תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 12:37
אני מחפש מקור לכך שרק מי שעשה מעשה בפועל אפשר לומר עליו שעובד את ה' מאהבה
אך כל עוד שלא עשה אלא רק במחשבה לא ניתן לומר שעבד את ה' מאהבה.
נפ"מ לצורך העניין, במקרה שאדם חשב לעשות מצוה באופן שמעלה עליו הכתוב כאילו
עשאה, שא"א לומר עליו כאילו עשאה מאהבה כיון שצריך מעשה ממש.
וכן בעקידת יצחק ה' לא הסתפק במה שאברהם 'מוכן' במחשב לעקוד את יצחק אלא רצה
שיעקוד בפועל ובכך תיחשב לו עבודה מאהבה.
יישר כח למסייעים ושכמ"ה.
"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".