שלום רב אשמח לקבל רביד הזהב על פ' כי תצא בענין דעת הרמב"ם באיסור הלנת המת. ברכות וישועות לכולכם! -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjUVSfnr65Sq%2BLRyMmC23taOZczc5K7gNOWQMMyLzAVGw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjUVSfnr65Sq%2BLRyMmC23taOZczc5K7gNOWQMMyLzAVGw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chaafJBRbWCZhNbuvdr6vjHSw8Y0yH2qV%2B0MfbZSWRaQw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chaafJBRbWCZhNbuvdr6vjHSw8Y0yH2qV%2B0MfbZSWRaQw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 14:58 שמוכיח מדברי הרמב"ם שבהדלקת נרות שבת ישנם שני דינים. א. דין "עונג שבת" ע"י אור הנרות. הצעותיו של הארי שבחבורה טובות יותר לענ"ד ובפרט השנייה. ברכה והצלחה!

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 15:10 בהמשך להודעה האחרונה, השו"ת המצורף הוא מהוצאת מכון חכמת שלמה, שכותבים במבוא שהוסיפו הרבה תשובות מכ"י וסידרו את כל התשובות ע"פ סדר השו"ע. לכן יש לציין למהדו' חכמת שלמה. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אברהם יצחק סטריק Sent: Sunday, September 11, 2022 2:54 PM מאת: To: Shimon Antebi [email protected]; יאיר שרון מאת: Cc: א. י. כהן [email protected]; א [email protected]; עריכה תורנית Subject: RE: [עריכה תורנית] חיפוש - מהר"ם בן חביב מצורף משו"ת מהר"ם בן חביב From: [email protected]:[email protected] <[email protected]:[email protected]> On Behalf Of Shimon Antebi Sent: Sunday, September 11, 2022 2:48 PM To: יאיר שרון <[email protected]:[email protected]> Cc: א. י. כהן <[email protected]:[email protected]>; א <[email protected]:[email protected]>; עריכה תורנית <[email protected]:[email protected]> Subject: Re: [עריכה תורנית] חיפוש - מהר"ם בן חביב ספר גט פשוט מגיע רק עד סימן קכט El dom, 11 sept 2022 a la(s) 03:52, יאיר שרון ([email protected]:[email protected]) escribió: מהרם חביב על אבן העזר זה ספר גט פשוט יישר כח לכל העונים! [מתנצל שלא הגבתי אתמול, יש לי גישה למייל רק עד 12 בלילה]. באוצר החכמה (גרסא 17) יש שו"ת מהר"ם בן חביב אה"ע עם י"א סימנים בלבד (הלכות עגונה). אבל ראיתי ספרים שמצטטים משו"ת מהר"ם בן חביב אה"ע סימן קל"ב וקמ"ט. משמע שכנראה יש גם סימן קע"א. כנראה שזו טעות סופר (טעות דפוס). אם תביא את כל הקטע האמור, יהיה יותר קל לדעת. יש לפני ציון לשו"ת מהר"ם בן חביב אה"ע סימן קעא - קעג. אך בכל החיפושים שעשיתי באוצה"ח לא מצאתי בספר הנ"ל כאלו סימנים. אולי מישהו יודע היכן הטעות? קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6aOweZOcgKC6r-A8f%2BL%3DyCJ9C4F8sq2srWcLJZaMt6Ndg%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6aOweZOcgKC6r-A8f%2BL%3DyCJ9C4F8sq2srWcLJZaMt6Ndg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6a6-mjM71bviN9vswdik-LrrYg21g35j2jwcfEooi-1hg%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6a6-mjM71bviN9vswdik-LrrYg21g35j2jwcfEooi-1hg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pBYdvMANWTLqeyKn64_4uqVL%3DkOfq2-kH_R2d1v3i-C2Q%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pBYdvMANWTLqeyKn64_4uqVL%3DkOfq2-kH_R2d1v3i-C2Q%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADrSVheD5rkbUwb%3D756Kz_Unz6ae3RuRkAdf4jOT1z9BLfx6iQ%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADrSVheD5rkbUwb%3D756Kz_Unz6ae3RuRkAdf4jOT1z9BLfx6iQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0d66b05fcfa64ccebd0d67700e0c2cc5%40EXCH.ozv.localhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0d66b05fcfa64ccebd0d67700e0c2cc5%40EXCH.ozv.local?utm_medium=email&utm_source=footer.

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 15:32 אכן זה צורך נדיר שעולה רק אם הצורך לשחזור עלה מיד לאחר שינוי בהגדרות. לי לא ידוע על אופציא כזו. מאת: From: פנחס אריה רוזנטל Sent: 11 Sep 2022 3:28 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] גיבוי הגדרות פרוייקט השו"ת בר אילן נפקא מינא אם רוצים לשחזר את המחשב לנקודת זמן קודמת בלי להפסיד את ההגדרות יבאר לן מר דבריו, אחר שהגדרתי את כל ההגדרות מה התועלת לגבות זאת, זה הרי לא משתנה כלל והרי הוא כמגובה ועומד, הלא כן? From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of פאר Sent: 11 Sep 2022 3:18 PM To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: [עריכה תורנית] גיבוי הגדרות פרוייקט השו"ת בר אילן ידוע לי שיש אפשרות לגבות את הספרים הפתוחים כעת בתוכנה. רציתי לדעת אם יש אפשרות לגבות גם את הגדרות התוכנה (כגון עיצוב, קיצורי דרך וכדו')? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/22119213-107e-4d09-a158-b08daeb7a9den%40googlegroups.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/22119213-107e-4d09-a158-b08daeb7a9den%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:16 האדמו"ר אברהם מתתיהו פרידמאן זצ"ל הידוע כמחולל הפלאות משטפנשט יומא דהילולא – כ"א תמוז נולד ביום הראשון של חנוכה, כ"ה כסליו ה'תר"ז ) 1847 (. סבו )האדמו"ר ר' ישראל מרוז'ין( בחר את שמו: אברהם ע"ש ר' אברהם המלאך )ר' אברהם פרידמן( ומתתיהו שיהיה בעל כח כמו מתתיהו כהן גדול החשמונאי להמשיך ישועות ורפואות לעם ישראל. בהיותו כבן 21 )י"ד כסליו ה'תרכ"ט ] 1868 [( התייתם מאביו. בתחילה סירב לקבל בתחילה את עול ההנהגה בגיל כה צעיר אולם לבסוף הסכים לכהן במקום אביו. ידוע כמחולל פלאות וסיפורי מופתים רבים סופרו אודותיו. ענוותן, ידוע כבעל רוח הקודש וצופה למרחקים. רבים נושעו מברכותיו. גאון בנגלה ובנסתר. החזיר את ספריו למקום ע"מ שלא ידעו כי עוסק בתורת הנסתר. התפרסם בנדיבותו לצדקה, ולא אחת הלכו כל כספי הפדיונות לאלמנות ויתומים. דאג בקביעות יומיומית לכל צרכיהם ומחסורם של כמאה מחסידיו אשר כונו ה'יושבים' היות וישבו בקביעות בביהמ"ד שבחצרו ועסקו בתורה. למרות צומותיו וסיגופיו מעולם לא נזקק לרופא. נפטר בחצות ליל שבת, כ"א תמוז תרצ"ג ) 1933 (. בהלווייתו השתתפו רבבות. חי כ 86- שנים. ציונו הועתקב-ה' חשוון תשכ"ט ) 1969 ( מרומניה לבית-החיים "נחלת יצחק" בגבול ת"א וגבעתיים. כאשר פתחו אתהארון נדהמו לראות את גופו שלם. גם כיום רבים ראו מופתים ונושעו בציונו של הרב. סבותיו: האדמו"ר ישראל מרוז'ין )מצד אביו(, ר' אליעזר קושאנסקי )מצד אמו(. סבתא: מרת שרה )מצד אביו(. אביו: האדמו"ר מנחם נחום )הראשון לבית שטפנשט(. אמו: מרת פרל. נשותיו: בת ר' ייצק רייך )זיווג ראשון- מגזר ראפשיץ(, מרת שרה ציפרה )זיווג שני- בתו של ר' יוסף מונזון, בת דודו(. מתלמידיו: אדמו"ר רבי חיים זאנוויל אברומוביץ מרימניץ, אדמו"ר רבי אליעזר זוסיא מסקולען, ר' משה ווייס )המכונה ר' משה בטלן(. לרב לא היו צאצאים. שלוש שנים חלפו ועדיין לא פרע ר' משה את הנדוניה. המחותנים כבר מדברים בגלוי על ביטול השידוך, והוא ואשתו אובדי עצות. בצר להם החליטו לנסוע לרבינו, לבקש שיתפלל בעדם ויברכם. הם יצאו לדרך הרחוקה, מגלץ שבדרום מולדובה ועד שטפנשט שבצפון. עם כניסתם לצדיק החלו לגולל את מצוקתם. "אם יתבטל השידוך, מה יהיה על בתנו?! עלולה היא להישאר רווקה זקנה, חלילה?!", אמרו ההורים המיוסרים. בעיניים טובות הביט בהם הצדיק, פנה לר' משה ושאל: "מה עיסוקך?". השיב ר' משה כי בחורף הוא סוחר בנוצות אווז ובקיץ מכין גלידות. הצד השווה בשני העיסוקים הוא הפרנסה הדלה. הוסיף הצדיק להתעניין: "מניין אתה משיג קרח להקפיא את הגלידה?". הוא השיב כי הוא קונה את הקרח מסוכן, וזה קונה את הקרח מבית-חרושת. והצדיק שאל: "וכיצד יש לבית-החרושת קרח בקיץ?"- "בחורף יוצאים להרים וחוצבים גושי קרח גדולים. אח"כ מנסרים אותם ללבנים, וטומנים אותם בבורות מיוחדים בקרקע, שם הם נשמרים קפואים לאורך זמן. בקיץ מוציאים אותם ומשווקים לסוחרים". "סעו לביתכם והקימו בית-חרושת לקרח. ה' יהיה בעזרכם ותהיה לכם פרנסה בשפע". למשמע הדברים נעתקו המילים מפי הבעל והאישה אמרה: "רבי קדוש! אפילו את דמי הנסיעה לכאן נאלצנו ללוות. מניין ניקח את הסכומים העצומים כדי לפתוח בית-חרושת?!". כשסיימה קם ממקומו, הביט בהם ואמר: "הלוא אמרתי לכם, שובו לביתכם והקימו בית-חרושת לקרח. אל תשנו מדברי אף לא כחוט השערה!". דבריו התקיפים הבהירו כי הצדיק איתן בדעתו ובני-הזוג קיבלו זאת באמונה שלמה. נותרה רק השאלה – כיצד עושים זאת. חלפו הימים. ערב אחד נשמעו נקישות בדלת. ר' משה פנה לחלון לראות מי בא לבקרם. נפלאות הצדיקים - כ"ב תמוז 849 בחוץ עמדה קבוצת גברתנים חסונים וגרזנים בידיהם. הוא לא העז לגשת אל הפתח. בקבוצה היה גוי אחד ממכריו, אשר ניגש אל החלון, הציג את עצמו בידידות והבהיר לו כי רצונם להציע לו הצעה עסקית. "אנחנו עובדים בבית-חרושת לקרח בעיר הסמוכה. הבעליו הוא אדם קשה ואכזרי, רודה בנו ללא רחם. באחרונה אף הפסיק לשלם את משכורתנו. החלטנו שאיננו מוכנים עוד לעבוד אצלו. שמענו שאתה עוסק במכירת מוצרים קפואים, והחלטנו להציע לך להקים בחצר ביתך בית-חרושת לקרח. אנחנו נביא את הידע והציוד הדרוש, ונהיה הפועלים שלך. היהודים ידועים כמעבידים נוחים וישרים". כמעט ודחה את ההצעה אולם לרגע נזכר בדברי רבינו: "הקימו בית-חרושת לקרח". ר' משה פנה לאורחיו ואמר: "מצבי הכלכלי ירוד עכשיו, ולעת-עתה לא אוכל לשלם לכם מאומה. רק בבוא הקיץ, אם וכאשר יצליח ה' דרכי והסחורה תימכר כראוי, אוכל להחזיר לכם את משכורתכם על החודשים שחלפו. האם תסכימו לעסקה כזאת?". הפועלים נראו מאוכזבים. לפתע נענה אחד מהם וקרא: "הרי איו לנו לאן לחזור. המעביד הפסיק לשלם את משכורתנו. מוטב שנקים כאן בית-חרושת, ולשנה הבאה נהיה מסודרים". הם הסכימו והקימו את בית-החרושת. בקיץ נהרו אליו סוחרים רבים. היה זה פלא כיצד נפוצה כל-כך השמועה על בית-החרושת החדש, ומדוע מעדיפים סוחרים ממרחקים דווקא אותו. עד מהרה שילם ר' משה את חובותיו לפועלים, והוסיף לצבור רווחים נאים. בית החרושת 'גריסרו' נהפך לאחד המפורסמים ברומניה. והחתונה? – עוד באותו קיץ התקיימו הנישואין, לשמחתם הרבה של שני הצדדים, כאשר ר' משה בקושי התפנה לה מרוב הביקוש במכירת הקרח. פעם אחת שהרב הגיע ל רדוביץ. שם התארח בבית משפ' בוימן. אנשים רבים הגיעו לבקש ברכה. קרוב לחצות ביקשה האם מילדיה, בנימין ומשה שילכו לישון כדי שיהיה להם כח גם מחר לארח את האנשים הרבים. הילדים הסתקרנו מה עושה כעת הרבי. הם הביטו מבעד לחור הדלת. הרבי פתח פתקה אחר פתקה . אחר הניחה לימינו. רק שלוש פתקאות הונחו לשמאלו. בסיום, קם הצדיק ויצא מהחדר. הילדים הסקרנים נכנסו לחדר. משה פתח את הפתקים וקרא את השמות. בפתק אחד היה כתוב שמו של אחיהם יוסף. בשתי הפתקאות האחרות- שני תושבים אחרים. לאחר שנים הבינו את פשר הדבר. לאחר שמלחמת העולם השניה פרצה. התושבים היהודים של רדוביץ שהביאו פתקה אל הרבי- כולם ניצלו. מלבד שלושה: יוסף אחיהם ושני התושבים האחרים שהפתקאות הונחו בשמאל.

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 20:27 תודה רבה לכולם. ממש עזר לי.

תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2022 12:10 בס"ד יש דרך יותר פשוטה פשוט עושים חיפוש על ר"ת זה, פותחים אחת התוצאות ועומדים הר"ת ומופיע הפיענוח... [כך עשיתי לפני ששלחתי לו] מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 21:37 אכן. ההדבקה מקובץ שלא היה מוגדר בסגנון מיוחד ואני רוצה שבברירת מחדל של ההדבקה ייקבע סגנון מסויים..

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 13:23 אולי בספר לחם שמים על קידושין https://hebrewbooks.org/20650

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 14:19 אם מדובר על עבודה ארוכה או אפי' קבועה, ודאי שכל השקעה מתגמדת ביחס לתוצאה בטווח הארוך. ואדרבה, מומלץ ליצור רושם טוב של נכונות ולא של קמצנות וקפדנות. (כמובן כ"ז כשמדובר במכון תיווך מכובד, שיש סיכוי לקבל ממנו עבודה רצינית).

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 22:20 אתם שוב מתבלבלים בין קבוצת העריכה לקבוצת עיון ההלכה מי שיעשה תשובה לכולם, שישים לב בבקשה למחוק את קבוצת העריכה מהשרשור הזה תודה

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 23:00 סתם להמציא סברות להחמיר (ולהקל בביטול מ"ע) לפענ"ד אין לזה טעם וריח. נט"י לסעודה יש לה ג"כ סמך מה"ת והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים ואעפ"כ מקילינן בה. ולשער שיש חומרא כללית בנט"י לנ"כ בלא מקור מן הפוסקים אינה מידה. ומה שכתבתי שפשוט שדי בפ"א, הבאתי לזה כמה ראיות, ולענ"ד פשוט שהמחמיר בזה עליו הראיה. מאת: From: מעשה הכתב Sent: 12 Sep 2022 7:56 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] בעניין נטילת ידיים לברכת כהנים ראשית השבתי על השאלה מדוע נטילת ידיים לנשיאות כפיים חמורה יותר. אשיב כאן שנית שכנראה הטעם משום שיש לנטילה זו סמך מן התורה. ולגבי השאלה שכאן פשוט שדי בפעם אחת לא ידעתי מאין פשיטותיה.. לא כתבת מדוע חמור יותר משמ"ע שמותר להתפלל וגם לא השבת על מה שכתבתי שפשוט שכאן די בפ"א. שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח טז) בעמוד כו אות יז, מ"ש מי שנטל ידיו שחרית, וחזר ונגע בידיו של מי שעדיין לא נטל ידיו שחרית, אם ידיו היו יבשות א"צ לחזור וליטול ידיו, ורק אם היו ידיו של אחד מהם רטובות מחמת נטילת ידים, צריך לחזור וליטול ידיו. נ"ב. חילוק זה אינו נכון, כי לפי מה שהעלה הגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"א (סי' סה), לעולם צריך לחזור וליטול ידיו. וכ"כ בקצרה בספרו רוח חיים (סי' ה סק"ו) בזה"ל: "אם נגע בידי מי שלא נטל ידיו צריך נטילת ידים". וכ"כ עוד בספרו כף החיים (סי' ח אות ד). וכן פסק בבן איש חי (פר' תולדות אות יב). ולכן העיקר כד' האחרונים, שבכל אופן צריך לחזור וליטול ידיו. דהיינו שפסק כן לחומרא. ומצאנו שבכל כי האי גוונא שצריך לחזור ליטול ידיים אין לכהן לישא כפיו או שמא מאחר שהטעם הוא משום רוח רעה אין להחמיר. סברא מעניינת ראיתי בחפש'י שייתשן שאינו חייב ליטול ידיים כבשחרית אלא נטילת ידיים בעלמא ואם אמת נכוון הדבר הרי שנטילת ידיים לנשיאות כפיים עולה להעביר רוח רעה של הנוגע בידיו של מי שלא נטל ידיו..